איים בזרם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איים בזרם הוא ספרו האחרון של ארנסט המינגוויי. הספר יצא לאור ב-1970, תשע שנים לאחר מותו של המינגוויי. הספר תורגם לעברית על ידי אהרן אמיר, והמהדורה החדשה על ידי יואב כ"ץ.
[עריכה] עלילה ומבנה הספר
הרומן בנוי משלושה חלקים.
- החלק הראשון, "בימיני", מתאר מספר שבועות בביתו של גיבור הסיפור, תומאס האדסון. האדסון הוא צייר מצליח המתגורר על אי נופש אקזוטי דרומית לפלורידה. שלושת בניו הצעירים, החיים בנפרד ממנו מגיעים אליו, ויחד עימו ועם חבריו יוצאי הדופן, מבלים את חופשת הקיץ.
- החלק השני, "קובה", הינו פרק קודר ובו האדסון, למוד סבל, משרת כקצין במודיעין הצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הוא מגיע לחופשה קצרה בהוואנה, חופשה שאת רובה הוא מבלה בשתייה בבאר אפלולי בעיר.
- החלק השלישי, "בים", הינו סיפור פעולה הדוק ומפורט, המתאר את קרב המוחות בין אנשי הצוללות הגרמניות בים הקריבי ובין צוות האניה של האדסון, המנסה לצוד אותם.
[עריכה] אזכורים
בשירו "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" מזכיר מאיר אריאל את הספר, בקטע המתאר חייל במוצב הסמוך לתעלת סואץ הקורא את הספר:
|
קורא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי תרגם את זה יפה אהרן אמיר. |
||
| – לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ | ||
ואכן ארבעת הבתים הראשונים בשיר הם על פי קטעים מהספר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" – מילות השיר שכתב והלחין מאיר אריאל, באתר MP3Music.co.il
