איינהרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של איינהרד

איינהרדגרמנית: Einhard) ‏ (770 - 14 במרץ 840) היה מלומד פרנקי, ומזכירם של המלכים קרל הגדול, ובנו לואי החסיד. חיבורו הביוגרפי חיי קרל הגדול (Vita Karoli Magni) הוא אחד מהביוגרפיות המפורסמות ביותר שנשתמרו מימי הביניים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינהרד נולד סמוך לשנת 770 למשפחת אצולה פרנקית, שלא ידועים עליה פרטים רבים. מסמך הענקה שערך איינהרד עצמו, מספר על אדמות שהעניקו בני הזוג איינהרד ואנגילפרית' (כנראה הוריו) למנזר פולדה, ומכאן יש חוקרים המניחים כי מוצא משפחתו של איינהרד מפרנקיה המזרחית.[1]

איינהרד נשלח בנערותו להתחנך במנזר פולדה, שהיה מרכז אינטלקטואלי חשוב בתקופת הרנסאנס הקרולינגי. אב המנזר בתקופת לימודיו, באוגולף (780 - 802) היה זה ששלח אותו בשנות ה-20 לחייו (שנות ה-90 של המאה ה-8) לחצרו של קרל הגדול.

בחצרו של קרל הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינהרד, כמו רבים באימפריה הפרנקית (בניהם גם קרל הגדול), היה גם תלמידו של המלומד האנגלי אלקואין, אשר גם הוא היה מבין אנשי שלומו של המלך קרל.

בפתיחה לחיבורו חיי קרל הגדול[2] מספר איינהרד שמיום בואו לחצר, פרס עליו קרל הגדול את חסותו:

"[...] היא הדאגה [שהפגין] כלפי והחברות העמוקה שנרקמה ביני לבינו וביני לבין ילדיו מיד עם בואי לחצרו."[3]

כפי שניתן לראות בציטוט שהובא לעיל, איינהרד נעשה חברם הטוב של 3 בניו החוקיים (שכן היו לו ממזרים רבים) של קרל: פפין, קרל ולואי, שלימים יהיה היורש של קרל הגדול. בתוך זמן קצר לאחר בואו לחצר המלכותית נעשה איינהרד לאיש סודו ואחד מיועציו הבכירים של קרל הגדול. קשריו של איינהרד עם קרל התהדקו עוד יותר עם פרישתו של אלקואין מהחצר המלכותית.[4]

איינהרד זכה בחצרו של קרל הגדול ל-2 כינויים: "נרדולוס" (על שם צמח הנרד), ככל הנראה משום שנהג להתבשם, ו"בצלאל", על שם הדמות התנ"כית, שעליו מסופר שהיה מלא:

"רוח אלוהים, בכחמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה".[5]

לאחר מותו של קרל הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של קרל הגדול (814), היה איינהרד לאדם היחיד מבין אנשי חצרו של קרל הגדול שלא הודח מתפקידו, ונשאר לשרת גם את בנו, לואי החסיד. במכתבים מהשנים 829 ו-830, התלונן איינהרד על מיחושי בטן וכאבי גב, שהביאו לפרישתו מהחיים הציבוריים.[6]

איינהרד התקשה להתמודד עם מותה של אשתו האהובה, אמה (בשנת 836) והחל מתבודד מהעולם. בעקבות מות אשתו, אפילו הקיסר, לואי החסיד, בא לנחמו. איינהרד הלך לעולמו 4 שנים לאחר מות אשתו, ב-14 במרץ 840.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט המלא של הספר חיי קרל הגדול (בלטינית) באתר The Latin Library

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איינהרד, חיי קרל הגדול, (תרגם: יצחק חן), האוניברסיטה הפתוחה: 2005, עמ' 18.
  2. ^ בפרק המבוא. עמ' 36 בתרגום של יצחק חן. ראו הערה 1.
  3. ^ איינהרד, חיי קרל הגדול, עמ' 36.
  4. ^ שם, עמ' 19.
  5. ^ שמות ל"א, ג'.
  6. ^ איינהרד, חיי קרל הגדול, עמ' 23.