אלכסנדר יגיילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר יגיילו
(5 באוגוסט 1461; קרקוב, פולין - 19 באוגוסט 1506; וילנה, ליטא) (בגיל 45)
Aleksander Jagiellonczyk.jpg

אלכסנדר יגיילו, בציור מאת יאן מטייקו
שם בשפת המקור Aleksander Jagiellończyk
מדינה ליטא, פולין
מקום קבורה קתדרלת וילנה
בת-זוג
שושלת בית יגיילו
תואר דוכס גדול של ליטא; מלך של פולין
אב קז'ימייז' הרביעי יגיילו, מלך פולין
אם אליזבט לבית הבסבורג
צאצאים

אין

דוכס גדול של ליטא
תקופת כהונה 30 ביולי 1492 - 19 באוגוסט 1506 (14 שנים)
הבא בתפקיד זיגמונט הראשון הזקן
מלך של פולין
תקופת כהונה 12 בדצמבר 1501 - 19 באוגוסט 1506 (4 שנים ו-35 שבועות)
הבא בתפקיד זיגמונט הראשון הזקן
סמל המלך אלכסנדר יגיילו
Autograph-AleksanderJagiellonczyk.png

אלכסנדר יגיילופולנית:Aleksander Jagiellończyk -אלכסנדר יגיילונצ'יק, בליטאית: Aleksandras Jogailaitis, ‏ 5 באוגוסט 1461 - 19 באוגוסט 1506) היה החל משנת 1492 דוכס גדול של ליטא ואחר כך, בשנים 1506-1501- מלך פולין. אלכסנדר היה בנם של המלך קז'ימייז' הרביעי יגיילו ושל אשתו, אליזבט לבית הבסבורג מהונגריה

תאריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

z łaski Bożej król Polski, a także ziemi krakowskiej, sandomierskiej, sieradzkiej, łęczyckiej, kujawskiej, wielki książę litewski, ruski, pruski oraz Chełmna, Elbląga i Pomorza, etc. pan i dziedzic

בחסד האל מלך פולין, וגם של ארץ קרקוב, סנדומיר, שראדזייה, לנצ'יץ, קויאבה, דוכס גדול של ליטא, ואדון ויורש של רוס, פרוסיה, חלמנו, אלבלונג ופומרניה, וכו'

דוכס גדול שלי ליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר יגיילו נולד כבנם הרביעי של המלך קז'ימייז' הרביעי יגיילו, ושל אליזבטה לבית הבסבורג מהונגריה (או מאוסטריה), בתו של מלך הונגריה, אלברט או אלברכט לבית הבסבורג. היה אחיו של המלך יאן אולברכט אחרי מות אביו ב-20 ביולי 1492 עלה על כס הדוכסים הגדולים של ליטא, ארץ שהייתה בקשר של אוניה פרסונלית עם הכתר הפולני.

המחסור הכספי של הכתר גרמה לתלותו של אלכסנדר בחסדי הסנאט הפולני והאצולה, השלאכטה, שהתשלטו על מבטעות המדינה, שהיו עד אז אחד המקורות העיקריים לפרנסת המלכים הפולנים. בימי שלטונו גם סמכויותיו קוצצו ומעמדו היה לנחות. מחוסר משאבים, לא היה מסוגל אלכסנדר לעמוד מול לחצי המגיסטר בגדול של האבירים הטבטונים ולא יכול היה למנוע מאיוואן השלישי, הנסיך הגדול של מוסקבה לפלוש יחד טטרים לתחומי הדוכסות הגדולה של ליטא.

הסתפק בלהציב חיל מצב ליטאי בעיר סמולנסק ובעוד כמה מבצרים ולהיעזר לשירותי התיווך של אשתו, הלנה, בת של האיוואן השלישי על מנת להגיע אחרי התבוסה הקשה בקרב ודרושה ,להפסקת נשק עם חמיו. לפי תנאי אותו הסכם נאלצה ליטא לוותר על שליש משטחה לטובת המדינה הרוסית שעוצמתה עלתה והלכה.

בימי שלטונו, ספגה פולין השפלה מידי נסיכות מולדובה שבגבולה הדרומי. רק אחרי מות שטפאן הגדול ב-1504, הנסיך הנערץ של המולדבים, הייתה מסוגלת פולין להחזיר את השפעתה על נסיכויות הדנובה. התערבות האפיפיור יוליוס השני על ידי לא פחות מ-29 בולות לטובת פולין ועל ידי סיוע כספי, כולל מדמי פטרוס, יכלו להגביל במזהו את שחצנות המסדר הטבטוני.

אלכסנדר יגיילו מעולם לא הרגיש בבית בפולין והסתמך קודם כל על נתיניו הליטאים. ידו הימנית הייתה המגנט האמיד הליטאי מיכאל גלינסקי, שהצדיק את אמון מלכו בו על ידי ניצחונו הגדול על הטטרים בקרב קלצק ב-5 באוגוסט 1506. בשורת הניצחון הגיעה אל אלכסנדר ברגעיו האחרונים לפני מותו בווילנה.

לפי מקורות מסוימים היה לו לפחות בן אחד, שהמיך את השושלת, אך הדבר לא וודאי. אלכסנדר יגיילו היה השליט האחרון מבית גדמינים, שושלת ששמרה על השימוש בשפה הליטאית של אבותיה. אחרי מותו משפחת יגיילו הייתה דוברת פולנית בלבד.