השושלת היגלונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט האצולה של המשפחה
ממלכות בשליטת השושלת בשיא כוחה במאה ה-15

השושלת היגלוניתפולנית: Jagiellonowie; בליטאית: Jogailaičiai; בבלרוסית: Ягелоны; בהונגרית: Jagelló; בצ'כית: Jagellonci) הייתה שושלת מלוכה ממוצא ליטאי, ששלטה באיחוד פולין ליטא בין השנים 1386 עד 1572, חבריה נשאו בתואר מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא (בשנים 13771392 ו-14401572), מלך הונגריה (14401444 ו-14901526) ומלך בוהמיה (14711526). השושלת הייתה שושלת המלכים העיקרית ששלטה בפולין-ליטא והביאה אותה לשיא התפשטותה הגאוגרפית.

ראשיתה של השושלת במלך ולדיסלב השני יגיילו, שכונה יוגליה. ב-1385, בעודו הדוכס הגדול של ליטא המיר את דתו מנצרות יוונית-אורתודוקסית לנצרות קתולית ונשא לאישה את ידוויגה, מלכת פולין והיה בכך למלך פולין הראשון מהשושלת. במסגרת זו כוננה בקרקוב אוניה פרסונלית בין פולין לליטא, בראשות מונרך מהשושלת היגלונית, השולט על שתי הישויות המדיניות.

סוף השושלת בא עם מותו של זיגמונט השני אוגוסט ללא יורשים ב-1572.

מלכי השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של יוגליה:

בניו של קז'ימייז' הרביעי:

הדור הרביעי: