אלפרד אלטון ואן ווגט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד אלטון ואן ווגט
תאריך לידה 26 באפריל 1912
תאריך פטירה 26 בינואר 2000 (בגיל 87)
שם מקורי Alfred Elton van Vogt
מקום לידה אדנבורג, מניטובה, קנדה
עיסוק סופר
לאום קנדי
שפות היצירה אנגלית
סוגה מדע בדיוני
שנות פעילות 1939-1986

אלפרד אלטון ואן ווגט (Alfred Elton van Vogt;‏26 באפריל 1912 - 26 בינואר 2000) ידוע גם כ-"א.א. ון ווגט", היה סופר מדע בדיוני יליד קנדה שנחשב לאחד מסופרי המדע הבדיוניים הפופולריים והמורכבים ביותר של אמצע המאה עשרים ב"תור זהב" של הז'אנר.

חייו וכתיבתו המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן ווגט נולד בחווה באדנבורג (Edenburg), קהילה רוסית מנוניטית במניטובה, קנדה. עד לגיל ארבע, ואן ווגט ומשפחתו דברו רק בניב של גרמנית תחתית בבית‏[1]. אביו של ואן ווגט, עורך דין, העביר את המשפחה מספר פעמים ובנו לא נהנה מכך, כפי שציין בהמשך החיים:

"ילדות הייתה תקופה נוראית בשבילי. הייתי כמו ספינה ללא עוגן נסחף בחשכה בסערה. שוב ושוב אני חפשתי מחסה, רק כדי להוציא ממנו דבר מה חדש." (‏[1])

אחרי שהתחיל את קריירת הכתיבה שלו כתיבה למגזיני ספרות זולה כמו מגזין "סיפור אמיתי" (True Story), ואן ווגט החליט לעבור לכתיבת משהו שהוא אוהב, מדע בדיוני‏[2].

סיפור המדע הבדיוני הראשון של ואן ווגט היה בהשראת מסע הביגל של צ'ארלס דרווין. "המשחתת השחורה" (The Black Destroyer) פורסם על ידי ג'ון וו. קמפבל בגיליון יולי 1939 של מגזין אסטאונדינג, שנת המאה למסעו של דרווין. בסיפור הוצג חייזר אכזרי, טורף, העוקב אחר צוות של חללית מחקר. סיפור נוסף על החללית "ביגל" הופיע בדצמבר, "Discord in Scarlet". שני הסיפורים היו הראשיים במגזין‏[3] והיו מלווים באיורים, שנוצרו על ידי פרנק קרמר (מאייר של שני ספרי המשך לקוסם מארץ עוץ) ופול אורבן. (ואן ווגט וקרמר נראו לעתים כמובילים של "תור הזהב" של המדע הבדיוני). הסיפור "המשחתת השחורה" שימש כהשראה למספר סרטי מדע בדיוני (וביניהם הנוסע השמיני). בשנת 1950, שני הסיפורים הנ"ל בשילוב עם שני סיפורים אחרים אוחדו לספר אחד: מסעותיה של שפלן החלל (The Voyage of the Space Beagle), שתורגם למספר שפות עד 1955. הסיפור העמיד את הצורך ב-אסטרוביולוגים שיעריכו את ההבדלים בין חייזרים ובין האדם, והדגיש את חשיבותו של אנשי חלל לא צבאיים בחקירה של תרבויות אחרות.

הרומן השלם הראשון של ואן ווגט, והמפורסם ביותר שלו, הוא Slan, אותו קמפבל פרסם בהמשכים באסטאונדינג בין ספטמבר לדצמבר 1940. בסיפור היה שימוש באחד מהנושאים החוזרים ונשנים בסיפוריו של ואן ווגט, והוא סיפר את סיפורו של ילד סופרמן בן 9 החי בעולם בו בני מינו נרצחים על ידי ההומו סאפיינס.

בשנת 1941, ואן ווגט החליט להיות סופר במשרה מלא, הוא התפטר מעבודתו במשרד ההגנה הקנדי. ואן ווגט כתב מספר רב של סיפורים קצרים. ובשנות ה-1950, רבים מהם אוחדו יחד לרומנים, או "fix-ups", כפי שכינה אותם, מונח שנכנס לשפת הביקורת של המדע הבדיוני.

פילוסופיה לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944, ואן ווגט עבר להוליווד, קליפורניה, בה הכתיבה שלו קיבלה ממדים חדשים לאחר מלחמת העולם השנייה. ואן ווגט תמיד התעניין ברעיון של מערכות ידע מקיפות, וכך הדמויות בסיפורו הראשון משתמשות מערכת שנקראת "Nexialism" כדי לנתח את ההתנהגות של החייזרים. ואן ווגט החל להתעניין בסמנטיקה הכללית של אלפרד קוז'יבסקי.

לאחר מכן הוא כתב שלושה רומנים הממזגים נושאים האלה The World of Null-A, The Players of Null-A ב-1940, ו-Null-A Three ב-1980. Null-A או היגיון לא אריסטוטלי, מתייחס ליכולת ולפרקטיקה של שימוש באינטואיציה, ובאינדוקציה (השווה ללוגיקה עמומה), בניגוד ליכולת ולפרקטיקה רפלקסיבית, או חשיבה מותנית, דדוקטיבית.

ואן ווגט גם הושפע עמוקות מגילוים של מדינות משטרה טוטליטריות שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא כתב רומן שממוקם בסין הקומוניסטית, הגבר האלים (The Violent Man - 1962), ולצורך כתיבתו אמר שקרא 100 ספרים על סין. בספר זה הוא שילב את דעתו על "סוג הגבר האלים", שאותו הגדיר כ"איש שחייב להיות צודק", סוג הגבר ש"מושך נשים מיידית" וסוג הגברים ש"מנהלים את העולם".

במקביל, ברומנים שלו, ואן ווגט היה עקבי אהדה למונרכיה אבסולוטית כצורת השלטון. כך בסדרת "חנות הנשק" (Weapon Shop), סדרת "גברים מעורבים" (Mixed Men), ובסיפורים נוספים כגון "יורש עצר" (Heir Apparent), שגיבורו היה כפי שתואר "רודן נאור".

ואן ווגט שכלל את שיטות כתיבתו, באמצעות סצנות של 800 מילים לערך בהם הוסיף סיבוך חדש לעלילה או פתר קונפליקט אחר. הוא ציין כי הוא רכש הרבה מטכניקות הכתיבה שלו משלושה ספרים: טכניקת סיפור (Narrative Technique) של Thomas Uzzell, שתי הדרכים היחידות לכתוב סיפור (The Only Two Ways to Write a Story) של John Gallishaw, ועשרים בעיות של מחבר סיפורים קצרים (Twenty Problems of the Short-Story Writer) של Gallishaw‏[1].

בנוסף ואן ווגט טען שרבים מרעיונותיו באו מחלומות; בכל פעם שכתב סיפור, כיוון שעון מעורר שיעיר אותו כל 90 דקות במהלך השינה כדי לרשום לעצמו את חלומותיו‏[4].

בשנת 1950, ואן ווגט התמנה לזמן קצר כראש מבצע דיאנטיקה של ל. רון האברד בקליפורניה. דיאנטיקה הייתה המבשר החילוני לכנסיית הסיינטולוגיה של האברד. המבצע נסגר כעבור תשעה חודשים, אבל ללא פשיטת רגל, בזכות ההסדרים של ואן ווגט עם הנושים. ואן ווגט ואשתו פתחו מרכז דיאנטיקה, שמומן בחלקו על ידי כתביו, עד שהוא פרש סביב 1961. בעת הראיון שלו עם צ'ארלס פלאט‏[4], ואן ווגט עדיין היו נשיא התאחדות קליפורניה של מבקרי דיאנטיקה.

בשנת 1951, הוא פרסם את The Weapon Shops of Isher, סיפור מדע בדיוני קלאסי עם נימות פוליטיות חזקות. בין השנים 1950 ל-1960, ואן ווגט הפיק אוספים, ו"הלחמות" סיפורים ובהם: The Mixed Men‏ (1952) ו-The War Against the Rull‏ (1959), ושני הרומנים מסדרת "Clane":‏ Empire of the Atom‏ (1957) ו- The Wizard of Linn‏ (1962), שנוצרו בהשראת נפילתה של האימפריה הרומית, ובמיוחד קלאודיוס. הוא חזר לכתוב בשנות ה-1960, בעיקר בעקבות הזמנה של פרדריק פול. הרומנים המאוחרים שלו כללו "הלחמות" כגון The Beast ‏(1963), Rogue Ship ‏(1965); The Darkness on Diamondia‏ (1972); רומנים מקוריים כגון Children of Tomorrow ‏(1970)ועוד; הוא הבטיח ספרי המשך רבים ליצירותיו הקלאסיות אך רק אחד הופיע: Null-A Three ‏(1984; שפורסם במקור בצרפתית). כמה ספרים מאוחרים יותר הופיעו באירופה, ויש לו רומן אחד לפחות שפורסם באיטלקית ללא גרסה אנגלית.

ב-26 בינואר 2000, ואן ווגט מת בלוס אנג'לס ממחלת אלצהיימר.

פרסים והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946, ואן ווגט ואשתו הראשונה, עדנה מיין האל, היו אורחי הכבוד בכנס המדע הבדיוני העולמי הרביעי. בשנת 1980, ואן ווגט קבל פרס "קספר" (גרסה מוקדמת של Prix Aurora Awards הקנדי) על מפעל חיים‏[5].

איגוד סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה של אמריקה (SFWA ) העניקו לו את ה"גראנד מאסטר" ה-14 (הפרס על שם דיימון נייט) בשנת 1996‏[6]. הייתה מחלוקת גדולה בתוך ה-SFWA לגבי ההמתנה הארוכה עד שהעניקו לו את אות הכבוד הגבוה ביותר; בהספד על ואן ווגט, רוברט סוייר, סופר מדע בדיוני קנדי ​ציין:

לא היה ספק כי ואן ווגט היה אמור לקבל את הכבוד הזה הרבה יותר מוקדם - העוול שלו, שנגרם, לפחות בחלקו בגלל פוליטיקת ה-SFWA הארורה, כה הכעיס את הארלן אליסון, אדם עם מצפן מוסרי ללא רבב, שהוא הקים שדולה חזקה בערוץ Sci-Fi ובמקומות אחרים בשמו של ואן ווגט.

לרוב מייחסים את "הפוליטיקה הארורה ב-SFWA" לדיימון נייט, מייסד ה-SFWA, שתעב את הסגנון של ואן ווגט ואת נטיותיו הפוליטיות והרס ביסודיות את מעמדו הספרותי משנת 1950.

בשנת 1996, ואן ווגט קבל פרס מיוחד מה-Worldcon עבור "שישה עשורים של תור זהב במדע הבדיוני"‏[7]. באותה השנה היכל התהילה למדע בדיוני ופנטזיה בחר אותו וכן את ג'ון וו. קמפבל, ג'ק ויליאמסוןואת הוגו גרנסבק במעמד הבכורה שלו‏[8].

יצירותיו של ואן ווגט תורגמו לצרפתית על ידי בוריס ויאן, ועבודותיו של ואן ווגט "נתפסו כספרות גדולה של הזרם הסוריאליסטי".

מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים מתורגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Slan (1946) [from serial]
  • The Weapon Makers (1947) (serial 1943)(revised 1952) (also published as One Against Eternity (1964))
  • The Book of Ptath (1947) (in Unknown Worlds, 1947) (later as Two Hundred Million A.D. [1964] and Ptath [1976])
  • The World of Null-A (1948) (revised from 1945 serial)(revised again 1970)
  • The House That Stood Still (1950), also published as The Mating Cry and The Undercover Aliens. The sexual interludes anonymously added to The Mating Cry for its Galaxy Beacon edition have been retained in many later editions.
  • The Voyage of the Space Beagle (1950) [from shorts]
  • The Weapon Shops of Isher (1951) [fix up]
  • The Mixed Men (1952), also published as Mission to the Stars [fix up]
  • The Universe Maker (1953) (revised from 1950 story, 'The Shadow Men')
  • Planets for Sale (1954), with Edna Mayne Hull [from shorts]
  • The Players of Null-A (1956), also published as The Pawns of Null-A
  • The Mind Cage (1957) [expanded from short, 'The Great Judge', 1948]
  • Empire of the Atom (1957) [from shorts]
  • Siege of the Unseen (1959) [as 'The Chronicler' (1946)][also published as The Three Eyes of Evil]
  • The War against the Rull (1959) [fixup]
  • Earth's Last Fortress (1960), first stand-alone publication, previously titled Recruiting Station and Masters of Time
  • The Wizard of Linn (1962) (serial, 1950)
  • The Violent Man (1962), political thriller set in China
  • The Beast (novel)|The Beast (1963), also published as Moonbeast [fixup]
  • Rogue Ship (1965) [fixup]
  • The Winged Man (1966), with Edna Mayne Hull
  • The Changeling (1967) stand-alone publication of story first published in 1942 and 1944 in Astounding Stories
  • The Silkie (novel)|The Silkie (1969) [from short stories]
  • Children of Tomorrow (1970)
  • Quest for the Future (1970) [fixup]
  • The Battle of Forever (1971)
  • The Darkness on Diamondia (1972) [from short story]
  • Future Glitter (1973), also published as Tyranopolis
  • The Man with a Thousand Names (1974)
  • The Secret Galactics (1974), also published as Earth Factor X
  • Supermind (novel)|Supermind (1977) [from short stories; including a collaboration with James H. Schmitz and Edna Mayne Hull]
  • The Anarchistic Colossus (1977)
  • The Enchanted Village (1979), chapbook
  • Renaissance (van Vogt novel)|Renaissance (1979)
  • Cosmic Encounter (novel)|Cosmic Encounter (1979)
  • Computerworld (novel)|Computerworld (1983), also published as Computer Eye
  • Null-A Three (1984)
  • To Conquer Kiber (1985) [never published in English]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Out of the Unknown (collection)|Out of the Unknown (1948), with Edna Mayne Hull
  • Masters of Time (1950) (aka Recruiting Station) [also includes The Changeling, both works were later published separately]
  • Triad (1951) omnibus of The World of Null A, The Voyage of the Space Beagle, Slan.
  • Away and Beyond (1952) (abridged in paperback in 1959; abridged (differently) in paperback in 1963)
  • Destination: Universe! (1952)
  • The Twisted Men (1964)
  • Monsters (collection)|Monsters (1965) (later as SF Monsters (1967)) abridged as The Blal (1976)
  • A Van Vogt Omnibus (1967), omnibus of Planets for Sale (with Edna Mayne Hull), The Beast, The Book of Ptath
  • The Far Out Worlds of Van Vogt (1968)
  • The Sea Thing and Other Stories (1970) (expanded from Out of the Unknown (collection)|Out of the Unknown by adding an original story by Hull; later abridged in paperback as Out of the Unknown by removing 2 of the stories)
  • M33 in Andromeda (1971)
  • More Than Superhuman (1971)
  • The Proxy Intelligence and Other Mind Benders, ), with Edna Mayne Hull (1971), revised as The Gryb (1976)
  • Van Vogt Omnibus 2 (1971), omnibus of The Mind Cage, The Winged Man (with Edna Mayne Hull), Slan.
  • The Book of Van Vogt (1972), also published as Lost: Fifty Suns (1979)
  • The Three Eyes of Evil Including Earth's Last Fortress (1973)
  • The Best of A. E. van Vogt (1974) later split into 2 volumes
  • The Worlds of A. E. van Vogt (1974) (expanded from The Far Out Worlds of Van Vogt by adding 3 stories)
  • The Best of A. E. van Vogt (1976) [differs to 1974 edition]
  • Pendulum (1978) (almost all original stories and articles)
  • Futures Past: The Best Short Fiction of A.E. Van Vogt (1999)
  • Transfinite: The Essential A.E. van Vogt (2002)
  • Transgalactic (2006)

Nonfiction[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Hypnotism Handbook (1956, Griffin Publishing Company, with Charles Edward Cooke)
  • The Money Personality (1972, Parker Publishing Company Inc, West Nyack, NY, ISBN 978-0-13-600676-3)
  • Reflections of A. E. Van Vogt: The Autobiography of a Science Fiction Giant (1979, Fictioneer Books Ltd, Lakemont, GA)
  • A Report on the Violent Male (1992, Paupers' Press, UK, ISBN 978-0-946650-40-8)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]