אנדרטת סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האנדרטה, נובמבר 2005

אנדרטת סינגפור (מוכרת גם בשם אנדרטת קראנג'י) היא אנדרטה בסינגפור, המנציחה את שמותיהם של כ-24 אלף מחללי צבאות האימפריה הבריטית, שנפלו בדרום אסיה ובמזרח אסיה במלחמת העולם השנייה ומקום קבורתם לא נודע.

האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה שוכנת בשטח בית הקברות הצבאי קראנג'י (Kranji) – הגדול בבתי הקברות של האימפריה הבריטית בסינגפור, שבו נקברו כ-4,400 מחלליה במלחמת העולם השנייה.‏[1] האנדרטה הוקמה בראש הגבעה שעליה הוקם בית הקברות.

האנדרטה היא מבנה מאורך המוגבה מעל פני הקרקע, באורך של כ-65 מטרים, ובה גג מאורך מעוגל קצוות, הנשען על גבי 13 כתלים. על גבי מרכז הגג ניצב כותל נוסף דמוי סנפיר, הנראה למרחוק, אשר בראשו נקבע כוכב. צורתו הכללית של המבנה היא כשל זנבו של מטוס.

חזית האנדרטה נושאת את הכתובת הבאה:

על כתלי אנדרטה זו נרשמו שמותיהם
של עשרים וארבעה אלף חיילים ואוויראים מגזעים רבים
שהתאחדו בשירות הכתר הבריטי
אשר נתנו את חייהם במלאיה ושטחי היבשה והים השכנים לה
ובשמי דרום אסיה, מזרח אסיה והאוקיינוס השקט
אשר גורלות המלחמה מנעו מהם את מנהגי הטקס שלהם זכו רעיהם למוות
הם מתו למען כל בני האדם החפשיים

על גבי 13 כתלי האנדרטה התומכים בגגה נקבעו 472 לוחות זיכרון, שעליהם נחרתו שמות הנעדרים.

הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת המרכזית על גבי האנדרטה

כיום (2013) מונצחים על גבי האנדרטה שמותיהם של 24,319 נעדרים. כ-3,000 היו אנשי צוות אוויר, והיתר אנשי כוחות היבשה. חלק מן הנעדרים נהרגו במהלך קרב מלאיה וקרב סינגפור ב-1942. אחרים מתו בשבי היפני – רבים בעקבות עבודת הפרך שבה הועסקו בבניית מסילת הרכבת תאילנד-בורמה. אחרים ניספו בכלי שיט יפניים שהעבירו אותם לאתרים אחרים ואשר טובעו. האוויראים נהרגו בפעולות אוויריות בכל רחבי דרום אסיה ודרום מזרח אסיה והימים הסמוכים אליהם.

12,105 מן הנעדרים שירתו בצבא הודו הבריטית ו- 10,325 בצבא בריטניה וחיל האוויר שלה, ביניהם מלאים. היתר היו 1,638 אוסטרלים, 185 קנדים, 61 ניו זילנדים וחמישה דרום אפריקאים.

האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל הבריטי קולין סנט קלייר אוקס (Colin St Clair Oakes), נבנתה על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה ומתוחזקת על ידה.

האנדרטה נחנכה ב-2 במרץ 1957 על ידי רוברט בלק, מושל סינגפור דאז, שהיה בעצמו שבוי בידי היפנים במלחמת העולם השנייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Edwin Gibson, G. Kingsley Ward, Courage remembered: the story behind the construction and maintenance of the Commonwealth's military cemeteries and memorials of the wars of 1914-1918 and 1939-1945, London: H.M.S.O., 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]