גבעה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בתצורת נוף גאוגרפית. אם התכוונתם לערכים אחרים בשם זה, ראו גבעה (פירושונים).
גבעה היא תצורת נוף המתאפיינת בגובה נמוך יחסית מעל סביבתה. הר נחשב לצורת נוף גבוהה יותר מאשר גבעה, אך ההבדל ביניהם אינו מוגדר בצורה חד משמעית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרה
אין הגדרה ברורה של המונח "גבעה" ולעתים נעשה במונח "גבעה" ובמונח "הר" שימוש חלופי. גבעת המורה והר תבור לדוגמה, שניהם גבעות, כמו גם הר הכרמל. משמדובר בהגדרה גאוגרפית, זו יכולה להשתנות מארץ לארץ, בהתאם לתנאי השטח, כך למשל, בעבר הוגדרה "גבעה" בבריטניה כתצורת נוף שגובהה למטה מ-305 מטרים (1000 רגל)- הגדרה שהובילה להסרטת הסרט "האנגלי שעלה על גבעה וירד מהר". ישנם מילונים הממשיכים להגדיר גיבעה לפי הגדרה זו[1].
מילון אוקספורד מגדיר "הר" כתצורת נוף שגובהו עולה על 610 מטרים (2000 רגל), וגיבעה כנמוכה מגובה זה.
[עריכה] היווצרות גבעות
גבועות יכולות ליהווצר ממספר סיבות שונות - השכיחה שבהן היא שחיקה של תצורות נוף גדולות יותר - הרים על ידי מים (נחלים, קרחונים או משקעים). סיבה אחרת להיווצרות גבעות היא פעולות ססמיות - לחץ בין לוחות טקטוניים יכול להביא להיווצרות גבעות באזור הלחץ. סיבה שלישית להיווצרות גבעות היא הצטברות של עפר או חולות (היצטברות זו יכולה להיות מעשה ידי אדם - ראה תל).
[עריכה] השפעות היסטוריות ותרבותיות
היות הגבעות גבוהות מסביבתן הקרובה הביאה לניצול השטח לאורך ההיסטוריה. בדומה לחשיבות מקור מים להקמת ישוב, להימצאות במקום אסטרטגי בר הגנה הייתה חשיבות מרבית בבחירת מקום היישוב. לכל אורך ההיסטוריה יישובים רבים נבנו על גבעות שנמצאות במרכז מישור, דבר שהקל את ההגנה על היישוב. השילוב של גיבעה ומקור מים לרגליה נחשב לשילוב אידאלי בבחירת מקום התיישבות. היישוב הוקם בראש הגביעה, בשאיפה לכך שמקור המים ימצא בתוך האזור המוגן (לעתים, בעת העתיקה נחפרה מנהרה המכניסה את מקור המים אל תוך העיר - דוגמאות לבחירת מיקום זו הם הערים ירושלים ששכנה באותה עת על גבעת עיר דוד ותל מגידו השוכנת על גבעה בעמק יזרעאל. העיר רומא נבנתה על שבע גבעות שבמרכזן מקור מים). דוגמה לשימוש בגיבעה כאתר אסטרטגי ניתן לראות בספר ישעיהו:
| "תנוסו: עד אם-נותרתם, כתורן על-ראש ההר, וכנס, על-הגבעה." | ||
| -- ישעיהו, ל' י"ז | ||
בעת העתיקה האמינו כי הגבעות הן אתר פולחן - בספר מלכים מופיע תיאורי התנ"ך וממצאים ארכאולוגיים בכל רחבי העולם מדגימים זאת:
| "ויבנו גם-המה להם במות ומצבות ואשרים; על כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן" | ||
| -- מלכים א', י"ד, 23 | ||
גם כיום, מעדיפים לבנות אתרי דת ופולחן בראשי גבעות (כך למשל הקתדרלה הלאומית של וושינגטון ממוקמת בראש הגבעה הגבוהה בעיר, וכנסיית הסקרה קור מוקמה בראש הגיבעה הגבוהה ביותר של פריז).
[עריכה] אסטרטגיה צבאית
עד העת החדשה והלוחמה המודרנית, למיקום כוחות צבאיים בראש גיבעה הייתה חשיבות אסטרטגית רבה ביותר. המיקום הגבוה איפשר לכוחות הקשתים (ובהמשך, לאחר תחילת השימוש באבק שריפה, לרובאים) לפגוע בכוחות האויב תוך פגיעות מועטות. האסטרטגיה הקלאסית העדיפה תמיד להילחם במורד גיבעה, הקלה יותר להגנה, מאשר במעלה גיבעה. קרבות רבים נערכו לרגלי גבעות ונקראים על שמם - לדוגמה, בספר שופטים מתואר הקרב בין ברק בן אבינועם לסיסרא, כאשר ברק מיקם את כוחותיו על הר תבור (גבעה בלב עמק יזרעאל) בעוד שסיסרא מיקם את כוחותיו במישור.
| וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו | ||
| -- ספר שופטים, ד', י"ד | ||
דוגמאות מודרניות לשימוש אסטרטגיים בגיבעה הן קרב בנקר היל, לדוגמה, נקרא על שם הגבעה הסמוכה, והשימוש האסטרטגי בפני השטח שנעשה בקרב גטיסברג - אחד הקרבות החשובים במלחמת האזרחים האמריקאית.
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעות |
