אנה קומננה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנה קוֹמְנֶנֶהיוונית: Άννα Κομνηνή, ‏ 1 בדצמבר 1083 - 1153?) הייתה נסיכה ביזנטית, מחברת ה"אלכסיאדה" ואחת מההיסטוריונית הראשונות במערב.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה קומננה הייתה בתו הבכורה של הקיסר אלכסיוס הראשון. היא זכתה לחינוך מעולה ולמדה פילוסופיה, מדע, היסטוריה, מתמטיקה ושירה. בינקותה התארסה, כפי שהיה נהוג אז, וארוסה קונסטנטינוס דוקס הוכרז כיורש העצר של אביה. אולם ב-1087 נולד אחיה, יוחנן השני, וכבן הקיסר היה הוא ליורש העצר. זמן קצר לאחר מכן מת קונסטנטין דוקס.

ב-1097 נישאה לניקופורוס ברייניוס, גנרל, מדינאי והיסטוריון שהיה מבוגר ממנה בכעשרים שנה. נישואים פוליטיים אלה קישרו אותה למשפחת אצולה, שהייתה מעורבת במאבקי הירושה שקדמו להכתרת אלכסיוס הראשון. לניקופורוס ברייניוס ואנה קומננה נולדו ארבעה ילדים. בשנת 1108 תעדה קומננה את חוזה דבול שעל תנאיו נשא ונתן בעלה.

יחד עם אמה אירנה דוקאינה, קשרה אנה קשר בניסיון להדיח את אחיה יוחנן ולזכות בקיסרות עבור בעלה, בעת שהקיסר אלכסיוס היה חולה וחלש. אולם ניסיון זה נכשל וב-1118 ירש יוחנן השני את כס אביו. כשכבר היה אחיה קיסר ביזנטיון, ניסתה שוב להדיחו ונכשלה בשנית, הפעם משום שניקופורוס עצמו סירב לקחת את חלקו בתוכנית ברגע האחרון. על קשר זה נענשה באובדן כל רכושה ומעמדה המלכותי, ובגלות למנזר מרוחק. אמה ואחת מאחיותיה גלו איתה, בעוד שבעלה נותר אחד מיועציו הקרובים של יוחנן השני.

היא חיה במנזר אליו גלתה עד יום מותה, בהקדישה את זמנה ללימוד ולכתיבה. תאריך מותה המדויק אינו ידוע. היא עוד הייתה בחיים ב-1148, שנת השלמת האלכסיאדה, וייתכן שנפטרה מתישהו מאז ועד 1154.

כתיבתה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקופורוס ברייניוס החל לכתוב חיבור על תולדות ביזנטיון בימי אלכסיוס, אך לא הספיק לכתוב הרבה בטרם מת ב-1137. בגיל 55 החליטה אנה קומננה להשלים את מלאכתו הבלתי גמורה. לחיבור השלם, שהקיף את חייו של אביה לפני שהיה לקיסר כמו גם את שאירע בימי שלטונו, קראה אלכסיאדה. חיבור זה, הכתוב ביוונית ביזנטית, הוא המקור העיקרי ממנו אנו לומדים על הפוליטיקה הביזנטית של סוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-12. באלכסיאדה היא מתארת היבטים רבים של חיי התקופה, כמו גם קרבות וכלי נשק שהיו בשימוש.

נקודת המבט שספרה מספק על מסע הצלב הראשון היא ייחודית, בכך שהיא מייצגת את מה שחשבו ההלניסטים במזרח על מעשיהם של יריביהם הלטינים ממערב, בתקופה חשובה זו. עוד מספק הספר מבט פנימי אל החצר הביזנטית, המתבטא בפרטים כגון מנהגן של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון המצופה בפורפיר ארגמני.

סגנון הספר בנוי לפי סגנונם של תוקידידס ופוליביוס, אותם קראה אנה קומננה וביקשה לחקות. הכרונולוגיה של האירועים בספר סדורה בדרך כלל, אם כי היא נחלשת ביחס לתקופה שבה הייתה המחברת מבודדת בגלות.

האלכסיאדה היא גם אחד המקורות האירופאיים המוקדמים המזכירים את משחק השחמט, בו נהג אלכסיוס לשחק עם קרוביו. אנה קומננה מייחסת את מקור המשחק העתיק לאשורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]