אנטיסטרפטוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנטי-סטרפטוליס - הינו נוגדן המיוצר בגוף כנגד האלרגן "סטרפטוליס" שמפרישים זנים מסוימים של חיידק הסטרפטוקוקוס.

האלרגן סטרפטוליס עלול ליצור מצב של המוליזה, או הרס כדוריות הדם האדומות בגוף, ועל כן ישנה חשיבות לבדיקת הנוגדן "אנטי-סטרפטוליס" המעיד על קיומו בהווה או בעבר של הנוגדן.

משמעות הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הגוף נחשף לזיהום מסוג מסוים של החיידק סטרפטוקוקוס, הוא מפריש רעלנים (או אלרגנים) לדם, הנפוץ בהם הוא הסטרפטוליס.

במצב כזה הגוף מגן על עצמו על ידי יצירת נוגדן ראוי ומכאן השם "אנטי-סטרפטוליס".

במידה ונמצא ערך גבוה או במגמת עלייה של האנטיסטרפטוליס בדם, ניתן להסיק כי בהווה או בעבר הלא רחוק (עד חצי שנה) הייתה חשיפה לזיהום סטרפטוקוקוס, אך אין זה מעיד בהכרח על מחלה מסוימת בזמן הנתון, ויש לבצע דיאגנוזה (אבחנה רפואית) מלאה על מנת לשלול או לאשר באופן ודאי כל מצב רפואי הקשור לעלייה ברמת האנטיסטרפטוליס בדם.

הימצאות הנוגדנים הנ"ל בדם מעידה על זיהום קיים או כזה שכבר טופל של הסטרפטוקוקוס, שמונה זנים אחדים.

במידה שהימצאות החיידק במחזור הדם, הזנים הנפוצים שבהם עשויים לגרום לראומטיזם (כאב ברקמות הרכות- מפרקים, שרירים, גידים), אנדוקרדיטיס (דלקת במסתמי הלב) ופגיעה במערכת העצבים.

ערכים רצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוגרים: פחות מ-200 יחידות.

ילדים: פחות מ-300 יחידות.

ניתן לבדוק את הימצאות הנוגדנים הנ"ל על ידי בדיקת דם פשוטה.

רמת אנטיסטרפטוליס חריגה בדם מתחילה להראות בין 1-3 שבועות מרגע החשיפה לחיידק, מגיעה לשיאה בין 3-5 שבועות וחוזרת לרמות נורמליות עד 6 חודשים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ^ Danchin M, Carlin J, Devenish W, Nolan T, Carapetis J (2005). "New normal ranges of antistreptolysin O and antideoxyribonuclease B titres for Australian children". J Paediatr Child Health 41 (11): 583–6. doi:10.1111/j.1440-1754.2005.00726.x. PMID 16398843.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.