שבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: התייחסויות לשבועות בתרבויות שאינן מבוססות על היהדות (המידע מופיע בוויקיפדיה האנגלית). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים. השבוע מהוה יחידת זמן מחזורית בין המחזור היומי למחזור החודשי. השבוע משמש כמחזור מקובל בעולם כולו לצורכי עבודה וצרכים עסקיים.

שבוע הוא יחידת זמן מלאכותית (להבדיל מיממה, למשל, שהיא יחידת זמן טבעית), משום שמספר ימי השבוע הוא מספר שרירותי; ואכן, היו קיימות בעולם הגדרות שונות לשבוע.

כמעט לכל התרבויות היו יחידות זמן גדולות מיום וקטנות מחודש הדומות לשבוע, ואורכן נע בין 3 ל-19 ימים. ברומא העתיקה היה לזמן קצר ניסיון ליצור מחזור שמשתנה לסרוגין בין שבעה לשמונה ימים, ובצרפת שאחרי המהפכה היה ניסיון ליצור מחזור בן עשרה ימים.

לפי עדויות ארכאולוגיות, המחזור בן שבעת הימים, כולל יום מנוחה שביעי, הומצא כנראה על ידי האכדים ומשם עבר לבבלים ולכל המזרח התיכון הקדום, לרומא העתיקה, לכל רחבי האימפריה הרומית ולעולם כולו (בין השאר בעזרת הנצרות והאסלאם). לפי המסורת היהודית, כפי שמופיע בסיפור בריאת העולם בתנ"ך, אלוהים ברא את העולם בשישה ימים, ושבת ביום השביעי. לכן נצטוו היהודים לשבות מכל מלאכה ביום השביעי, הקרוי יום השבת, אשר קודש על ידי האל. סיבה נוספת המוזכרת בתורה לשביתה ממלאכה ביום השביעי, היא "זכר ליציאת מצרים", ככל הנראה בשל הציווי המוסרי לא לנהוג בעובדים כבעבדים, ולתת להם יום מנוחה.

רבי יהודה הלוי רואה ביחידת הזמן של השבוע אות על אמינות התורה. "השמעת על אומה החולקת בדבר השבוע המוכר לכולנו, המתחיל ביום ראשון ונשלם ביום השבת? וכיצד הודו בזה אנשי סין ואנשי איי המערב? ... סיבת הדבר בהיות כל האנשים בנים לאדם או לנח וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה מאביהם הראשון". (הכוזרי א' נ"ז-נ"ח).

ימות השבוע

הנוצרים, שקיבלו על עצמם את הברית הישנה, רואים את עצמם מחויבים גם הם לשבוע בן שבעת הימים. לפי הנצרות, בעקבות המנהג שהיה נפוץ באימפריה הרומית, יום המנוחה הוא היום הראשון בשבוע. החלוקה הנוצרית של התנ"ך לפרקים (המקובלת גם על היהודים, לצורכי ייחוס) מפסיקה את פרק א' של בראשית בסיום היום השישי, לטשטש את יחודו של יום השבת.

בשפות האירופיות, שמות ימי השבוע קשורים לכוכבים ולאלים, שריד לעידן הפגני של טרום הנצרות. כך למשל באנגלית, יום ראשון נקרא Sunday – יום השמש, יום שני הוא יום הירח, יום שלישי נקרא על שם האל הנורדי טיר, יום רביעי על שם האל אודין ("וודן" באנגלית עתיקה), יום חמישי שייך לאל הרעם תור ויום שישי לפריה אלת האהבה. גם בשפות הרומאניות מתקיים קשר כזה, כך שיום שני נקרא באיטלקית Lunedì - יום הירח, יום שלישי Martedì - יומו של מארס (מאדים), יום רביעי Mercoledì - יומו של מרקוריוס (כוכב חמה), וכך מוקדש יום חמישי לכוכב יופיטר (צדק), יום שישי לוונוס (נוגה) ושבת לכוכב שבתאי.

באסלאם, יום המנוחה הוא יום שישי בשבוע, המכונה "יום ההתכנסות" (בערבית: יום אל-ג'ומעה يوم الجمعة), והוא היום המוקדש לתפילה ציבורית חגיגית במסגד. במדינות מוסלמיות מקובל יום שישי כיום המנוחה השבועי לעובדים, על-פי הדגם של יום ראשון בארצות נוצריות, או שבת בישראל. עם זאת, בדת האסלאם עצמה אין איסור על מלאכה ביום שישי או בחגי האסלאם. המסורת היהודית-נוצרית שעל-פיה שבת האל ממלאכתו בתום בריאת העולם אינה מקובלת באסלאם, והיא נתפסת במסורת המוסלמית כהאנשה מיותרת של האל. בפועל, ממליצים אנשי דת מוסלמיים על הפסקת העבודה בימי שישי כדי לאפשר למוסלמים לקיים את המצוות הקשורות ביום זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ימות השבוע

יום ראשון - יום שני - יום שלישי - יום רביעי - יום חמישי - יום שישי - יום השבת (שבת)