אנתוני פרנציוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנתוני פרנציוזה, 1963

אנתוני פרנציוזהאנגלית: Anthony Franciosa;‏ 25 באוקטובר 1928 - 19 בינואר 2006) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר לשנת 1959 על הופעתו בסרט "קריירה" ומועמד פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1957 על הופעתו בסרט "כובע מלא גשם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אנתוני ג'ורג' פפלאו בניו יורק למשפחה ממוצא איטלקי אמריקאי. גדל אצל אמו ואצל דודתו ואימץ את השם של אמו " פרנציוזה" בתור שם במה. פרנציוזה החל ללמוד משחק בבית ספר למשחק הפופולארי "אולפן השחקנים" והתאמן ב"תיאטרון צ'רי ליין שבמנהטן. בתחילת דרכו לא היה יכול להתפרנס באופן מלא ממשחק ולכן היה על פרנציוזה לעבוד בעבודות מזדמנות.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956 זכה פרנציוזה להכרה בבימות ברודוויי לאחר שהועמד לפרס טוני על הופעתו במחזה "כובע מלא גשם", שעובד לאחר כשנה לסרט קולנועי מוערך. פרנציוזה פרץ לתודעה העולמית כשחקן קולנוע בשנת 1957 בזכות תפקידיו בדרמות "הרוח היא פראית" של ג'ורג' קיוקור בתפקיד בין, "פנים בהמון" של איליה קזאן בתור עובד המשרד ג'ואי דפלמה ו"זה יכול להיות הלילה" של רוברט וויז . על הופעתו בעיבוד הקולנועי של פרד זינמן ל"כובע מלא גשם".בתור פולו פופ זכה פרנציוזה בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל ונציה והועמד ל פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ו לפרס גלובוס הזהב. ב-1958 השתתף בסרטו של מרטין ריט "הקיץ הארוך הלוהט" בתפקיד ג'ודי בנו של וועל ורנר (אורסון וולס) וגילם את דמותו של הצייר הספרדי פרנסיסקו דה גויה בדרמה הביוגרפית של הנרי קוסטר "המאג'ה העירום".

פרנציוזה זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בשנת 1959 על הופעתו בתפקיד השחקן סם לאסון בדרמה "קריירה". ב-1962 שיחק בסרטו הראשון של במאי "הניצוץ" זוכה פרס האוסקר ג'ורג' רוי היל "מחזור של התאמה" בתפקיד הראשי. בשנת 1964 הועמד פרנציוזה לפרס גלובוס זהב שלישי בקריירה על תפקידו במערבון "ריו רונצ'וס" בתור הפושע המקסיקני חואן לואיז רודריגז ושיחק בקומדיה של ג'ין נגולסקו "מחפשי התענוג" בתפקיד הפלייבוי העשיר אמיליו לאציו. ב-1982 שיחק בסרט האימה המוערך של דאריו ארג'נטו "Tenebre" בתפקיד סופר ספרי האימה פיטר ניל והשתתף בהפקתם של מנחם גולן ויהורם גלובוס "משאלת מוות 2". לקראת סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 התפרסם פרנציוזה בסדרת הטלוויזיה הפופולארית "שם המשחק", שם שיחק בתור העיתונאי ג'ף דילון.

את תפקידו הקולנועי אחרון עשה פרנציוזה בשנת 1996 במותחן "סיטי הול" לצידם של אל פאצ'ינו, מרטין לנדאו וג'ון קיוזאק.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרנציוזה היו שלושה ילדים משתי נשים במהלך ארבע מערכות נישואיו השונות. אשתו הראשונה הייתה ביאטריס באקלאייר ממנה התגרש לאחר חמש שנות נישואים. אשתו השנייה הייתה כוכבת הקולנוע שלי וינטרס לה היה נשוי משנת 1957 עד לגירושים בשנת 1960. את בתו הראשונה נינה הביא פרנציוזה לעולם מנישואיו לסופרת ג'ודית בלבן שהסתיימו בגירושין לאחר כשבע שנים ביחד. בשנת 1970 התחתן פרנציוזה בפעם הרביעית עם ריטה ת'ייל איתה הביא לעולם שני בנים מרקו והשחקן כריסטופר פרנציוזה. פרנציוזה ות'ייל נשארו נשואים עד לפטירתו של פרנציוזה משבץ מוחי ב-19 בינואר 2006.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]