דסטין הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דסטין הופמן
Dustin Hoffman in Last Chance Harvey.jpg
הופמן במהלך הצילומים לסרט "הזדמנות אחרונה לאהבה", 2008
תאריך לידה: 8 באוגוסט 1937
מקום לידה: לוס אנג'לס שבקליפורניה
פרסים: 2 פרסי אוסקר
6 פרסי גלובוס הזהב
פרס אמי
2 פרסי באפט"א
דמות ידועה: לני ברוס, "לני"
קארל ברנסטיין, "כל אנשי הנשיא"
ריימונד באביט, "איש הגשם"
פרופיל ב-IMDb

דסטין לי הופמןאנגלית: Dustin Lee Hoffman, נולד ב-8 באוגוסט 1937) הוא שחקן קולנוע יהודי אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר, שישה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי אמי, פרס אובי ופרס אריה הזהב על מפעל חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה למשפחה יהודית, התחנך בקולג' סנטה-מוניקה והחל לקחת שיעורי משחק בתיאטרון פסדינה. בטרם החל בקריירה שלו, הופמן עבד בעבודות מזדמנות והשתתף בפרסומות. בשנת 1960 קיבל הופמן תפקיד בתיאטרון אוף-ברודוויי, שבעקבותיו הצטרף ללימודי שיטת המשחק ב"אולפן השחקנים" המפורסם. במהלך שנות השישים הופיע הופמן בסדרות טלוויזיה ובסרטו הקולנועי הראשון, "The Tiger Makes Out", לצד אלי וולך. בנוסף לתפקידיו כשחקן, הופמן לימד משחק במכללה קהילתית וכן ביים מספר הפקות תיאטרון, כדוגמת המחזה "The Time of Your Life" של ויליאם סארויאן.

הקריירה הקולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן קיבל את פרסומו המשמעותי הראשון לאחר שהבמאי מייק ניקולס ליהק אותו לסרט "הבוגר" ב-1967, לצד אן בנקרופט. על תפקידו בסרט קיבל הופמן מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר. מאז היה הופמן מועמד פעמיים נוספות לאוסקר על תפקידיו ב"קאובוי של חצות" (1969) לצד ג'ון וויט ו"לני" (1974), בתפקיד הקומיקאי לני ברוס. שנתיים לאחר פרשת ווטרגייט, השתתף הופמן לצד רוברט רדפורד בסרט "כל אנשי הנשיא" וכן בסרט "איש המרתון", שניהם לפי תסריט מאת ויליאם גולדמן. ב-1979 זכה הופמן בפרס אוסקר על הסרט "קרמר נגד קרמר" של הבמאי רוברט בנטון. בסרט הוא משחק לצד מריל סטריפ כאב הנאבק בגרושתו לקבלת חזקה על בנו. בשנת 1982 השתתף הופמן בסרט "טוטסי" לצד ג'סיקה לאנג, בו היה מחופש לאישה רוב הזמן. התפקיד זיכה אותו במועמדות נוספת בפרס אוסקר, והסרט עצמו זכה לעשר מועמדויות. בשנת 1988 זכה הופמן באוסקר השני שלו על משחקו בסרט "איש הגשם", כאדם אוטיסט הסובל ממגבלויות. במהלך שנות ה-90 הופיע הופמן בסרטי קולנוע רבים כדוגמת "דיק טרייסי" של וורן ביטי, הוק של סטיבן ספילברג, "התפרצות" לצד כוכבים כמורגן פרימן ודונלד סאתרלנד, "לכשכש בכלב" וכן בעיבוד לספרו של מייקל קרייטון, "ספרה".

ב-2004 הופמן כיכב לצד ברברה סטרייסנד, רוברט דה נירו ובן סטילר בקומדיה "פגוש את הפוקרס", סרט המשך ל"פגוש את ההורים". משחקו זיכה אותו בפרס MTV על הביצוע הקומי הטוב ביותר.

הופמן, 2008

להופמן שני ילדים מאשתו הראשונה, וארבעה נוספים מאשתו הנוכחית.

ב-2012 הופיע לראשונה בקריירה שלו בתפקיד קבוע בסדרת טלוויזיה, כשגילם את התפקיד הראשי בסדרה "Luck" של ערוץ HBO.

ב-2013 יצא לאקרנים סרטו הראשון כבמאי, "קוורטט".

פילמוגרפיה חלקית ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד פרסים
1967 The Tiger Makes Out האפ
1967 הבוגר בנג'מין ברדוק פרס באפט"א לקולנוע, גלובוס הזהב (זכייה); אוסקר (מועמדות)
1968 המיליון של מאדיגן ג'ייסון פיסטר
1969 קאובוי של חצות ריזו פרס באפט"א לקולנוע (זכייה); גלובוס הזהב, אוסקר (מועמדות)
1969 ג'ון ומרי ג'ון פרס באפט"א לקולנוע (זכייה, יחד עם "קאובוי של חצות"); גלובוס הזהב (מועמדות)
1970 איש קטן גדול ג'ק קראב פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות)
1973 הפרפר לואיס דגה
1974 לני לני ברוס אוסקר, גלובוס הזהב (מועמדות)
1976 כל אנשי הנשיא קארל ברנשטיין פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות, יחד עם "איש המרתון")
1976 איש המרתון בייב לוי פרס באפט"א לקולנוע, גלובוס הזהב (מועמדות)
1979 קרמר נגד קרמר טד קרמר אוסקר, גלובוס הזהב (זכייה); פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות)
1982 טוטסי מייקל דורסי/דורותי מייקלס פרס באפט"א לקולנוע, גלובוס הזהב (זכייה); אוסקר (מועמדות)
1987 אישתר צ'אק קלארק
1988 איש הגשם ריימונד באביט אוסקר, גלובוס הזהב (זכייה); פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות)
1989 Common Threads: Stories from the Quilt קריין פרס הכבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין
1991 דיק טרייסי ממבלס
1991 הוק קפטן הוק גלובוס הזהב (מועמדות)
1995 התפרצות קולונל סם דניאלס
1996 סליפרס דני סניידר
1997 לכשכש בכלב סטנלי מוטס אוסקר, גלובוס הזהב (מועמדות), פרס גלובוס הזהב ע"ש ססיל ב. דה-מיל
1998 ספרה ד"ר נורמן גודמן
2003 משחק המושבעים ונדל רואר
2004 פגוש את הפוקרס ברני פוקר פרס MTV
2008 קונג פו פנדה מאסטר שיפו (דיבוב)
2006 מעבר לכל דמיון פרופסור ג'ולס הילברט
2009 הזדמנות אחרונה לאהבה הארווי שיין
2010 הסיפור על פי ברני לזי פנופסקי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]