אסמא אל-אסד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסמא אל-אסד, 2003
אסמא אל-אסד ובשאר אל-אסד בעת ביקור במוסקבה בשנת 2005

אסמא אל-אסדערבית: أسماء الأسد, תעתיק מדויק: אסמאא' אלאסד; נולדה ב-11 ביולי 1975) היא אשת נשיא סוריה בשאר אל-אסד, לו נישאה בדצמבר 2000.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסמא אל-אסד נולדה בלונדון בשם אסמא אל-אח'רס (الأخرس) למשפחה סונית אמידה, בתו של קרדיולוג סורי בעל שם ואם שעבדה בשגרירות סוריה בלונדון. בצעירותה נודעה בשם האנגלי אמה (Emma) ולמדה בבית ספר נוצרי יוקרתי. ב-1996 סיימה תואר ראשון במדעי המחשב בקינגס קולג', לאחר הלימודים עבדה כאנליסטית בבנק השקעות בבעלות דויטשה בנק בלונדון, וב-1998 הצטרפה לחברת ג'יי. פי. מורגן ושות', שם התמחתה בתחום המיזוגים ורכישות בענפי הביוטכנולוגיה והתרופות. במהלך שלוש השנים שעבדה בג'יי פי מורגן שהתה תקופות ממושכות בפריז ובניו יורק. במקביל לעבודתה הייתה פעילה גם באגודה הסורית-ערבית, אגודה שייסד אביה במטרה לחזק את הקהילה הסורית בלונדון.

בנובמבר 2000 עזבה את עבודתה ונטשה את כוונתה ללמוד מנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, לאחר שקיבלה את הצעת הנישואין של בשאר אל-אסד, נשיאה הטרי של סוריה. למשפחתה של אסמא קשרים טובים עם משפחת אסד, ואביה הוא שסייע לבשאר למצוא התמחות ברפואת עיניים בלונדון. שנה לאחר חתונתם נולד לזוג בנם הראשון חאפז, שנקרא על שם סבו חאפז אל-אסד. מאז נולדו לזוג שני ילדים נוספים.

בניגוד לחותנתה אניסה אל-אסד, מגלה אסמא מעורבות רבה בפעילות ציבורית, חברתית ודיפלומטית. היא מרבה להשתתף באירועי צדקה ואירועים חברתיים אחרים; בשנת 2001 הקימה את ארגון F.I.R.D.O.S (ר"ת: Fund for Integrated Rural Development of Syria; נשמע גם כמילה "גן עדן" בערבית), שבמסגרתו היא מקדמת פרויקטים בתחומי החינוך, ופיתוח האזורים הכפריים בסוריה. בשנת 2003 נתנה את חסותה להקמת ארגון להגברת מעורבותן של נשים בכלכלת סוריה.

בראיונות עמה ציינה כי "על הנשים ליטול חלק בקבלת החלטות פוליטיות וביצירת מדיניות"‏‏[1] וכי "יש להשקיע מאמצים נוספים ביצירת שוויון הזדמנויות בין גברים לנשים ובמניעת אפליה ביניהם"‏‏[2]

בשנת 2008 זכתה אסמא אל-אסד בתואר הגברת הראשונה הערבייה של השנה מטעם המרכז לחקר הנשים הערביות ובשיתוף עם הליגה הערבית. כמו כן קיבלה את מדליית נשיא איטליה על פעילותה החברתית.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן ההתקוממות בסוריה שמרה אל-אסד על שתיקה אותה הפרה רק במכתב ששלחה בפברואר 2012 לעיתון הטיימס, בו הביעה תמיכה בבעלה והשתתפות בצער ההרוגים‏[3]

בפברואר 2011 רואיינה למגזין ווג וזכתה לכתבת פרופיל מחמיאה תחת הכותרת "ורד המדבר"‏[4], העיתון גונן בתחילה על החלטתו‏[5], אך בהמשך הוסרה הכתבה מאתר המגזין וכשנה אחר כך, התנצלה העורכת הראשית של ווג, אנה וינטור, על הכתבה.‏[6]

במסגרת הסנקציות נגד המשטר הסורי, הקפיא האיחוד האירופי את נכסיה של אל-אסד והטיל איסור על כניסתה לתחומו (מלבד לבריטניה בה יש לה אזרחות).‏[7]

על אל-אסד נמתחת ביקורת על אורח חייה הראוותני בשעה שבני עמה נהרגים.‏[8][9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]