אפסומיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפסומיט
Epsomite.jpg
אפסומיט במערה בניו מקסיקו
תכונות המינרל
הרכב כימי MgSO4·7H2O
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש נדיר בצורת גבישים (עד 8 ס"מ). בדרך כלל גושים בצורת סיבים, מחטים, זקיפים או אשכול ענבים נוצר כפריחות או כקרומים על גבי קירות של מערות ומכרות.
צבע לרוב חסר צבע, או לבן עם גוונים חיוורים של צהוב, ורוד וירוק.
ברק זגוגי בגבישים גדולים, משיי ברוב המקרים.
שקיפות הגבישים שקופים עד שקופים למחצה.
פצילות טובה בכיוון אחד וברורה בשני האחרים.
שבירה דמוית קונכייה, המינרל פריך למדי
קשיות 2.5-2 בסולם מוס
משקל סגולי 1.7 ג'/סמ"ק
שרטוט לבן עד חסר צבע
מידע נוסף נמס לחלוטין במים. הטעם מר מאוד, זהה לטעם של מלח אנגלי.
מינרלים נלווים ארגוניט, קלציט, גבס, פיריט פירורוטיט, מלנטריט, פיקרינגיט, מיראבליט ועוד

אֶפְּסוֹמִיט הוא אחת מצורות המינרל של מגנזיום גופרתי (סולפט המגנזיום) שנוסחת המבנה שלו היא MgSO4·7H2O או בקצרה MgSO4. לעתים מחליף ברזל חלק מיוני המגנזיום. התיאור השיטתי הראשון של המינרל הוא משנת 1806 מהמרבצים בסמוך לעיירה אפסום (Epsom) במחוז סרי באנגליה. ב-1824 כונה המינרל בשם אפסומיט על שם העיירה. שמות נוספים למינרל: "הפטאהידריד", "מלח אנגלי", "מלח מר" ו"מלח אפסום".

הופעתו הנפוצה היא כקרום חסר צורה המצפה קירות מערות ומכרות.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפסומיט מתגבש במערכת האורתורומבית ולעתים רחוקות מופיע בטבע כגבישים מפותחים שצורתם מחטית או סיבית שאורכם עד 8 ס"מ.

המינרל חסר צבע עד לבן עם גוונים של צהוב, ירוק וורוד. קשיותו נעה בין 2 ל-2.5 על פי סולם מוס ומשקלו הסגולי 1.67 גרם לסמ"ק. אופטית האפסומיט הוא דו-צירי שלילי.

אפסומיט הוא מינרל היגרוסקופי המתמוסס בקלות במים. בתנאי יובש מאבד האפסומיט מולקולה אחת של מים ומשנה את מבנהו למינרל הקסאהידריט (MgSO4·6H2O) שהמבנה שלו הוא מונוקליני. האפסומיט יוצר שורה איזומורפית עם המינרל מורנוסיט (NiSO4·7H2O) ועם המינרל גוסלריט (ZnSO4·7H2O).

היווצרות ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפסומיט נוצר כתפרחות או כקרומים על קירות במנהרות ובמערות או על קירות ועמודי תווך במכרות. היווצרות זו מתרחשת בסלעי מגנזיום המכילים סולפידים, דוגמת דולומיט או אבן גיר המכיל מגנזיום או במקומות מוגנים על קירות גושי סלעים כאלו. אפסומיט נוצר גם בפומרלות בהרי געש דוגמת וזוב. דרך נוספת של היווצרות אפסומיט נובעת ממיום של המינרלים קיזריט (MgSO4·H2O) או לנגבייניט (K2Mg2SO4). אפסומיט נוצר גם כשכבות של משקעי התאדות ממעיינות של מים המכילים מגנזיום או מאגמים מלוחים (כמו למשל בשכבות משקע ממוצא ימי שנתגלו בדרום אפריקה).

אפסומיט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא אפסומיט כוללים את העיירה אפסום (Epsom) במחוז סרי באנגליה (שם נתגלה המינרל); בסדליץ (Sedlitz) ובסיידשיץ (Saidschitz) שבצ'כיה; בהר וזוב במחוז קמפניה שבאיטליה; בהרי הגעש של קמצ'טקה שברוסיה; במערת מאמות' במדינת קנטקי, במערות קרלסבד במדינת ניו מקסיקו ובמעיינות הר פרינסטון (Mt. Princeton) במחוז צ'אפי (Chaffee) במדינת קולורדו שבארצות הברית; במדבר אטקמה בצ'ילה; ובדרום אפריקה.‏[1]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפסומיט נעשה שימוש בהכנת מוצרים פרמקולוגיים, כמו גם כחומר בצביעה ובייצור נייר וסוכר. השימוש הנפוץ ביותר של האפסומיט הוא בייצור "מלחי אפסום" המכונים גם "מלח אנגלי" בהם נעשים שימושים רבים, בין היתר כחומר משלשל וכדשן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפסומיט שעבר המרה להקסהידריט