אפקט הגזע האחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפקט הגזע האחר או בקצרה אפקט הגזעאנגלית: cross-race effect, own-race effect, other-race effect, או own race bias) הוא תופעה מתחום תפיסת פרצופים וזיהוי פנים (תת תחום הנחקר באתולוגיה אנושית ובפסיכולוגיה חברתית), לפיה אדם תופס, מבצע עיבוד קוגניטיבי ומזהה בקלות רבה יותר פרצופים של אנשים השייכים אתנית במראה שלהם לגזע אליו בו גדל.

בשל התופעה, אדם לבן יזהה בקלות הבדלים בין פרצופים של אנשים לבנים, אך אנשים ממוצא סיני, למשל, ייראו לו זהים, והוא יתקשה לזהות הבדלים בין הפרצופים. בהתאם, אדם סיני יתקשה בזיהוי פרצופי אנשים לבנים.

ממחקרים שנעשו נמצא כי הזיהוי המשופר בגזע שבו נולד האדם, אינו מולד, אלא הוא תוצאה של למידה הנובעת מסביבתו הטבעית של האדם, בה גדל. בהתאם לכך, ילדים שאומצו וגדלו בסביבה של אנשים שאינם שייכים למוצא האתני שלהם, זיהו פרצופים ממוצא זה שאינו שלהם בצורה טובה יתר, והתקשו בזיהוי אנשים ממוצאם המקורי. בנוסף, נראה כי ניתן לשפר יכולת זיהוי פנים של קבוצה אתנית אחרת, באמצעות למידה - ככל שהאדם בא במגע עם אנשים מקבוצה אחרת, עולה הסיכוי לזהות הבדלים בפניהם בקלות רבה יותר.‏[1]

לאפקט הגזע האחר, כמו לכלל חקר זיהוי הפרצופים, יש השלכות משמעותיות במספר תחומים. בין השאר נדרשת מודעות לתופעה זו בתחום זיהוי חשודים בעבירה פלילית במסגרת מסדר זיהוי, נוהל המתקיים במסגרת חקירה משטרתית, במהלכו עד שראה חשוד בנסיבות מפלילות, מנסה לזהות אותו בתוך קבוצה של אנשים שאמורים להיות דומים לו במראה. למשל, כשהאדם לבן צופה בחשוד לבן, הוא עשוי לקלוט בעיקר פרטים משניים בדמותו (כי הפרטים הבולטים כמו צבע עורו דומים כבר לקבוצה אליה שניהם שייכים), דבר שעשוי לסייע לאחר מכן במסדר הזיהוי שלו; לעומת זאת, כשהוא נחשף לחשוד אפרו-אמריקאי, הוא עשוי לקלוט בעיקר פרטים ראשוניים ובולטים בדמותו, וכך עשוי להתבלבל במהלך מסדר זיהוי שכולל מספר אנשים אפרו-אמריקאים.‏[1] דרך אפשרית אחת להפחית את ההשפעה ולא ליצור הטיה לרעת החשוד במסדרי זיהוי, היא לדאוג לכך שהחוקר המשטרתי יהיה שייך לקבוצה האתנית של החשוד ולא לזו של העד המזהה, כדי שיוכל ליצור מסדר בו הניצבים דומים לחשוד במאפיינים רבים, ולא ייווצר מסדר בו החשוד בולט למדי בין הניצבים.‏[1]

במחקר בתחום זה שנערך בישראל, נדרשו ערבים ויהודים ממוצא מזרחי ואשכנזי לזהות במסדר זיהוי פנים שראו דקות ספורות לפני כן. בהתאם לאפקט הגזע, עלה במחקר אחוז טעויות גבוה בקרב כל אחת מהקבוצות כשנדרשו לזהות אנשים מקבוצה אתנית שונה; אחוז הטעויות הגבוה ביותר היה כשיהודים התבקשו לזהות פנים של ערבי.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דורון מנשה ורביע עאסי, טעות בזיהוי חזותי של חשודים: הזמנה למחקר ורפורמה, משפטים, ל"ה, תשס"ה, עמ' 260-261
  2. ^ Arye Rattner, Gabriel Weimann & Gideon Fishman, “Cross Ethnic Identification and .Misidentification, The Israeli Case,” 74 Sociology and Social Research 73 (1990)