אתולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיות שונות בהתנהגויות שונות
התנהגות תורשתית של ניעור פרווה רטובה

אתולוגיה היא מדע העוסק בחקר התנהגותם של בעלי חיים בסביבתם הטבעית, ובתגובתם לסביבה.

ראשית האתולוגיה בפרסום ספרו של צ'ארלס דרווין, "מוצא המינים", ב-1859. תאוריית הברירה הטבעית שנפרסה בספר זה פתחה צוהר לניתוח התנהגות בעלי החיים בראייה מדעית ואבולוציונית.

על בסיס תאוריה זו פיתחו שלושה חוקרי טבע עיקריים את מדע האתולוגיה: קונראד לורנץ, ניקולאס טינברגן וקארל פון פריש. הם זכו בשנת 1973 בפרס נובל על הישגיהם ותרומתם הנכבדה לתחום זה.

ניקולאס טינברגן שאל ארבע שאלות המשמשות עד היום בניתוח התנהגות בעל חיים מסוים.

  • השאלה הראשונה נוגעת למנגנון המפעיל את ההתנהגות: מהו המנגנון האחראי להמריץ את בעל החיים להגיב בהתנהגות מסוימת?
  • השאלה השנייה מתייחסת למעבר מגנוטיפ (המערך התורשתי של אורגניזם) לפנוטיפ (מכלול התכונות של האורגניזם הנראות לעין): איזה הליך התפתחותי מסייע ביישום ההתנהגות במהלך התפתחותו הכרונולוגית של אורגניזם (מעובר לבוגר למשל)?
  • השאלה השלישית דנה בפונקציונליות של התנהגות מסוימת: איך ההתנהגות מסייעת להישרדותו של בעל החיים, ואיך פועלת האבולוציה על התנהגות זו?
  • השאלה הרביעית בוחנת את ההיסטוריה האבולוציונית של ההתנהגות. איך ההתנהגות התפתחה במהלך הזמן? האם ניתן, למשל, למצוא אב קדמון משותף לשני בעלי חיים שונים המקיימים את אותה התנהגות?

כל יצור חי, החל בחיידק, מגיב לגירוי בפעולה כלשהי. האתולוגיה בודקת את הגירוי, התגובה, מקורה האבולוציוני של התגובה וההשלכות של פעולה זו.

התנהגות תורשתית והתנהגות נלמדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג להבחין בין התנהגות תורשתית (בעבר נקראה התנהגות אינסטיקטיבית או התנהגות מולדת) לבין התנהגות נרכשת (התנהגות נלמדת).

גם בחקר התנהגות האדם וגם בהתנהגותם של בעלי חיים מוצאים החוקרים התנהגות הנובעת ממקור גנטי לעומת זו הנובעת מלמידה. כמעט אצל כל בעלי החיים להם תקופת ינקות ארוכה מצאו התנהגות נלמדת (כיצד לצוד אצל הטורפים, כיצד להתחבא ולהסתוות אצל הנטרפים או כיצד לשחות אצל ברווזים).

אין מחלוקת כי יניקה היא אינסטינקטיבית, בדומה להליכה של גוזלים אחרי אימם, ולעומת זאת התנהגות חברתית היא נרכשת. כמו אצל חוקרי בני האדם, גם אצל חוקרי החיות יש מחלוקת היכן עובר הגבול ומה מתוך ההתנהגות היא תורשתית ומה מתוך ההתנהגות היא נרכשת.

חישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מהתנהגותם של בעלי חיים נובע מחישה, המרצה וגירוי.

דרך מערכת החושים (ברמותיה השונות) קולט בעל החיים את הדרוש לו מהסביבה, הגירוי הרלוונטי מיתרגם לפעולה (אכילה, הימלטות, הזדווגות) והיא זו שמאפשרת את המשך קיומו של הפרט והמין.

חיי חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בעלי חיים החיים בבדידות ופוגשים בבעל חיים אחר ממינם רק בעונת ההזדווגות (לעתים רק פרט אחד בן הזוויג האחר, ולעתים מספר פרטים, ייתכן שמשני הזוויגים.) בעלי חיים אלו נפרדים לרוב בתום מעשה ההזדווגות ואינם שותפים לגידול הצאצאים.

בעלי חיים אחרים חיים במשפחות גרעיניות או מורחבות במגוון צורות (זכר אחד ונקבה אחת, עם או בלי צאצאיהם. זכר אחד ומספר נקבות, מספר זכרים ומספר נקבות, מספר דורות של אותה משפחה ומספר רב של קומבינציות אחרות).

יש גם כאלו החיים בלהקות גדולות או במושבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה

אבולוציה · אימונולוגיה · אנטומיה · אקולוגיה · אתולוגיה · בוטניקה · ביואתיקה · ביוטכנולוגיה · ביוכימיה · ביולוגיה ימית · ביולוגיה מבנית · ביולוגיה מולקולרית · ביולוגיה התפתחותית · ביולוגיה מערכתית · בקטריולוגיה · גנומיקה · גנטיקה · זואולוגיה · היסטולוגיה · טוקסיקולוגיה · כרונוביולוגיה · מדעי המוח · מורפולוגיה · מדעי החיים · מיון עולם הטבע · מיקרוביולוגיה · פיזיולוגיה · פרמקולוגיה · פתולוגיה · קריוביולוגיה · רדיוביולוגיה · ציטולוגיה · אנטומולוגיה · פיטוגאוגרפיה


ראו גם: רמות ארגון בביולוגיה · תחומים בביולוגיה · ביולוגים

פורטל ביולוגיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]