אראופגיטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדף הראשון במהדורת 1644 של "אראופגיטיקה"

אַרֵאוֹפָּגִיטִיקָה או בשמה המלא "אראופגיטיקה: נאומו של מר ג'ון מילטון בפני הפרלמנט של אנגליה למען חירות ההדפסה שאינה זקוקה לרישיון" (באנגלית: Areopagitica: A speech of Mr. John Milton for the liberty of unlicensed printing to the Parliament of England) היא מסה פולמוסית כנגד צנזורה מפרי עטו של המשורר האנגלי ג'ון מילטון, שיצאה לאור בשנת 1644. "אראופגיטיקה" הוא כתב הגנה פילוסופי נלהב, אחד מבין רבי ההשפעה ביותר בהיסטוריה, למען עקרון הזכות לחופש הביטוי, שנכתב מתוך התנגדות לרישוי וצנזורה ונחשב בין ההגנות הרהוטות ביותר למען חופש העיתונות שנכתבו מעולם.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסה יצאה לאור ב-23 בנובמבר 1644, בשיאה של מלחמת האזרחים האנגלית. מקור השם "אראופגיטיקה" הוא בנאום של איסוקרטס, נואם אתונאי בן המאה ה-5 לפנה"ס. אראופגוס היא גבעה באתונה, מקום בו התכנסו בתי משפט אמיתיים ומיתולוגיים, והיה שמה של המועצה שאת כוחה קיווה איסוקרטס לקומם מחדש. כמו איסוקרטס לא הייתה למילטון כל כוונה לשאת את נאומו בעל פה. במקום זאת הוא חילק אותו בצורת פמפלט, כשהוא מתריס בכך כנגד הצנזורה על פרסומים שנגדה יצא חוצץ.

מילטון, אף על פי שתמך בפרלמנט האנגלי, יצא חוצץ בחריפות כנגד חוק הרישוי של 1643, כשהוא מציין כי צנזורה כזו מעולם לא היוותה חלק מהחברות הקלאסיות של יוון ורומי. המסה משופעת בציטטות מתוך התנ"ך, הברית החדשה והכתבים הקלאסיים, בהן עשה מילטון שימוש לחזק את טיעוניו. עבור מילטון הנושא היה אישי שכן הוא סבל בעצמו מצנזורה במאמציו להדפיס כמה מסות שהגנו על הזכות לגירושים (עמדה רדיקלית באותה תקופה שהצנזורים לא היו מוכנים לאשר את פרסומה).

עם זאת, מילטון לא היה ליברטריאני לחלוטין ב"אראופגיטיקה" וטען כי המצב הקודם פעל בצורה המיטבית. על פי החוק האנגלי הקודם, בכל הספרים הייתה חובה לציין את שם המדפיס (ועדיף גם את שם המחבר). תחת שיטה זו, טען מילטון, אם היה מודפס חומר הכולל השמצה או חילול השם, עדיין ניתן היה להשמיד ספרים אלו בדיעבד.

יש החושבים כי כדאי לקרוא את "אראופגיטיקה" במקביל לגן העדן האבוד; העמדה של שני הטקסטים, זה בצד זה , עשויה לפתוח צוהר מעניין לנטיותיו התאולוגיות הבלתי קונבנציונליות של מילטון.

ציטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שהרי ספרים אינם חפצים מתים לגמרי, ויש בהם מכוח החיים שפעולתו כפעולתה של הנשמה שמחלציה יצאו. ויתרה מזו, אצורות בהם, כמו בקנקן חתום, העוצמה והתמצית הטהורות ביותר של האינטלקט החי אשר הוליד אותם."
"הריגת אדם כמוה כמעט כהריגת ספר טוב. ההורג אדם הורג יצור בעל תבונה, צלם אלוהים. אבל המשמיד ספר טוב הורג את התבונה עצמה, הורג את צלם אלוהים, אפשר לומר, בעודו בתוך העין."
"וגם אם תשוחררנה כל רוחות הלימוד להשתולל על פני האדמה,‏[1] כל עוד האמת נמצאת בשדה הקרב, עוול הוא לפקפק בכוחה באמצעות צנזורה ואיסורים. תיאבק נא האמת מול הכזב — מי שמע שהאמת יצאה וידה על התחתונה בהתמודדות חופשית ופתוחה?"
"אינני יכול להלל את המידה הטובה הנמלטת ומסתגרת בדל"ת אמותיה, חסרת ניסיון ולא־מאומנת, זו שלעולם אינה מגיחה ממבצרה ומישירה מבט אל האויב, כי אם משתמטת מן המרוץ שבו יש לרוץ — גם בחום ובאבק — כדי לזכות באותו זֵר בן־אלמוות."‏[2]
"האמת אכן באה פעם אחת אל העולם עם אדונהּ האלוהי,‏[3] מושלמת בצורתה ותאווה לעיניים: אבל כשעלה השמימה, ומשתלמידיו אחריו באו למנוחתם האחרונה, מיד צץ ועלה עַם מרושע של רמאים. הללו — בדומה למה שמספרים על הטִיפוֹן המצרי‏[4] וחֶבֶר הקושרים שלו, ועל מה שעוללו לאוזיריס הטוב — לקחו את האמת בטהרת בתוליותה, ביתרו את גופה היפהפה לאלף חתיכות, ופיזרו אותן לארבע רוחות השמים. ומאז ואילך, חבריה מוכי־היגון של האמת, כשהעזו להופיע, בדומה לאיזיס שחיפשה בקפדנות אחר גופו המרוסק של אוזיריס, סרקו את הארץ כולה ואספו איבר אחרי איבר, ככל שהצליחו למצוא. עדיין לא מצאנו את כולם, רבותיי חברי שני הבתים, ולא נצליח עד ביאתו השנייה של אדונֶיה."
"הבו לי את החירות לדעת, לדבר ולהתדיין על פי צו מצפוני, לפני כל חירות אחרת."

אראופגיטיקה והקשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת העולם של מילטון אינה משקפת את המושגים של העולם המודרני, וההצדקה שלו למען חופש העיתונות היא רצון האל. הוא שוטח את כל טיעוניו על בסיס תאולוגי עמוק. אבל אמונותיו התאולוגיות המוצקות של מילטון אינן פוגעות במטרה האמיתית של אראופגיטיקה, או בהתקדמות הטבעית הנובעת מהבנתה: לאפשר את חופש הביטוי בצורה הכתובה.

עם זאת מילטון אינו תובע את חופש הביטוי לכל: ככלות הכול, הוא אינו כולל את הקתולים בכלל בשיקוליו. במקום זאת הוא תומך בדרך לקדם את האמת של אלוהים (האמת שאנו מחפשים אחריה). זוהי, כפי שהוא מתאר זאת, אמת שלא נדעה, אך שנלך ונתקרב אליה בכך שנאפשר את חירות חילופי המידע על מנת שנלמד יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]