באד פאוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באד פאוול
לידה 27 בספטמבר 1924
הארלם, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 31 ביולי 1966 (בגיל 41)
ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה ארל רודולף פאוול
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19441965 (כ־21 שנים)
מקום לימודים תיכון דוויט קלינטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, פסנתרן
סוגה ג'אז, בי בופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
חברת תקליטים בלו נוט, ESP-Disk, Roost Records עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים ארט בלייקי, מיילס דייוויס, צ'ארלי פארקר, צ'ארלס מינגוס, דקסטר גורדון, קנונבול אדרלי, סאני סטיט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארל רודולף "באד" פאוולאנגלית: Earl Rudolph "Bud" Powell; ‏27 בספטמבר 1924 - ‏31 ביולי 1966) היה אחד מענקי פסנתרני בג'אז, שינה את הדרך שבה מנגנים פסנתרני הג'אז בכל הסגנונות שלאחר תקופת הסווינג. לצד הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר, החצוצרן דיזי גילספי והפסנתרן ת'לוניוס מונק, פאוול נחשב לאחד מאבי הג'אז המודרני, המכונה בי בופ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באד פאוול נולד בהארלם, ניו יורק בשנת 1924, הוא היה מראשוני הפסנתרנים שהפסיקו לנגן צליל בס ביד שמאל ("Striding"), אלא להשתמש בה על מנת לנגן אקורדים צבעוניים יותר. בנוסף, לעיתים קרובות עשה שימוש ב-Horn-like-playing, כלומר, נגינת פראזות "בופיות" על פסנתר. הוא התחיל את קריירתו כפסנתרן כבן חסותו של ת'לוניוס מונק, והצטרף להרכביהם של צ'ארלי פארקר וקוטי ויליאמס. בתקרית גזענית פאוול הוכה בראשו על ידי שוטרים, מה שהביא לנזק בלתי הפיך. מאז אותה התקרית באד סבל מכאבי ראש חמורים והתמוטטויות מנטליות רבות. למרות זאת, הוא המשיך להקליט מספר תקליטים מוצלחים, ועבד בשיתופי פעולה עם נגני ג'אז דוגמת צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, צ'ארלס מינגוס ומקס רואץ' - ארבעה אמנים שנחשבים לאבות סגנון הבי בופ, אשר עימם הקליט את האלבום "ג'אז במאסיי הול". באד החמיץ הזדמנויות רבות בגלל הנזק המוחי שלו, ומסופר כי פעם צ'ארלי פארקר אמר למיילס דייוויס שלא יצרף את באד להרכבו משום ש"הוא משוגע אפילו יותר ממני!".

לאחר הקלטת "ג'אז במאסיי הול", באד אושפז בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות סכיזופרניה, החל ליטול כלורפרומאזין אשר השפיע על נגינתו, והתאבל על אחיו שנהרג בתאונת דרכים לצד החצוצרן קליפורד בראון. לאחר מספר התקפים מנטליים לאורך שנות ה-50, פאוול עבר להתגורר בפריז והמשיך בקריירתו. הוא הקליט תקליטים בשיתוף פעולה עם הסקסופוניסטים קנונבול אדרלי, סאני סטיט ודקסטר גורדון, וחלה במחלת השחפת בשנת 1963. למרות מחלתו ובעיותיו הנפשיות, פאוול המשיך לנגן, והופעותיו האחרונות בציבור היו בקרנגי הול ובקונצרט לזכרו של צ'ארלי פארקר. הוא אושפז בניו יורק בשל התנהגותו הבלתי-יציבה והזנחתו העצמית, ונפטר ב-31 ביולי 1966 בעקבות שילוב של מחלת השחפת, תת-תזונה ואלכוהוליזם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באד פאוול בוויקישיתוף