בוב פרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוב פרי
Bob Ferry
לידה 31 במאי 1937
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 2021 (בגיל 84)
אנאפוליס, מרילנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סנטר
גובה 2.03 מטרים
מספר 12, 16, 20
מכללה אוניברסיטת סנט לואיס
דראפט בחירה טריטוריאלית, 1959
סנט לואיס הוקס
קבוצות כשחקן
1959–1960
1960–1964
1964–1969
סנט לואיס הוקס
דטרויט פיסטונס
בולטימור בולטס
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1973–1990 וושינגטון בולטס
הישגים כג'נרל מנג'ר
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1978)
2 זכיות בפרס מנהל השנה ב-NBA(1979, 1982)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט דין "בוב" פריאנגלית: Robert Dean "Bob" Ferry;‏ 31 במאי 193727 באוקטובר 2021[1]) היה כדורסלן אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1959–1969. לאורך התקופה רשם ממוצעים כוללים של 9.1 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק.[2] בין השנים 1973–1990 שימש כג'נרל מנג'ר של קבוצת וושינגטון בולטס, ובתפקידו זכה פעמיים בפרס מנהל השנה ב-NBA‏ (1979 ו-1982). בעונת 1977/1978 זכה עם הבולטס באליפות ה-NBA.

אביו של כדורסלן העבר דני פרי.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי נולד וגדל בעיר סנט לואיס שבמיזורי, ובין השנים 1955–1959 למד באוניברסיטת סנט לואיס. בתקופתו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה – "סנט לואיס ביליקנס" – שיחק תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל אדי היקי. בעונתו השלישית והאחרונה, 1958/1959, הצטיין עם ממוצעים של 22.2 נקודות ו-11.7 ריבאונדים למשחק.[3]

בדראפט ה-NBA‏ 1959 נבחר פרי על ידי קבוצת סנט לואיס הוקס, בתור בחירה טריטוריאלית.[4] בעונתו היחידה עם ההוקס העפילה הקבוצה למעמד גמר ה-NBA, בו הפסידה מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 3–4.

לקראת עונת 1960/1961 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס. לאורך 4 עונותיו בדטרויט העמיד ממוצעים של 12.3 נקודות ו-6.3 ריבאונדים למשחק.

ביוני 1964 הועבר יחד עם ביילי האוול, וולי ג'ונס, דון אול ולס האנטר בטרייד לבולטימור בולטס, תמורת טרי דיסינג'ר, דון קוג'יס ורוד ת'ורן. ב-5 עונותיו בקבוצה שימש כשחקן ספסל, ותרם 6.0 נקודות ו-4.4 ריבאונדים בממוצע למשחק.

קריירת ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973, לאחר 4 שנים כעוזר מאמן תחת ג'ין שו, מונה פרי לג'נרל מנג'ר של וושינגטון בולטס. בעונת 1977/1978 זכתה הקבוצה באליפות ה-NBA היחידה בתולדותיה, לאחר שגברה בסדרת הגמר על סיאטל סופרסוניקס, בתוצאה 4–3. מאמן הקבוצה באותה עונה היה דיק מוטה, אותו מינה פרי בשנת 1976, ושחקניה המובילים היו וס אנסלד, אלווין הייז ובוב דאנדרידג'. פרי עצמו זכה בפרס מנהל השנה ב-NBA בעונת 1978/1979, בה העפילו הבולטס בשנית לגמר ה-NBA, וכן בעונת 1981/1982 אותה סיימה הקבוצה במקום החמישי במזרח, חרף עזיבתם של אנסלד והייז.

בין פעולותיו הבולטות בקבוצה, ניתן למנות את צירופם של השחקנים דייב בינג (1975), בוב דאנדרידג' (1977), גאס ויליאמס (1984), מוזס מלון (1986) וברנרד קינג (1987), וכן את בחירתם בדראפט של השחקנים מיץ' קופצ'אק (בחירה 13 ב-1976), גרג באלרד (בחירה רביעית ב-1977), ג'ף רולנד (בחירה 25 ב-1980), ג'ף מלון (בחירה עשירית ב-1983), מאנוט בול (בחירה 31 ב-1985) ומאגסי בוגס (בחירה 12 ב-1987).[5]

נפטר ב-27 באוקטובר 2021.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]