בומברדייה 415

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בומברדייה 415
Canadair CL-415 C-GOGX Ontario 2.jpg

בומברדייה 415 של יחידת כיבוי אש באונטריו, 2007
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ימי לכיבוי שריפות
ארץ ייצור Flag of Canada.svg  קנדה
יצרן בומברדייה
טיסת בכורה 1993
תקופת שירות 1994
צוות 2
נוסעים עד 8
יחידות שיוצרו 80‏[1]
משתמש ראשי קנדה
דגמים 415
415GR
415MP
מחיר 26 מיליון דולר
ממדים
אורך 19.8 מטר
גובה 8.9 מטר
מוטת כנפיים 28.6 מטר
שטח כנפיים 100 מטרים רבועים
משקל ריק 12,882 ק"ג
משקל המראה מרבי 18,597 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 359 קמ"ש
קצב נסיקה 8.1 מטרים בשנייה
טווח טיסה מרבי 2,443 ק"מ
סייג רום 4,500 מטרים

בומברדייה 415 (Bombardier 415, בשמו הקודם: Canadair CL-415) הוא מטוס ימי מתוצרת קנדה, שייעודו כיבוי שריפות. תכנון המטוס מבוסס על תכנון מטוס ימי אחר של החברה, מדגם קנדאייר CL-215. בארצות הברית משווק המטוס כ"Superscooper", "סופר שואב". בישראל זכה המטוס להכרה לאחר שארבעה מטוסים מדגם זה, של חיל האוויר היווני, השתתפו בכיבוי השריפה בכרמל בדצמבר 2010.

תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 החליטה חברת בומברדייה[2] לשפר את המטוסים מדגם CL-215 שמתוצרתה, על ידי החלפת מנועיהם במנועים משופרים יותר מתוצרת פראט אנד ויטני. החלפת המנועים הביאה לשיפור של 15% בביצועי המטוסים, והדגם החדש הוגדר 215T. מעבר להחלפת המנועים הותקנו במערכות המטוסים ובתכנונם האווירודינמי מספר רב של שיפורים, ובהם שיפור בהגאי המטוס, מכשירי תא הטייס, מיזוג בתא הטייס, ושיפורים רבים באוויוניקה ובמערכות האלקטרוניות של המטוס. כלפי חוץ ניכרו ההבדלים שנעשו בשדרג המטוס בעיקר בתוספות האווירודינמיות לכנפי המטוס, להגה הגובה ולהגה הכיוון.

לאור הצלחת הדגם המשודרג, החלה החברה בייצור דגם חדש, שסמלו CL-415. לדגם 415 יש תא טייס משודרג, שיפורים אווירודינמיים, ושינויים במערכת פיזור המים. כמו הדגם הקודם, נועד דגם 415 לאיתור ולכיבוי שריפות יער. טיסתו הראשונה של מטוס מדגם 415 התקיימה ב-6 בדצמבר 1993. מסירה ראשונה של מטוסים ללקוחות הייתה בנובמבר 1994. למטוס שלושה דגמים: דגם 415 הסטנדרטי, לכיבוי שריפות; דגם 415GR, היכול לשאת משקל רב יותר; ודגם 415MP שהוא רב תכליתי, ומשמש למשימות תובלה, חיפוש והצלה.

תכונות ושירות פעיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם 215 כונה "שואב", Scooper, ולפיכך כונה דגם 415 "סופר שואב", Superscooper. בהשוואה לדגם 215, דגם 415 מהיר יותר ויכול לשאת משקל רב יותר, ולפיכך יעיל יותר. דגם 415 יכול לשאוב עד 6,137 ליטרים של מים ממקור מים סמוך, לערב בהם קצף לכיבוי בשעת הצורך, ולהטיל אותם על האש. המטוס נבנה במיוחד כדי שיהיה עמיד בפני שִׁיתוּךְ. למטוס נדרש קטע פנוי של 1,340 מטר כדי להנמיך מגובה של 15 מטר אל פני המים, לאסוף למיכליו 6,137 ליטר בתוך 12 שניות במהלכן הוא טס על פני המים לאורך כ-410 מטר, וממריא שוב לגובה של 15 מטר. עומק מאגר המים (ים, אגם, או כל מאגר מים אחר) אינו צריך לעלות על 2 מטרים ורוחבו של המאגר אינו צריך להיות יותר מ-90 מטרים, כדי שהמטוס יוכל לשאוב את כל התכולה הנדרשת ביעף אחד. המטוס יכול גם לשאוב לאורך נהר, תוך תנועה עם פיתולי הנהר. מהירותו המרבית של דגם 415 היא כ-360 קמ"ש, אך די במהירות זו כדי לבצע תוך שעה תשע גיחות הטלת מים על שריפת יער, כאשר מקור המים למילוי נמצא במרחק 11 ק"מ מן האש. בשעה כזו יכול המטוס להטיל למעלה מ-55,000 ליטרים מים‏[3].

בומברדייה 415 זכה בפרס הספרדי היוקרתי Batefuegos de oro (מחבט הזהב, בהקשר למחבט לכיבוי אש)‏[4], המוענק על ידי ספרד ליחידים, ארגונים ושיטות ללוחמה באש. הפרס ניתן על "ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה ביותר בכיבוי אש", והמטוס הוגדר על ידי השופטים "הכלי היעיל ביותר לכיבוי אש מוטס"‏[5].

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מטוסי 415 של חיל האוורי היווני ממלאים את מיכליהם במים מול הכרמל, בעת כיבוי השריפה בכרמל, 2010
מדינה מסגרת מפעילה מס' המטוסים תת-סוג
Flag of Italy.svg  איטליה Protezione Civile (הגנה אזרחית) 15
3 נוספים הוזמנו
415
Flag of the United States.svg  ארצות הברית כיבוי אש, מחוז לוס אנג'לס 2 בהשאלה מקוויבק, קנדה‏[6] 415
Flag of the United States.svg  ארצות הברית כיבוי אש, מחוז סן דייגו 2 בהשאלה מקוויבק, קנדה‏[7]
Flag of Greece.svg  יוון חיל האוויר היווני 8 7 מדגם 415
1 מדגם 415MP
Flag of Malaysia.svg  מלזיה הסוכנות הימית לאכיפת החוק הוזמנו 2 415MP
Flag of Spain.svg  ספרד חיל האוויר הספרדי 2
2 נוספים הוזמנו
415
Flag of Spain.svg  ספרד Unidad Militar Emergencias (יחידת החירום הצבאית), צבא ספרד הוזמנו 2 415
Flag of France.svg  צרפת Sécurité Civile (הסוכנות להגנה אזרחית ומוכנות למקרי חירום), משרד הפנים 12 415
Flag of Croatia.svg  קרואטיה חיל האוויר הקרואטי 6 415
Flag of Canada.svg  קנדה המשרד למשאבי טבע וחיות הבר של קוויבק 8 415
Flag of Canada.svg  קנדה המשרד למשאבי טבע של אונטריו 9 415
Flag of Canada.svg  קנדה המשרד למשאבי טבע של ניופאונדלנד ולברדור 4 415
Flag of Canada.svg  קנדה משרד שירותי האוויר של מניטובה 1
3 נוספים הוזמנו
415

מתוך 77 המטוסים שסופקו ושהוזמנו, התרסקו בתאונות 7 מטוסים, 3 של צרפת, שלושה של איטליה, ואחד של יוון. בתאונות אלו נספו 10 בני אדם‏[8].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס 415 מטיל מים וחומר כיבוי בעת שריפות היער הגדולות ביוון, 2007
  • מאפיינים כלליים
    • צוות: 2 טייסים
    • מושבים נוספים: מושב מתקפל בתא הטייס, 8 מושבים מתקפלים
    • מטען: 2,900 ק"ג
    • אורך: 19.82 מטרים
    • מוטת כנפיים: 28.6 מטרים
    • שטח כנף: 100 מטרים רבועים
    • גובה: 8.9 מטרים
  • משקל ומטען
    • מטען ייעודי: 2,900 ק"ג
    • משקל ריק: 12,880 ק"ג
    • משקל דלק מרבי: 4,650 ק"ג
    • משקל המראה מרבי (המראה ממסלול קרקעי, מטען להטלה): 19,890 ק"ג
    • משקל המראה מרבי (המראה ממסלול קרקעי, מטען לא להטלה): 18,600 ק"ג
    • משקל המראה מרבי (המראה מן המים): 17,170 ק"ג
    • מטען מרבי (מים או חומרים מעכבי בעירה): 6,140 ק"ג
    • משקל מרבי לאחר שאיבה: 21,360 ק"ג
    • משקל נחיתה מרבי: 16,780 ק"ג
בומברדייה 415, מבט מלפנים
  • ביצועים
    • מהירות מרבית: 377 קמ"ש
    • מהירות שיוט: 333 קמ"ש
    • מהירות הזדקרות: 126 קמ"ש
    • טווח: 2,443 קמ"ש
    • תקרת שירות: 4,500 מטרים
    • קצב טיפוס: 8.1 מטרים לשנייה
    • מרחק המראה (מסלול יבשתי): 840 מטרים
    • מרחק המראה (מסלול ימי): 815 מטרים
    • מרחק נחיתה (מסלול יבשתי): 675 מטרים
    • מרחק נחיתה (מסלול ימי): 665 מטרים
    • עומק מים מינימלי לנחיתה: 1.8 מטרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערכה, על פי אתר החברה
  2. ^ חטיבת התעופה והחלל של קונגלומרט בומברדייה רכשה את חברת קנדאייר ב1986. קנדאייר, שהייתה חברה ממשלתית, צברה עד אותה שנה הפסדי עתק, וממשלת קנדה העדיפה למכור אותה לחברה פרטית במקום לפרקה. ראו כאן ובערך באנגלית.
  3. ^ על פי אתר gizmag.com.
  4. ^ לאתר הפרס ראו כאןספרדית).
  5. ^ לציון הזכייה ראו כאן.
  6. ^ השאלה לחודשי השריפות.
  7. ^ השאלה מ-13 בספטמבר עד 13 בדצמבר, בכל שנה.
  8. ^ על פי נתוני ACRO ‏ (Aircraft Crashes Record Office, המשרד לתיעוד תאונות אוויריות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]