הגה כיוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגה כיוון באונייה מודרנית ניצב לאחר המדחף
דוגמה להשפעת סיבוב הגה כיוון על כיוון טיסה

הגה כיוון או מייצב כיוון הוא מתקן המשמש להיגוי אונייה, סירה, צוללת, רחפת, מטוס וכלי תחבורה אחרים הנעים בדרך כלל במים או באוויר. במטוס הגה הכיוון הוא משטח היגוי המורכב בצורה אנכית בזנבו ותפקידו למייצב ולשלוט בציר הסבסוב. הגה כיוון פועל על ידי הטיית זרם המים או האוויר החולף על פני גוף הרכב ומקנה בכך תנועה צידית, או סבסוב, לכיוון הראשי של תנועת הגוף. הגה כיוון בצורתו הבסיסית הוא משטח העשוי מיריעת חומר הצמודה בעזרת צירים לירכתי כלי השיט או הטיס. לעתים קרובות הגה הכיוון מעוצב בדרך שתפחית את כוח הגרר ההידרודינמי או אווירודינמי. בכלי שיט פשוטים השליטה בהגה הכיוון נעשית בעזרת מוט ההגה, המחובר לחלקו העליון של הגה הכיוון. בכלי שיט גדולים ובכלי טיס קיימת מערכת של כבלים, או מערכת הידראולית המאפשרת שליטה בהגה הכיוון לגלגל ההגה בגשר האונייה, או לדוושות הגה הכיוון במטוס.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמו הגה הכיוון לא משמש כהגה ראשי במטוסים בביצוע פניות כיוון שהוא מייצר החלקה ולא פנייה (בשל גודלו הקטן), השימוש העיקרי של ההגה הוא ייצוב בציר הסבסוב, וביצוע פנייה מתואמת.

11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.