המראה (תעופה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטוס F/A-18 Hornet ממריא מנושאת מטוסים אמריקניתUSS Kitty(CV-63).
מטוס easyJet Airbus A319 ממריא.

המראה היא השלב בתעופה בו כלי טיס עובר מהימצאות על הקרקע לתעופה באוויר. במגוון כלי טיס חסרי כנף, כגון : כדורים פורחים, מסוקים, או במטוסים מבוססי VTOL ‏(Vertical Take-Off and Landing - המראה ונחיתה אנכית), ההמראה מתבצעת ללא תנועה אופקית, אולם במטוסים הממריאים תוך כדי תנועה אופקית יש צורך במסלול המראה על מנת לצבור את המהירות הדרושה להמראה. המראה היא הפעולה ההפוכה מנחיתה.

ויסותי עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסים קלים משתמשים לרוב בעוצמה ובמהירות המרבית בעת ההמראה, כאשר רוב המטוסים הגדולים משתמשים לרוב בעוצמה נמוכה כשלא יותר ממחצית העוצמה מנוצלת. עוצמה זו מספיקה למטוס להגיע למהירות המאפשרת ניתוק מהקרקע, תוך התגברות על כוח המשיכה. ראוי לציין כי מהירות ההמראה היא לשיקול הטייסים בהתאם לצורך המטוס ולתנאי השטח, להליך זה קוראים "מהירות החלטה" או בשמו המקצועי V1. לפני ההמראה, באופן שגרתי, מריצים את המנועים, ובמיוחד מנועי בוכנה, בשיא היכולת לבדיקת בעיות הקשורות למנוע.

כנף מטוס קשיחה המיועדת לפעילות במהירויות גבוהות (לדוגמת כנף מטוס סילון מסחרי) מתקשה ביצירת כוח עילוי מספיק במהירויות נמוכות בעת ההמראה. בעיה זו נפתרה בעזרת התקנת מספר התקנים (כדוגמת מדפים שמגדילים את שטח וקמירות הכנף, הופכים אותה ליעילה יותר במהירויות נמוכות וכך לגרימת עילוי גדול יותר. התקנים אלה נערכים לפעולה מהכנף לפני המראה ומופסקים בעת הטיפוס, ומופעלים פעם נוספת, לפני הנחיתה.

מהירויות המראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהירויות הנחוצות להמראה הן ביחס להתנגדות האוויר. רוח נגדית תקטין את מהירות הקרקע הנחוצה להמראה, מכיוון שישנה זרימת אוויר גדולה יותר מעל הכנפיים. מהירות המראה אופיינית למטוסי סילון היא בין 130 עד 155 קשר (150–180 מייל לשעה, 250–290 קמ"ש). מטוסים קלים לרוב ממריאים בסביבות 55 קשר (63 מייל לשעה, 100 קמ"ש). מהירות ההמראה היא ביחס ישר למשקל המטוס - ככל שמשקל כלי הטיס גדול יותר כך גדולה יותר המהירות הנחוצה להמראה. כלי טיס המתוכננים במיוחד להמראות ונחיתה קצרות מסוגלים להמריא במהירות הנמוכה מ-40 קשר (74 קמ"ש) ויכולים אפילו להיות מוטסים מעמדת זינוק כאשר הם מכוונים אל רוח חזקה מספיק.

מכיוון שמסלול ההמראה על סיפונה של נושאת מטוסים הינו קצר משמעותית ממסלול המראה יבשתי, משתמשים במעוט על מנת להאיץ את המטוס למהירות הדרושה.

מהירות דרושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור פורח ממריא מ-Royal Victoria Park בעיר בת', אנגליה.

מהירות ההמראה הנדרשת משתנה בהתאם לגורמים שונים, לדוגמה, צפיפות האוויר, משקל המטוס (ברוטו) ותצורת המטוס (עמדת המדפים והדשים). צפיפות האוויר גם כן מושפעת ממספר גורמים כגון: גובה, משטח ההמראה וטמפרטורת האוויר. קשר זה בין טמפרטורה, גובה וצפיפות האוויר נקרא Density altitude (לחץ הגובה מתוקן לטמפרטורה ולחות).

טייסי מטוסים בעלי מנוע גדול במיוחד, מחשבים מהירות החלטה כל המראה, שמכתיבה פעולה שתיעשה במקרה של כשילות המנוע. מהירות זו לא נקבעת על ידי הגורמים המשפיעים על ההמראה וצוינו לעיל, אלה על ידי אורך מסלול ההמראה ותנאים מיוחדים אחרים, כגון מכשולים ועצמים בסוף המסלול. אם המהירות מתחת ל-V1 ההמראה מבוטלת; מעל ל-V1 הטייס ממשיך את ההמראה וחוזר בחזרה לנחיתה. אחרי שהטייס מכתיב את V1, הוא יכתיב את מהירות הסיבוב, סימון מהירות שבה יסתובב המטוס. מהירות זו חייבת להיות מתוחזקת ונכונה כדי להתאים למטרות הביצועים כדוגמת שיעור הטיפוס וזווית הטיפוס.