בייגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בייגלה מודרני
בייגלה מתוצרת סניידרס מהאנובר

בייגלה (בעברית: שְׁלוֹבִית) הוא חטיף אפוי, אשר משוזר לתוך צורה של לולאה. הבייגלה עשוי מקמח חיטה, משמרים וממלח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מקורות רבים, מקור הבייגלה בדרום גרמניה (שם הוא נקרא "בְּרֶצֶל"), אחרים טוענים שהוא מגיע מחבל אלזס שבגבול בין צרפת וגרמניה. יש הטוענים שמקורו בימי הביניים, אחרים - בתקופת רומא העתיקה או אפילו הקלטים. לפי הספר "היסטוריה של מדע וטכנולוגיה" המציא את הבייגלה נזיר איטלקי בשנת 610 לספירה, כפרס לילדים שלומדים תפילות. הוא קרא לרצועות הבצק האפוי, שמקופלות בצורה של ידיים שמחזיקות את החזה, פרסטיולה ("פרס קטן").

ישנם מספר סיפורים אודות מקור צורתו של הבייגלה. לפי אגדה אחת, אופה שהורשע בגניבה קיבל את ההזדמנות לבטל את גזר הדין אם יוכל ליצור לחם שדרכו ניתן לראות את השמש שלוש פעמים; האופה הפך את הבצק לבייגלה לפני האפייה. לפי סיפור אחר, הצורה מסמלת את מיקום הידיים של נזיר בתפילה, ושלושת החורים מייצגים את השילוש הקדוש בנצרות. סמל עם שלוש טבעות היה גם סמל ישן לסמן מאפייה בגרמניה, אך לא ניתן לדעת אם הסמל הופיע לאחר המצאת הבייגלה או לפניו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]