בסתת
בסתת או באסת היא אלה במיתולוגיה המצרית אשר סגדו לה לפחות מאז תקופת השושלת השנייה, כלומר תחילת המילניום ה-3 לפנה"ס. במקור דמותה הייתה של לביאה, או של אישה בעלת ראש של לביאה, והייתה האלה המגינה על מצרים התחתונה, וכך גם האלה המגנה על פרעה. תפקידה בפנתאון המצרי התעמעם כשסח'מת, אלה דומה שגם לה ראש לביאה, הפכה ליותר דומיננטית כשמצרים התחתונה אוחדה עם מצרים העליונה. במילניום ה-1 לפנה"ס, כאשר הפופולריות של החתולים כחיות בית עלתה, הוחלפה דמותה של בסתת בזו של אישה בעלת ראש חתול והיא הפכה לאלת החתולים. לרוב היא מוצגת כחתולה בעלת פרווה זהובה-מנומרת.
לפי המיתולוגיה המצרית, בסתת הייתה כלואה עם אפופיס אל-נחש ונלחמה בו. כשבסתת התחילה להיחלש מקרבותיה היא שוחררה מכלאה והצטרפה אל שאר האלים, בהגנה מפני הכאוס.
[עריכה] אזכורים בספרים
בסתת מופיעה בסדרת ספריו של הסופר ריק ריירדן, "משפחת קיין והאלים המצריים", כאפוטרופוסית של סיידי ובנוסף של אחיה קרטר לאחר ששוחררה ממחט קליאופטרה וכן בספר "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות"-האלכימאי- של מייקל סקוט כאחת הקדמוניות המצריות.
