אתום
אתום או אתם היה אל במיתולוגיה המצרית.
מקור שמו במילה המצרית "תם" שמשמעה "תום" במובן "סיום" או "השלמה", מאחר שהוא יצר (השלים) את העולם, והוא עתיד להשמיד (לסיים) אותו בסוף מחזור החיים של העולם.
על פי מיתוס הבריאה המצרי בראשיתו של העולם היה רק נו - התהום והחושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל אתום את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה. על פי חלק מהכתבים אתום הופיע על גבעה שנקראה בנבן, ועל פי כתבים אחרים אתום הופיע כגבעה, שהייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל אתום מתוך פרח החבצלת. לאחר בריאתו חש אתום בודד. הוא חבר אל הצל שלו כדי לברוא ילד וילדה מרוק וזרע. הילד והילדה שנולדו היו האלים שו - אל האוויר ותפנוט - אלת הערפל והלחות.
אתום מתואר לרוב בדמות אדם הלובש בגדי מלכות, ולראשו כתר משולב של מצרים העליונה ומצרים התחתונה. לעתים הוא מתואר בדמות נחש בצורת עיגול, בשל תפקידו כיוצר העולם ומשמידו, ולעתים בדמות אריה, שור, לטאה או קוף.
במיתולוגיה שהתפתחה בתקופת השושלת השישית, נחשב אתום לאל הראשון, וכן לאל השמש, כאשר אתום נחשב לאל השמש השוקעת, בעוד שרע נחשב לאל השמש הזורחת.
מרכז פולחנו של אתום היה בעיר און.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי |
אוזיריס • איזיס • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפפ • אפיס • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בסתת • באט • בס • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • חפרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדט • נו • נוט • נחבת • ניית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סופדו • סחמט • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנוט |
    |
| אתרים מיתולוגיים | ||
| כתבים דתיים |
אמדואט • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים |
|
| פולחן |
מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים |
|
