אתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרעה אחנתון ומשפחתו מעריצים את אתון, שני משמאל הינו תות ענח' אמוןהתבליט מאַחֶתְאַתון
אתון בכתב חרטומים
i t
n
N5
אתון
מקדש קטן של אתון, באַחֶתְאַתון

אָתוֹן היה אל מצרי בתקופת מצרים העתיקה, אשר היה במקור גלגל החמה (גלגל השמש) במיתולוגיה המצרית, והיבט נוסף של האל רע. (במצרית עתיקה: אתון = גלגל חמה). הוא הפך לאלוהות של דת מונותאיסטית שנוסדה על ידי המלך אמנחותפ הרביעי, משושלת ה- 18 בתקופת הממלכה החדשה, שמלך במצרים במאה ה-14 לפנה"ס. אמנחותפ הרביעי שינה את שמו לאחנתון. הפולחן לאתון כאל הממלכה המצרית וכאל יחיד נמשך כ-20 שנה, ופסק לאחר מותו של אחנתון.

עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האמונה שנוצרה, האתניזם, אתון היה האל הבורא, המחייה, הזן ומפרנס את הכול, הן האדם והן הבהמה; יוצר הוולד בבטן אמו והאפרוח בביצתו; נותן לכל אחד לפי צרכיו. הוא נתן את הנילוס לאנשי מצרים, ואת הגשם לארצות אחרות. הוא משנה ומחליף את הזמנים. הדת הדגישה את חשיבות וכוח אמירת האמת, הדגש זה בא לידי ביטוי באמנות התקופה, אשר התאמצה לתת ביטוי נאמן יותר למציאות בפיסול ובציור בניגוד למה שהיה מקובל עד אז. המלך תואר בצורתו הטבעית.

האמונה באל אתון לא שללה בתחילתה במפורש את קיומם של האלים המרובים שהמצרים האמינו בהם. האמונה הדגישה את ריבונותו וייחודו של אתון. הדת החדשה הותירה את השימוש במקדשים ובמנהגי פולחן שהיו נהוגים בעבודת האלים האחרים. על פי האמונה, האל אתון גילה את תורתו למלך שהיה בחירו והמליכו על הכול. בשנה התשיעית למלכותו הכריז אחנתון כי האל אתון הוא אל יחיד והינו אלוהות עולמית, ושלל את קיומם של האלים האחרים; הוא אסר כל פולחן לאלים אחרים כולל הערצת צלמיות בבתים הפרטיים.

האל אתון לפני המהפכה של אחנתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות לעבודת האל אתון נמצאו לראשונה בטקסט (תמליל) מתקופת השושלת ה-12 (ממלכה תיכונה) המתוארך למאה ה-20 לפנה"ס. הטקסט, ששמו מגילת שנהאת (סינוהה), מגולל את סיפורו של פקיד בכיר הבורח ממצרים לאחר מותו של המלך אַמֶנמְחַאת הראשון לארץ כנען. הטקסט מספר שהמלך המנוח מתעורר לתחייה בשמים כאל, ומתאחד עם גלגל החמה; הגוף הקדוש מתאחד עם בוראו. בטקסט זה אתון הוא גלגל החמה, והוא רק אחד ההיבטים של רע-הורוס, ונחשב במעורפל כאל השמש. ללא המהפכה של אחנתון, לא היה אתון מותיר את רישומו בהיסטוריה המצרית. התכונות האופייניות של רע-הורוס נחשבו כחלק מאתון, ופנו אליהם בכינוי "רע-חור-אחתי", שפירושו "רע, שהינו הורוס של שני אופקים". רע-הורוס הוא מיזוג של שני האלים שהיו מוכרים מתקופה קדומה. בתקופת אחנתון השם המלא של האל הממוזג היה רע-הורוס אשר שמח באופק בשמו של האור הנראה בגלגל החמה . שם ארוך זה קוצר לעתים קרובות לשם רע-הורוס-אתון או רק אתון.
בתקופת המלך תחותמס הרביעי, סבו של אחנתון (המאה ה-15 לפנה"ס), הוכר אתון כאל נפרד – אל השמש. בתקופת בנו, המלך אמנחותפ השלישי, אביו של אחנתון, עלתה במקצת חשיבותו של אתון. אמנחותפ השלישי ייסד וקידם פולחן נפרד לאתון, אך לא הזניח את האלים האחרים. הוא קרא לספינה המלכותית בשם "הרוח של אתון".

המהפכה של אמנחותפ הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בתקופת אביו אמנחותפ השלישי נעשה ניסיון לצמצם את השפעתם הגדלה והולכת של כוהני האל אמון. אמנחותפ השלישי תמך בכוהני אתון והרחיב את שליטתם הדתית. הוא כרת בריתות עם מלך בבל ומלך מיתני, אשתו של אמנחותפ השלישי הייתה ממוצא ארץ ישראלי או סורי, שמה היה תִּיִי. בחצר המלך הורגשה השפעת הדת הכנענית ופולחן השמש. כל אלה, כולל השפעה של אמו, הביאו לכך שהוא ביקש להכניס תיקונים בדת המצרית. בשנה הרביעית למלכותו שינה את שמו מאמנחותפ לאחנתון (הדר אתון), ובשנה השישית למלכותו, ובמטרה להשתחרר מכבלי השלטון והמסורת של כוהני אמון, עזב את עיר הבירה נא אמון וייסד עיר בירה חדשה בשם אַחֶתְאַתון שפירושו: "אופק אתון". הוא בנה עיר חדשה לגמרי שתחומיה סומנו באסטלות זיכרון, רחובותיה נבנו בקווים ישרים שתי וערב. אחנתון הקים מקדש מרכזי לאתון , ארמון מלוכה ובתים לפמלית המלך. בשנה התשיעית התחיל לרדוף את שאר פולחני האלים, מקדשי אמון נסגרו ושמו של אמון וסמליו נמחקו בכל מקום שנתגלו.

ההמנון של אחנתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מההערצה, חיבר אחנאתון המנון לאל אתון. היו חוקרים שסברו שהמזמור "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) הושפע מהמנון זה. החוקר אהרן קמינקא, שאף תרגם את ההמנון לעברית סתר הנחה זו.

אחרי מותו של אחנאתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו המלך תות ענח' אמון ביטל את כל תיקוניו הדתיים, פולחן אמון הוחזר והבירה חזרה לנא-אמון. העיר אחתאתון ננטשה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]