הורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הרו" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות מהמיתולוגיה היוונית, ראו הרו ולאנדרוס.
הורוס

הורוס הוא אל המלחמה ואחד מהאלים הראשיים במיתולוגיה המצרית. הורוס הוא שמו היווני, ובמצרית עתיקה נקרא חוֹר או חֶר שפירושו בז. הוא בנם של אוסיריס ואיסיס ולאחר שגדל, נלחם בסת, דודו, רוצח אביו וניצח אותו.

תיאורו של הורוס כבעל ראש בז או נץ נקשר לסיפור הקרב של הורוס נגד סת, בו הורוס כרת את אשכיו של סת, וזה פצע את עינו של הורוס. האל תחות הכין לו עין חדשה העשויה אור ירח המסמלת גם את הראייה האינסופית. טקסט המתאר את המאבק מופיע על הקירות הפנימיים בחצר הגדולה של מקדש אדפו המוקדש לאל הורוס.

לאחר שניצח את סת, נעשה הורוס למלך מצרים במקומו של אוסיריס אביו. הוא נחשב לשליט שהצדק היה נר לרגליו, ומקדשים רבים הוקמו לכבודו. הוא מסמל את הממלכות המאוחדות והשבת הסדר האלוהי הנכון. הוא האל אשר נתן את המלכות לפרעונים.

האל הידוע בשם הרפוקרטס הוא למעשה "הורוס הילד". השם "הרפוקרטס" הוא הגרסה היוונית שניתנה בתקופה התלמית לשם המצרי חר-פא-חרד (Herpahered) שפירושו "הורוס הילד". פולחן הורוס הילד היה נפוץ בעיקר בתקופת השושלות המאוחרות ותחת שלטון התלמיים במצרים. רוב השמות המקובלים כיום לאלים המצריים הם הגרסאות היווניות שניתנו בתקופה התלמית, כאיסיס, אוסיריס, נפטיס, וכן למלכים המצריים, למשל, אמנופיס, תותמוסיס וכדומה.

במחוז המצרי כנען עבדו את הורוס בשם חורון, אשר העניק את שמו ליישוב בית חורון. בפפירוס אני, משמש הורוס בתפקיד של פסיכופומפ (מלווה ומדריך המתים בעולם הבא) ומוביל את הסופר אני בידו לעבר עולם המתים. מקום פולחנו העיקרי של הורוס היה בהיירקונפוליס, בו היו מוציאים את פסלו פעם בשנה כדי לחגוג את נישואיו של הורוס לאלה חתחור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנה מתוך הדרמה הפולחנית המתארת ​​את ניצחונו של הורוס הרוכן מעל סת' המופיע בצורת היפופוטם במקדש אדפו
Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.