מיתולוגיה מצרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה

מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית. הסיפורים נוצרו במהלך תקופה ארוכה של כשלושת אלפים שנים. לכן הם כוללים פרטים סותרים, מסרים כפולים ומערכת סבוכה למדי של אמונות ומנהגים. כמו רוב מיתוסי העולם, גם הסיפורים המצריים מגוללים את קורותיהם של אלים ויצורים על-טבעיים שונים.

ייחודה של המיתולוגיה המצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתולוגיה המצרית שונה ממיתולוגיות אחרות בשתי נקודות עיקריות שהן:

  1. האלים המצריים נחשבו אספקטים של כוח אלוהי אחד (נטר), כלומר המיתולוגיה משקפת תרבות המשלבת מונותאיזם ופוליתאיזם.
  2. רוב האלים המצריים לא היו אנתרופורמורפיים (בדמות אדם), אלא אנימיסטיים (בדמות חיות).

התרבות המצרית העתיקה התרכזה סביב המוות והמתים. למצרים היו מנהגי לוויה, חניטה וקבורה מפוארים וייחודיים. במיתולוגיה המצרית ניתן למצוא כמה אלים הקשורים למוות, לקברים, לחניטה, ולעולם המתים.

מיתוס בריאת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור קיר בקברו של פרעה תחותמס הרביעי בעמק המלכים, המתאר את פרעה מתוודע לאלים, ביניהם, אוסיריס ואנוביס.

לפי מיתוס בריאת העולם כפי שהוא מופיע במיתולוגיה המצרית, בראשית היו נו. נו היה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל אתום את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבע, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה. לאחר בריאתו חש אתום בודד. הוא חבר אל הצל שלו כדי לברוא ילד וילדה מרוק וזרע. הילד והילדה שנולדו היו שו ותפנות. (בגרסאות מאוחרות של פרשת הבריאה, האל הראשון שברא את עצמו היה דווקא רע אל השמש. האל אתום-רע היה מיזוג פולחני של שניהם).

שו הפך לאל האוויר ותפנות הייתה לאלת הערפל והלחות. אביהם הטיל עליהם להפוך את הכאוס והחושך לעקרונות, חוקים, סדר ויציבות. שו ותפנות הפרידו בין האור ובין החושך. הסדר שהם יצרו קיבל צורת נוצה קלילה וטהורה, שהפכה לאלת הצדק מאעת. שו ותפנות יצרו גם אלים נוספים: גב אל האדמה ונות אלת השמים.

בתחילה נועדו גב ונות להיות מחוברים זה לזה, אך בשם מעת' - הסדר והצדק בעולם - הם נאלצו להיפרד כדי למלא את תפקידם ואת ייעודם. כדי להפריד ביניהם דחף שו, אל האוויר, את נות מעלה אל השמים. שם היא נשארה מתוחה מעל גב אחיה ובן זוגה. נות בראה את הגשם וגב ברא צמחים. מדי לילה, לפני הזריחה ילדה נות את אל השמש רע. כאשר עלה היום, עקבה אם השמים נות אחר השמש במסלולה עד שרע מת בתוך פיה בשקיעה. באופן דומה, נות גם בולעת את הכוכבים בבוקר ויולדת אותם שוב בערב.

לבסוף בראו שו ותפנות את האלים המלכותיים המצריים, שנולדו תחת עץ השיטה: איזיס מלכת החיים והפריון, חתחור אלת הפריון, אוסיריס שליט המתים, סת אל הרשע, תחות אל החוכמה, ונפטיס המגינה על המתים. איזיס ואוסיריס הולידו את הורוס (אם כי השם הורוס מתייחס גם לאל אחר, עתיק יותר מששת האלים המלכותיים).

מיתוס בריאת האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מיתוס בריאת האדם כמו שהוא מופיע במיתולוגיה המצרית, יום אחד יצאו שו ותפנות לטיול והלכו לאיבוד. אתום אביהם דאג להם ושלח את עינו רואת-הכל כדי לחפש אחריהם. כששבו הביתה, התרגש אתום והחל לבכות משמחה. דמעותיו טפטפו על האדמה והפכו לאדם הראשון. על פי המיתולוגיה המצרית בריאת האדם תורמת למאעת', הסדר שנקבע לעולם.

רשימת אלי מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצרים האמינו בכ-2000 אלים, לא כולם בעלי אותה חשיבות וחלקם מקומיים. החשובים בהם מפורטים להלן.

סדר אלפביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אונוריס - אל צייד ולוחם. תפקידו היה להילחם באויבי מצרים ובמיוחד באויבי רע.
  • אוסיריס - אל המתים והשאול, בפניו נשפטו המתים אשר באו בשערי השאול.
  • איסיס - אלת הקסם והרפואה, אחותו ואשתו של אוסיריס. "האלה האם", בעלת תפקיד מרכזי בהעברת השלטון ליורשו החוקי, בנה, הורוס.
  • אַכֵּר - אל אופק השמים.
  • אָמון ואָמונת - אלים בני-זוג שסימנו את הנסתר באי הסדר לפני הבריאה. אמון היה אל העיר תבאי, לאחר מכן התמזג עם רע והפך לראש האלים "אמון-רע". פן נוסף באישיותו הוא הקשר לפוריות, "אמון-כא-מותף".
  • אנוביס - אל החניטה והקברים, מגן המתים.
  • אנוכיס - אלת הנילוס.
  • אפפ (אפופיס) - אל נחש עצום ממדים שאורב לספינתו של רע.
  • אתום - האל הראשון הבורא. בהמשך התמזג עם רע והפך לאל השמש "אתום-רע".
  • אתון - גלגל החמה. בשלב מסוים היה אל יחיד.
  • בָּאבָּא - אל בבון אלים. קשור גם למיניות בעולם המתים.
  • בסתת - תחילה הייתה עם ראש לביאה והגנה על מצרים התחתונה ועל פרעה. עם הזמן האלה סח'מת החליפה אותה בתפקידה. בעקבות כך הוחלפה דמותה לאשה בעלת ראש חתול, הפכה לעדינה והגנה על הבית ועל נשים הרות.
  • גב - אל האדמה.
  • וואדג'ת - אלה בצורת נחש קוברה. מרכז פולחנה שכן בעיר בוטו והיא הייתה אלת הפפירוסים, הפרעונים וייצגה את מצרים התחתונה.
  • ח'ונסו - אל הירח. בעיר נוא אמון היו לח'ונסו מספר דמויות שונות שתושבי העיר סגדו להן. בין היתר "חונסו-בנוא-אמון-נֶפֶר-חֶתֶפ" ו"חונסו-עושה-התוכניות-בנוא-אמון" (בתרגום לעברית). יכולותיו היו גם ריפוי, חריצת גורלות, ייעוץ ופיקוח.
  • חור אל המלחמה, בדמות בז. הוא היה בנם של איסיס ואוסיריס ויורש העצר. הוא הצליח להביס את סת ולהשיב לעצמו את השלטון.
  • ח'נום - אל בורא. יצר את בני האדם בעזרת אובניים מהבוץ של הנילוס.
  • חעפי - אל הצפת הנילוס שתרמה לגדילת היבול. הוא מסמל פריון ויכולת הזנה.
  • ח'פרי - אחת מההתגלמויות של אל השמש. תואר כחיפושית זבל.
  • חֶקֶת - אלת הלידה בדמות צפרדע או בעלת ראש צפרדע. מסמלת חיים ופוריות.
  • חתחור - אלת היופי, האהבה והמוזיקה. תוארה לעתים כפרה או בעלת קרני פרה.
  • כֵּכּוּ וכֵּכּוּת - אלים בני-זוג שסימלו את האפלה באי הסדר לפני הבריאה. לככו היה ראש צפרדע ולככות ראש נחש.
  • מוֹנְת - אל מלחמה בעל ראש בז. דמותו קשורה לשמש.
  • מות - אלה אם. רעייתו של אמון ואמו של ח'ונסו.
  • מֶסְחֵ'נֶת - אלת הילודה.
  • נון ונונת - ייצג את המים הקמאים שמתוכם הגיח הבורא, ובמקומות אחרים ביחד עם בת זוגו את התהום שקדם לבריאה.
  • נות - אלת השמים.
  • נח'בת - אלה-נשר שייצגה את מצרים העליונה.
  • נית - אלת מלחמה ובריאה.
  • נפרתם - אל שמייצג את הלוטוס - גיחתו של אל השמש מתוך המים הקמאים.
  • נפתיס - מגנה על המתים. אשתו של סת.
  • סָאתִיס - שומרת גבולה הדרומי של מצרים. קשורה גם להצפת הנילוס. אשתו של ח'נום.
  • סוֹכָּר - אל בית הקברות של העיר ממפיס. קשור לקבורה ולתחיית המתים. פטרון האומנים, במיוחד בקשור לחפצי קבורה.
  • סח'מת - אלת מלחמה עם ראש לביאה, מסמלת את זעמו של פרעה. על פי האמונה היא גם הודפת מחלות וכוהניה עזרו בטיפול בחולים. בתו של רע, אשתו של פתח ואמו של נפרתם.
  • סרקת - אלה הנושאת על ראשה עקרב. היא הייתה אחת מהאלים שהגנו על המת, היו לה יכולות ריפוי מעקיצות ומהכשות.
  • סת - אל הסערה, המדבר, הארצות הזרות והמהומה. לאישיותו פנים חיוביים ושליליים - מצד אחד, הוא המגן של רע, מצד שני אויביהם של אוסיריס ושל חור.
  • ענת - אלת המלחמה והפריון של המזרח התיכון העתיק אשר שולבה במיתולוגיה המצרית. תפקידה היה להגן על המלך בקרב. בתו של רע ואשתו של סת.
  • עשתורת - אלה ממקור סורי-כנעני. הושאלה למיתולוגיה המצרית בהקשר של סוסים ומרכבות. כמו ענת, בתו של רע ואשתו של סת.

קבוצות אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלומית ישראלי, המיתולוגיה המצרית, תל אביב: הוצאת מפה, 2005.
  • J. P. Allen, Genesis in Egypt: The Philosophy of Ancient Egyptian Creation Accounts, New Haven: Yale University, 1988.
  • R. A. Armour, Gods and Myths of Ancient Egypt, American University in Cairo Press, 1986.
  • Jan Assmann, The Search for God in Ancient Egypt (translation: David Lorton), Cornell University Press, 2001.
  • George Hart, Egyptian Myths, University of Texas Press, 1990.
  • Geraldine Pinch, Egyptian Mythology: A Guide to the Gods, Goddesses, and Traditions of Ancient Egypt, Oxford University Press, 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]