בעלי חיים בשימוש צבאי וביטחוני בישראל

בישראל שימוש נרחב בבעלי חיים לצורכי צבא וביטחון נעשה במהלך ההיסטוריה וגם כיום. בין המינים ששירתו ומשרתים בצבא ובמערכת הביטחון נמצאים כלבים, סוסים, יונים ועוד.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל שירתו ומשרתים מינים רבים של בעלי חיים, עליהם אחראי "מערך הווטרינריה בצה"ל". נכון ל-2012, מונה המערך 17 רופאים וטרינרים, רובם לאחר מסלול עתודה, המשרתים בתפקידים שונים.

עיקר השימוש הצבאי של צה"ל בבעלי חיים הוא בכלבים. נכון ל-2012, שירתו בצבא כאלף כלבים, רבים מהם ביחידת "עוקץ". בצהל משמשים הכלבים גם ככלבי אבטחה, ששומרים בבסיסי חיל האוויר, כלבי מרדף, כלבי איתור חומר נפץ, כלבי תקיפה ועוד.

שימוש נוסף של כלבים בצה"ל הוא בסיירת אלון של חטיבת החילוץ בה מוכשרים כלבים לאיתור לכודים באתרי הרס.

בהמות משא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גדוד נהגי הפרדות (צה"ל)

גמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גמלים בשירות צה"ל

לאמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות כך שהלאמות רגילות לתנאי אקלים קיצוניים, שקטות, ממושמעות ומסוגלות לשאת משקלים כבדים, בצה"ל נעזרים בהן בתרגילים ואימונים לצורך נשיאת ציוד בזמן לחימה.^[^{דרוש מקור]}

במלחמת לבנון השנייה, השתתפו מספר לאמות באחד המבצעים במלחמה.^[^{דרוש מקור]}

יונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל

אנטילופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הספארי ברמת גן שיתף פעולה עם צה"ל ותרם מספר בעלי חיים. ב-1988 נתרמו מהספארי ראמי סהרה אל אחד ממחסני הנשק של חיל האוויר במטרה ללחך את העשב ולהקטין את הסיכוי לשריפות באזור.

כמו כן, ב-2005 נתרמו כ-30–40 אילנדים אל מחנה נעורה ומרכז התחמושת נחל שורק על מנת שיאכלו את הצמחייה באזור, ובכך יקטינו את הסיכוי לשריפות באזור^[1].

בעלי חיים לשימוש ניסויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל ובמערכת הביטחון ביצעו במשך 2017–2020 ניסויים בקרוב ל-1,000 בעלי חיים שונים, לטובת הכשרות רפואיות ופיתוחי אמצעי לחימה. בין בעלי החיים נמצאים: 40 כלבים, 25 עזים, 10 כבשים, 154 חזירים, 25 שרקנים, 160 פסמונים, 10 עכברים ו-186 חולדות^[2].

במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשטרת ישראל קיים "מדור מפעילי בעלי חיים" האחראי לביצוע הכשרות טקטיות למפעילי בעלי חיים בתחום ביטחון הנפש, הרכוש, הפנים והסדר הציבורי בהתאם לאיומים והיעדים של משטרת ישראל.

בין תפקידי המדור נמצאים: קביעת נהלים והנחיה להפעלת בעלי החיים בהתאמה לדרישות המבצעיות ומשימות משטרת ישראל; איתור, מיון והסמכת כוח אדם המיועד להפעלת בעלי החיים; אפיון, רכש, הכשרה ואישור בעלי חיים והאמצעים להפעלתם המבצעית; פיקוח, בקרה ושמירה על הכשירות המבצעית של המפעילים ובעלי החיים; שותפות במחקרים לאומיים ובינלאומיים עם גורמי אקדמיה בתחומי המדע והטכנולוגיה; שיתוף פעולה עם יחידות משטרה מקבילות ברחבי העולם^[3].

סוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי הסוסים והפרשים במשטרת ישראל הם בין היתר:

שמירה על הסדר הציבורי וטיפול בהפרות סדר
חיפוש נעדרים
סיורים במגזר הכפרי
החייל אדלר זאב (וילי) מגדוד מובילי הפרדות במצעד צה"ל הראשון
השתתפות באירועים ממלכתיים או ציבוריים

כלבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלב משטרה בישראל מוגדר כ"כלב שסיים את תהליך ההכשרה וההסמכה".

בין סוגי הכלבים במשטרת ישראל נמצאים:

כלב שמירה - מאומן לשמור על תווי שטח, להתריע על התקרבות אדם לא מורשה ולהרתיע בעת הצורך. כלב השמירה הוא חלק ממערך האבטחה במתקני המשטרה.
כלב שיטור - מאומן לבצע סיורים עם נוהג/סייר, להגן על נוהגו ולהרתיע.
כלב שירות (הרחה) - כלב המאומן למשימות גילוי באמצעות חוש הריח.
כלב לגילוי גוויות - מאומן לגילוי גוויות, יכול לפעול בתוך מבנה, בהריסות של מבנה ובשטח פתוח.
כלב גישוש - מאומן לגילוי אדם על פי מהירות ההתקדמות, עקבות, טביעות כפות רגליים, ריח ועוד.
כלב לזיהוי ריח אדם - מאומן לגילוי קשר בין ריח אדם לבין ריח של חפץ שנחשב שייך לאותו אדם או לגילוי קשר בין ריח של שני חפצים שנחשבים שייכים לאותו אדם.
כלב לגילוי סמים - מאומן לגילוי סמים מסוגים שונים.
כלב לגילוי אמצעי לחימה - מאומן לגילוי אמצעי לחימה שונים.
כלב לגילוי חומרי נפץ - מאומן לגילוי חומרי נפץ מסוגים שונים.
כלב לזיהוי חומרי דלק - מאומן לזיהוי חומרי דלק בזירת דליקה, פועל בשיתוף עם חוקר דליקות.

בנוסף לרשות משמר הכנסת עומדים מספר כלבים.