סוס הבית

ערך זה עוסק בבעל חיים מסדרת מפריטי הפרסה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סוס (פירושונים).

סוס עם ראשיה בחווה.

אדם רוחץ סוס מבוית בחוף הים של חיפה

ציור של סוס

סוס הבית (שם מדעי: Equus ferus caballus או גם Equus caballus caballus‏), הנקרא בדרך כלל סוס, הוא בעל חיים מבוית, תת-מין של הסוס הרמכי ממשפחת הסוסיים. לא ידוע מאיזה תת-מין של המין סוס רמכי בוית סוס הבית.

הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות ריצה גדולות. הוא יונק ושייך לסדרת מפריטי פרסה. הסוס אוכל עשב וחציר. התפתחות הסוס כפי שאנחנו מכירים היום משוערת לפני כ-45-55 מיליון שנים ומקורו האבולוציוני הראשוני נקרא איוהיפוס שהיה יונק קטן דמוי כלב.

תוחלת החיים של הסוס היא 25-30 שנה. סוסים מעל גיל 20 לא מסוגלים לרוץ, ובאנגליה, סוס זקן מקבל פינוקים רבים ומשוחרר למרעה. אך, למרות זאת, אנשים ממשיכים להעביד סוסים שעברו את גיל 20: הם מוכרים אותם לסוחרים כדי שימשיכו לשמש כסוסי עבודה. סוסים אחדים מגיעים לגיל 40, ולעתים רחוקות אף יותר מכך. משך זמן ההיריון שלו הוא בין 11 ל- 12 חודשים . לאחר ההמלטה, הסייח נעמד על רגליו בשעות הראשונות של חייו. כמו כן, בשעות הראשונות לאחר ההמלטה הסייח יונק את חלב האם הראשון. חלב זה הוא חיוני בבניית מערכת החיסון של הסייח היות שהוא מכיל נוגדנים.

כאשר טמפרטורת גופו של הסוס עולה, במטרה להתקרר, קצב נשימותיו עולה, מעשר עד עשרים, למאתיים עד שלוש מאות. באופן זה הוא מבצע את פעולת ההלחתה, וגורם להתאדות מואצת של נוזלים מלשונו וקנה הנשימה שלו, ובכך ממזג, ואף מוריד את חום גופו.

בשירות האדם

הסוס ניתן לאילוף וכתוצאה מכך הוא נרתם לשירותה של האנושות בידי הקדמונים שבייתו אותו וממצאים מראים כי האדם החל לביית סוסים כבר בשנת 4000 לפנה"ס והפך לשכיח כבר בשנת 3000 לפנה"ס. לסוס מגוון רב של שימושים בתרבות האנושית:

• הסוס משמש בעבודות המשק ובחקלאות לגרירת מחרשות ועגלות.
• הסוס היה כלי תחבורה מרכזי ב־3000 השנים שלפני המצאת מנוע הקיטור. הוא הוביל עגלות וכרכרות ושימש לרכיבה.
• במלחמה הסוס היה כלי מכריע.
  • המצרים, האשורים והבבלים התבססו על חיל מרכבות חזק שכלל מרכבות עם צוות של רכב ולוחם (קשת או לוחם שחמוש ברומח ארוך).
  • בעקבות המצאת המשוורת והאפסר, החל הסוס לשמש לרכיבה קרבית. כך נוצר מעמד הפרש הלוחם וחיל הפרשים. חילות הפרשים המונגולים הטילו את חיתתם על אסיה, המזרח התיכון ומזרח אירופה בתחילת ימי הביניים ואילו האירופאים ביססו את צבאותיהם על האבירים - פרשים כבדים עטויי שריון. קרנם של הפרשים החלה לרדת רק עם המצאת אבק השרפה והתפתחות כלי הירי, אך חילות הפרשים שרדו עד למלחמת העולם השנייה. כיום משתמשים בפרשים במספר מקומות שהגישה אליהם קשה.
• טקסים.
• עבודות שיטור וטיפול בהפרות סדר.
• ספורט: מרוצי סוסים, ותחרויות ראווה שונות, ביניהן קפיצות ראווה, רכיבה אומנותית, רכיבה מערבית ועוד.

הסוס משמש גם לרכיבה טיפולית, המסייעת לנכים, בעלי מוגבלויות, ילדים בעלי בעיות קשב וריכוז, חוסר ביטחון עצמי ועוד.

• מחקר: הסוס משמש במחקר כחיה נוחה להפקת נוגדנים, על ידי הזרקת האנטיגן, איסוף חוזר של דם הסוס וניקוי הנוגדנים. חוות הסוסים המפורסמת ביותר כחווה מחקרית נקראת "סנטה קרוז".

הסוס מופיע בלוח השנה הסיני.

הסוס בספרות

ישנם מגוון ספרים העוסקים בסוסים ובקשר ביניהם לבין האדם:

• ילד הסוסים מאת רופרט אייזקסון.
• שבט דוב המערות מאת ג'ין מ. אואל
• הסייח השחור מאת אנה סואל

ראו גם

• קפיצות ראווה
• בעלי חיים בשירות כוחות הביטחון
• הנס החכם
• מרוץ סוסים
• פרזול סוסים
• וולטינג - התעמלות וריקוד על סוס
• רכיבה אומנותית
• עיוורון ירח
• כרכרה

קישורים חיצוניים

• עודד רוט, העיר בעידן הסוס העירוני
• אבי בליזובסקי,‏ פוענח גנום הסוס, באתר הידען, 8 בנובמבר 2009
• טובה צדקה, רכיבה לילדים, דבר, 11 ביולי 1966

הערות שוליים

אבולוציה של הסוס
איוהיפוס > אורוהיפוס > מזוהיפוס > מיוהיפוס > פראהיפוס > מריקהיפוס > פליוהיפוס > סוס