מבצע חורב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוחות מבצע חורב סמוך למעבר ניצנה
שיירת שיריוניות לפני הכניסה לסיני במבצע חורב

מבצע חורב היה מתקפה רחבת היקף של צה"ל כנגד חיל המשלוח המצרי בנגב ובמזרח סיני, במסגרת שלביה האחרונים של מלחמת העצמאות. המבצע החל ב-22 בדצמבר 1948 והסתיים ב-7 בינואר 1949.

ממשלת ישראל החליטה לחדש את הלחימה בדרום ולתקוף את הצבא המצרי כיוון שממשלת מצרים סירבה לשאת ולתת על שביתת נשק ובשל החשש מיישום 'דו"ח ברנדוט' שאחד מסעיפיו היה מסירת שטחי הנגב לערבים.

שמות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למבצע ניתן השם "חורב", שהוא אחד משמותיו של הר סיני משום שמטרתו הייתה פלישה למרחב סיני. שמו הנוסף של המבצע, "עין", הוא למעשה האות הראשונה של ארבעת היעדים העיקריים: עוג'ה, עסלוג', אבו עגילה ואל עריש. ישנן ערים בארץ, ביניהן קריית גת ורמת גן, בהן רחוב בשם זה.

תוכנית המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מבצע חורב

מטרת המבצע הייתה השמדת הכוחות המצרים שפלשו לשטח ישראל. מפקד חזית הדרום היה יגאל אלון ולצורך המבצע הועתק המאמץ הלוגיסטי של צה"ל דרומה: שלוש חטיבות מן הצפון והמרכז הועברו דרומה ותגברו שתי חטיבות דרומיות. היוזמה האסטרטגית וריכוז הכוחות התאפשרו הודות להיעדר שיתוף הפעולה בין צבאות מדינות ערב.

הכוחות שהשתתפו במבצע היו:

מפקד המבצע היה האלוף יגאל אלון בתפקידו כמפקד חזית הדרום. קצין המבצעים היה סא"ל יצחק רבין.

השלב הראשון של המבצע נועד לסלק את הצבא המצרי מתחומי הנגב. על חטיבת גולני נועד לפתוח את המבצע בהתקפת הטעייה ברצועת עזה כדי לרתק את המצרים לגזרה זו. באותה שעה ינועו כוחות מחטיבות הנגב וחטיבה 8 המשוריינת ויכבשו את מיתחמי המצרים על כביש עסלוג' - עוג'ה ולאחר מכן יכבשו בהתקפה משותפת את עוג'ה. באותו זמן תתקוף חטיבת אלכסנדרוני את כיס פלוג'ה במטרה לחסלו.

בשלב השני היו צריכים כוחות אלה לפעול ביחד עם חטיבת גולני והראל במטרה לכתר את הצבא המצרי ברצועת עזה כדי להביסו לאחר מכן.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור כיבוש משלטי הת'מילה במצפור הקומנדו הצרפתי

"מבצע חורב" למעשה התחיל בהתקפה של חטיבת גולני על הזרוע המערבית של מצרים. בליל ה-23 בדצמבר 1948 יצא גדוד "גדעון" (גדוד 13) של החטיבה וכבש בהפתעה את משלט 86 הנמצא מזרחית לחאן יוניס, במרחק קצר ממסילת הרכבת. בשל תנאי החורף הקשים לא הגיע הנשק המסייע, בעיקר תותחי נ"ט, תחמושת וחמרים הדרושים לביצור המקום.

עם בוקר החלו המצרים בהתקפות בלתי פוסקות על המשלט בכוחות חי"ר, טנקים ולהביורים מוסעים. חיילי גולני הדפו את ההתקפות. טנק מצרי שפרץ למשלט הוצא משימוש על ידי פגז פיא"ט. בשעה 14:30 החל לרדת גשם ובשל האבק והבוץ חדלו כלים רבים לפעול. בשעה 15:00 ניתנה הוראת נסיגה אך אי אפשר היה לפנות חלק מהפצועים. הנסיגה בוצעה תחת הפגזה כבדה שגרמה לאבידות רבות, בתוכן סגן מפקד הגדוד, עמנואל ברשי. הקרב על משלט 86 הסתיים בכישלון ובו נגרמו לגדוד 28 הרוגים, 40 פצועים ושני שבויים, אולם מטרת הפעולה הושגה - המצרים שוכנעו שכוונת צה"ל היא לנתק את הצבא המצרי ברצועת עזה והם החישו כוחות רבים לגזרה זו בעוד שצה"ל נערך לפעולה העיקרית בדרום.

בינתיים עברו שיירות של חטיבת הנגב וחטיבת השריון באורות כבויים בלילה לאזור ההיערכות בחולות חלוצה. על חטיבת הנגב הוטל לפתוח את כביש באר שבע ניצנה על ידי כיבוש המשלטים המצרים בעסלוג', ת'מילה ושאר המשלטים עד המושריפה (מצפה שבטה). על חטיבת 8 מתוגברת בגדוד מחטיבת הראל הוטל לנוע מחלוצה בדרך רומית עתיקה עד נחל לבן ולהגיע לכביש רפיח - עוג'ה ולתקוף את המתחם המצרי בעוג'ה מכיוון צפון - מזרח, פעולה שהמצרים לא התכוננו לה.

אנדרטה למרגלות תל ניצנה לנופלים בכיבוש עוג'ה במבצע חורב
שלט הסבר באנדרטה בניצנה על הקרב ושמות הנופלים בכיבוש עוג'ה במבצע חורב
הסתערות רגלית וטיהור העמדות במסגרת כבוש משלטי התמילה על ידי הגדוד התשיעי במהלך מבצע חורב
אחרי כיבוש משלטי הת'מילה - כובשי המשלטים, לוחמי גח"ל מפלוגת ברן, מניפים את דגל גדוד הרובאים המצרי שניגף בקרב
שבויים מצריים בניצנה במבצע חורב
צה"ל בסיני במבצע חורב
עוזי נרקיס (מימין) ונחום שריג על רקע מחנה אבו עגילה הכבוש, במבצע חורב

בליל ה-26 בדצמבר 1948 יצאו כוחות חטיבת הנגב מחלוצה לכבוש את המשלטי הת'מילה (כיום - באר חיל) שחלשו על הכביש דרומית - מזרחית לעסלוג'. לחטיבה היה מסופחת יחידה שהורכבה ממתנדבים צרפתים ויוצאי צפון אפריקה, רובם יהודים ומיעוטם נוצרים, שנקרא הקומנדו הצרפתי. יחידה זו הקדימה וכבשה את משלט י"ג שהיה הקרוב ביותר לכביש. המצרים משאר משלטי הת'מילה שעדיין לא נכבשו הגיבו בהתקפה עזה ולוחמי הקומנדו הצרפתי נאלצו לסגת באופן בלתי מסודר. המצרים רצחו את הפצועים שנשארו והתעללו בגופותיהם. רק לפנות בוקר נכבשו שאר משלטי הת'מילה. בשנת 1995 הוקם במשלט י"ג ליד מושב אשלים מצפור הקומנדו הצרפתי ובו אתר הנצחה וסיפור הקרב.

יחידה אחת של חטיבת הנגב נעה מבאר שבע בדרך מדברית עתיקה שעברה בשבטה לעבר מושריפה. המצרים לא ציפו להתקפה מצד זה ונטשו את המשלטים לאורך הכביש. משראו המצרים בעסלוג' שהם מנותקים, נטשו את המשלטים שם והם נתפסו על ידי חטיבת הנגב ללא קרב.

חטיבה 8, בפיקודו של יצחק שדה, נעה מאזור הכינוס בחלוצה בדרך רומית עתיקה שהוכשרה על ידי מהנדסים עד נחל לבן שם המשיכה לאורך הנחל עד לכביש רפיח - עוג'ה ליד באר מילכה. חסימה על הכביש הצליחה להשמיד תגבורת מצרית שהגיעה מכיוון רפיח. רק בשעות אחר הצהרים של ה-26 בדצמבר 1948 הגיעו הכוחות לידי מגע עם משלטי עוג'א. חיל האוויר הפציץ את המצרים והם היו מוכנים להתקפה. מפקד החטיבה, יצחק שדה הורה לגדוד 89 של החטיבה המשוריינת לתקוף מיד את המצרים מהכביש מצד מזרח. המצרים שהיו מוכנים להתקפה מצד זה הדפו את ההתקפה ולגדוד 89 שהיה מורכב מיוצאי מחתרת לח"י נגרמו אבידות כבדות ובראשם לוחם הלח"י האגדי יעקב גרנק (דב הבלונדיני).

בליל ה-27 בדצמבר 1948 חודשה ההתקפה על עוג'ה ובשעות הבוקר נכנעו הכוחות המצרים שם. לרגלי תל ניצנה הוקמה אנדרטה לנופלים בקרב זה. האנדרטה מורכבת מזחל"ם ולידו שלט עם שמות הנופלים וסיפור הקרב.

הוחלט לנצל את המבוכה בצבא המצרי ולבצע איגוף עמוק דרך אבו עגילה לאל עריש ולנתק את הצבא המצרי ברצועת עזה.

ב-27 בדצמבר 1948 הנחית חיל הים כוח חבלה בסירות גומי בחוף סיני שביצע פיצוץ במסילת הרכבת רפיח - אל עריש (מבצע התחלה).

ב-28 בדצמבר 1948 פגעו ספיטפיירים מצרים במטוס של חיל האוויר הישראלי שטס מעל עוג'ה. המטוס נפל וטייסו, גיבור ישראל, צבי זיבל, נהרג.

ב-28 בדצמבר 1948 בשעות הצהרים יצאו כוחות חטיבת הנגב וחטיבה 8 מעוג'ה (ניצנה) ועברו את הגבול לעבר סיני. בשעות הלילה כבשו כוחות חטיבת הנגב את מתחם אום כתף ולמחרת הגיעו לאבו עגילה שהייתה נטושה. כוח אחר פשט על ביר אל חסנה ושבה שם 200 מצרים. כוח אחר פשט על ביר אל חמה אך נהדף. כוח אחר נע לעבר אל עריש וכבש את שדה התעופה שם.

בשלב זה ערכה חטיבת אלכסנדרוני מבצע כושל לכיבוש כיס פלוג'ה (מבצע חיסול).

ההתפתחות המדינית במבצע חורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בדצמבר 1948 קבלה מועצת הביטחון החלטה המצווה על הפסקת אש מיידית ועל נסיגה לעמדות שהחזיקו בהן הצדדים לפני המבצע.

הבריטים טענו כי בהתאם להסכם האנגלו - מצרי משנת 1936 עליהם להגן על מצרים. הם הציגו לישראל אולטימטום התובע נסיגה לגבול הבינלאומי. מכיוון שלא הייתה להם נציגות דיפלומטית, הועבר האולטימטום דרך וושינגטון. ארצות הברית הצטרפה לאולטימטום והעבירה אזהרה חמורה מהנשיא הארי טרומן[1].

בן-גוריון הורה לכוחות לסגת. יגאל אלון טס אליו מהחזית וניסה לשכנע אותו לא לסגת כי הצבא המצרי למעשה מכותר, אך ללא הועיל. עד בוקר ה-2 בינואר 1949 נסוגו כל הכוחות מסיני.

השלב השני של המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנסיגה מסיני המשיכו המצרים בסירובם לדון על שביתת נשק לכן הוחלט על התקפה בתחום ארץ ישראל המנדטורית שמטרתה כיבוש מתחמי רפיח וניתוק הכוחות המצרים ברצועת עזה.

כוחות חטיבת גולני תקפו את מחנות רפיח וחטיבה 8 עם חטיבת הראל שהגיעו מעוג'א תקפו וכבשו מוצבים מצרים בקרבת כביש רפיח - אל עריש וניתקו את רצועת עזה.

הבריטים הגיבו בתקיפות והזרימו תגבורות לצבא הבריטי שחנה בעקבה. ב-7 בינואר 1949 הם שלחו מטוסי קרב שסיירו מעל כוחות צה"ל. באותו יום הפילו כוחות צה"ל 5 מטוסים בריטים. המצרים התעודדו בשל עמדת הבריטים והודיעו שלא יתחילו במשא ומתן על שביתת נשק עד שייסוג צה"ל מאדמת מצרים. נשיא ארצות הברית ביקר הפעם בחריפות את הבריטים על טיסת המטוסים שלהם מעל אזורי הקרבות וגם בבריטניה נשמעה על כך ביקורת חמורה.

ישראל נאלצה להסיר את החסימה מרצועת עזה ולהתייצב על הגבול המדיני. כך היא אבדה יתרון טקטי חשוב. הפסקת האש נכנסה לתקפה ב-7 בינואר 1949 בשעה 14.00.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע הסתיים מבלי שתושג מטרתו במלואה. הצבא המצרי נשאר ברצועת עזה ובכיס פלוג'ה. עם זאת נחשב המבצע בעל השגים גדולים. צה"ל הוכיח יכולת בתכנון ובהפעלת כוחות רבים בו זמנית. חלק גדול מהצבא המצרי הושמד והוא גורש מרוב עמדותיו בנגב.

מבחינה מדינית היה מבצע זה בעל חשיבות מכרעת. מצרים - החזקה במדינות ערב נאלצה לפתוח במשא ומתן על שביתת נשק עם מדינת ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אולם יש הטוענים שלא היה אולטימטום בריטי, ראו: ד"ר מרדכי נאור, מבט חדש (בחלקו) על מלחמת העצמאות, ‏יולי 1990, עמ' 46.pdf 2/109602, מערכות
מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות

שמואלהשמדחסידהנחשוןהראליבוסיחמץיפתחמטאטאמכביכיתוריובלברקגדעוןבן עמימדינהקילשוןבלקנמלבן נון א'בן נון ב'ארזפלשתיצחקיורםאנ-פארברושדקלדניבתקקדםמוות לפולששוטרגי"סאבקולוטהיואבאגרוףההריקביעלחירםשמונהלוטהתחלהאסףחורבחיסולעוזיצובעובדה