מרדכי גור
|
||||||||||||||||||||||||
מרדכי ("מוטה") גור (6 במאי 1930 - 16 ביולי 1995) היה הרמטכ"ל העשירי, ולאחר מכן חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. נודע כמפקד חטיבה 55 שכבשה את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
מרדכי גור נולד בירושלים למשה ולטובה גורבן[1]. התחנך בתיכון ברחובות. בגיל 13 הצטרף לשורות ההגנה בה מילא תפקידים שונים ובהם מפקד גדנ"ע. נישא לריטה מזור, בתו של ד"ר יהושע מזור.
[עריכה] שירות צבאי
גור לחם במלחמת העצמאות, תחילה כמפקד יחידת ג'יפים ובמהלכה מונה למפקד פלוגה בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב. בשנתיים שלאחר תום המלחמה שירת בנח"ל. למד מדעי הרוח והמזרח באוניברסיטה העברית בירושלים במקביל להמשך שירותו. התנדב לצנחנים ושירת כמפקד פלוגה (מ"פ) תחת פיקודו של אריאל שרון. בפעולת התגמול בחאן-יונס (1955) נפצע וזכה לציון לשבח מטעם הרמטכ"ל משה דיין, שהומר אחר כך לעיטור העוז. מונה למפקד של גדוד הנח"ל המוצנח ובתפקיד זה השתתף במבצע שומרון ולאחר מכן במבצע קדש, שבו לחם בקרב המיתלה, וב-2 בנובמבר צנח בראש גדודו בא-טור[2]. ב-1957 התמנה לסגן מפקד יחידות הצנחנים. לאחר כשנה יצא ללימודים באקול מיליטר, בית-הספר הגבוה למלחמה בפריז. בשובו לישראל, לאחר מספר חודשים בתפקיד הדרכה במכללה לפיקוד ולמטה קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני (1961–1963). במסגרת תפקידו זה פיקד על פעולת התגמול בנוקייב.
לאחר ששימש כראש מחלקת מבצעים באגף המטה ומונה במקביל לתפקידו כמפקד המכללה לפיקוד ולמטה (החל מ-1965), למפקד חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים (1966), בראשה יצא למלחמת ששת הימים. החטיבה, שהייתה אמורה להשתתף בקרבות בחצי האי סיני, הוסטה לירושלים ולאחר שרשרת של קרבות קשים, ביניהם אלה שבבית הספר לשוטרים ובגבעת התחמושת, שיחררה את ירושלים המזרחית ובכללה את הכותל המערבי. הוראתו של גור בכניסה לחומות העיר העתיקה "סע בן צור, סע!" כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר הבית בידינו" נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי של מלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה נסע למשכן האומות המאוחדות והשתתף במאמץ ההסברתי של ישראל בארגון. אחר כך שב לישראל, קיבל דרגת תת-אלוף ואת הפיקוד על כוחות צה"ל ברצועת עזה ובצפון סיני. גור היה מפקד אוגדה בעת שמונה לאלוף פיקוד הצפון בדצמבר 1969. תקופת כהונתו (הראשונה) בפיקוד הצפון התאפיינה בחדירות מחבלים מגבולות לבנון וסוריה ואף בפעילות של צבא סוריה הסדיר. צה"ל הגיב על כך בפריצה לסוריה ולפתחלנד ובהאחזות בהר דב.
בתפקידו הבא היה נספח צה"ל בשגרירות ישראל בוושינגטון (אוגוסט 1972-דצמבר 1973). שם היה שותף לדיונים הדיפלומטיים הקדחתניים מול הממשל האמריקני בזמן מלחמת יום הכיפורים.
בינואר 1974 מונה לקדנציה נוספת כאלוף פיקוד הצפון. באפריל, בעקבות פרישתו של רב-אלוף דוד אלעזר לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, מונה מוטה גור במקומו לרמטכ"ל (אפריל 1974-אפריל 1978). בתקופת כהונתו יצא צה"ל למבצע יונתן בו שוחררו מאנטבה חטופי טיסת אייר פראנס.
שנים לאחר מותו, נשמעה ביקורת על תפקודו במלחמת ששת הימים ולאחריה, הן מפי חייליו והן מפי חיילי חטיבות אחרות שלחמו בסביבות ירושלים. בפרט נאמר כי התעקשותו לשלוח לכיבוש העיר העתיקה דווקא את חטיבת הצנחנים שתחת פיקודו נבעה משיקולי יוקרה ולא משיקולים צבאיים, וכי לאחר המלחמה דאג להאדיר את חלקו בשחרור העיר על חשבון אחרים[3].
[עריכה] חיים פוליטיים
לאחר שהשתחרר מצה"ל בתום כהונה בת ארבע שנים כרמטכ"ל, פנה גור לחיים האזרחיים ושימש כמנכ"ל כור מכניקה.
התבטאות מפורסמת שלו, אירעה במערכת הבחירות של שנת 1981, בהטיחו בקהל עוין כי 'נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים', "וכמו שלהם לא עזרו הצעקות - ודפקנו אותם, גם לכם לא יעזרו הצעקות - ונדפוק אתכם".
הוא נבחר לכנסת בשנת 1981 והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון מטעם מפלגת העבודה. במקביל החזיק בכפל תפקידים (שהיה מותר אז לפי חוק) כששימש כיו"ר מועצת המנהלים של כור מכניקה.
לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה מונה לשר הבריאות בממשלה שקמה. ב-1986, לאחר הרוטציה בממשלה, המשיך לכהן כחבר הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון ובמקביל כיושב ראש מועצת המנהלים של סולל בונה. ב-1988 הצטרף כשר בלי תיק לממשלת האחדות הלאומית, עד 1990.
בממשלת רבין השנייה שימש כסגן שר הביטחון (1992–1995). שר הביטחון וראש הממשלה רבין הותיר בידו את האחריות על המשק לשעת חירום, על הקשר עם המתנחלים ועל ייצוג מערכת הביטחון בכנסת. על תפקידו זה שיבח אותו רבין, לאחר מותו: "הוא ידע להופיע בשם מערכת-הביטחון לפני כל חלקי העם גם במציאות של מחלוקת בעם".
[עריכה] מותו
בערוב ימיו חלה בסרטן, ובעקבות זאת התאבד ביריית אקדח ב-16 ביולי 1995 בחצר ביתו שבשכונת אפקה, בגיל 65. גור הובא למנוחות בלוויה צבאית בבית העלמין הצבאי קריית שאול תל אביב.
[עריכה] הנצחה
- מחנה 'בית ליד' של המשטרה הצבאית נקרא על שמו (לשעבר מחנה 21)
- הרחוב בו התגורר בשכונת אפקה שבתל אביב על שמו
- רחובות ומוסדות ציבור ביישובים שונים בארץ נקראו על שמו
- כפר הנופש חיילים של האגודה למען החייל באשקלון נקרא על שמו
[עריכה] מספריו
גור שלח ידו בכתיבה, בעיקר כתב ותיאר את אשר עבר עליו ביחידות הצבא החל מפלוגת הצנחנים וכלה בשירותו כרמטכ"ל. הוא אף כתב סדרה של ספרי ילדים כדי להנחיל להם את המורשת הביטחונית בה האמין.
- פלוגה ד' - קורותיה של פלוגת הצנחנים
- הר הבית בידינו - על לחימת חטיבת הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים
- מצפון ומים - מתאר את שירותו כאלוף פיקוד צפון
- ראש המטה הכללי - מתאר את תקופת כהונתו כרמטכ"ל
- סדרת ספרי עזית הכלבה הצנחנית - ספרי ילדים המתארים את עלילותיה של כלבה עזת נפש בפעולות שונות מקהיר ועד אנטבה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר להנחלת מורשת מוטה גור
- על מוטה גור מפקד גדוד הנח'ל המוצנח 88 ראה באתר הצנחנים
- מוטה גור מורשת קרב
- מרדכי גור, באתר הכנסת
- מרדכי גור, באנציקלופדיה ynet
- עיטור העוז שהוענק למרדכי גור, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- ביוגרפיה של מרדכי גור באתר צה"ל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מרדכי (מוטה) גור כמנהיג (עבודה במסגרת הקורס "סוגיות נבחרות במנהיגות" בחוג לחינוך, אוניברסיטת בן-גוריון), באתר להנחלת מורשתו של מוטה גור
- ^ כיבוש ראס-סודר, אבו-רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958".
- ^ אנשיל פפר, הקרב על הקרב על ירושלים, באתר הארץ
| ראשי המטה הכללי של צה"ל | |||
|---|---|---|---|
|
| מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן) | ||
|---|---|---|
|
| שרי הבריאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הבריאות בממשלות ישראל
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- חברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי כנסת מטעם העבודה
- לוחמי ההגנה
- מעוטרי עיטור העוז
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- מפקדי חטיבת גולני
- מפקדי פיקוד הצפון
- מתאבדים: חולים סופניים
- מתאבדים: מדינאים ופוליטיקאים
- ראשי המטה הכללי
- שרי ממשלת ישראל
- משפחת מזור
- נספחים צבאיים ישראלים
