ברית מכבים עתיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברית מכבים עתיד
השתייכות מכבי
תאריך ייסוד 1935
תאריך סגירה שנות ה-70
גוף יורש מכבי תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברית מכבים עתיד הייתה אגודת ספורט ישראלית מתל אביב השייכת לתנועת מכבי. נוסדה בשנת 1935 על ידי מספר שתדלנים ציונים ונקראה "בר כוכבא עתיד", כתוצאה מאיחוד בין מספר אגודות[1]. ממייסדיה היו לוי אידלסון, יונה הירשלר, ולטר פרנקל וארנסט פרוידנטל. האגודה הייתה מעיין סניף של המכבי הצעיר, כמו כן הייתה מסונפת כ"אגודת בת" למכבי תל אביב[2]. במהלך שנות ה-70 צומצמה פעילותה של האגודה, וחלק ממחלקותיה נסגרו, בעוד שחלק אחר התאחד עם מחלקות אחרות, בעיקר ממועדון מכבי תל אביב. במסגרת האגודה פעלו מחלקות בשלל ענפים, ביניהם: שחיה, כדורמים, כדוריד, הוקי שדה, סייף, טניס שולחן, אתלטיקה וכדורסל.

מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום בוך שחיין, שחקן כדורמים ומאמן שחייה באגודה
קברו של עמירם בלינקוב, כדורסלן האגודה שעל שמו נקרא מגרשה

כדוריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הכדוריד של האגודה לימים התאחדה עם קבוצת מכבי צפון תל אביב אל תוך מכבי תל אביב.

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הכדורמים של האגודה הייתה מהמובילות בתחום הכדורמים בישראל ואף זכתה בחמישה תוארי אליפות (1953, 1957, 1961, 1975 בצוותא עם הפועל גבעת חיים ו-1976) ופעם אחת בגביע המדינה ב-1976 בזכיית "דאבל". כמו כן, שיחק בשורותיה נחום בוך שכאמור, גם היה שחיין באגודה.

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הכדורסל של האגודה שיחקה ב"מגרש עמירם" שהיה קיים בצפון תל אביב. המגרש קרויי על שמו של שחקן העבר של הקבוצה, עמירם בלינקוב, חלק מ"הארבעה" שנהרגו ב-22 בפברואר 1946 במהלך התקפה על מחנה הצבא הבריטי בשרונה שבתל אביב, המקום הנקרא כיום הקריה. ההתקפה הייתה חלק מפעולת מחאה נגד סגירת שערי הארץ בפני עולים יהודים. המחלקה קיימה לזכותו של עמירם טורניר "גביע עמירם", שבו אף השתתפו קבוצת "הפועל"[3], מה שהיה יוצא דופן נוכח העוינות הרבה בין האגודות באותם ימים, יש הטוענים כי ההשתתפות המשותפת בטורניר הייתה אחת הדחיפות להקמת הליגה המשותפת. עם פתיחת ליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה באיגוד הכדורסל בישראל) הוחלט במסגרת הסכם ה"פיפטי פיפטי", שמרכזי "מכבי" ו"הפועל" ישלחו 10 נציגות לטובת ליגות המבחן, 4 לליגה העליונה (מכבי תל אביב, מכבי חיפה, מכבי דרום תל אביב ומכבי צפון תל אביב) ו-6 לליגה השנייה, ביניהם הייתה ברית מכבים עתיד. לאחר עונה בליגה השנייה, עלתה הקבוצה לליגה הראשונה ושיחקה בה במשך שתי עונות רצופות (1954/1955 ו1956/1957. ב-1956, העונה בוטלה עקב מלחמת סיני), לאחריהן ירדה ליגה. שמואל "שמלוק" מחרובסקי, לימים מנהלה המיתולוגי של מכבי תל אביב בכדורסל, התחיל את דרכו בקבוצה.

סייף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הסייף הייתה מהראשונות שעסקו בענף זה בישראל (יחד עם מחלקת הסייף של מכבי חיפה) ושתי האגודות התחרו זו בזו בצורה בלעדית עד לתחילת שנות ה-50, עד להופעתן של קבוצות חדשות ואחרות[4].

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת השחייה של האגודה הייתה מהבולטות והמובילות בענף השחייה בישראל, ומחלקת הדגל של האגודה, אותה ניהל בשנות ה-40 וראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת יעקב רוזנשיין (ורדינא). המחלקה פעלה בבריכת "גן הדסה" (כיום גן העיר) ואחר כך בבריכת גלי גיל ברמת גן והצמיחה משורותיה אלופות ואלופים רבים, כגון: אמנון קראוס, נחום בוך, גבריאל נסט, דן קצין, מאיר ספקטור, דייוויד קרצקי, עמירם טראובר, דוד וייסמן, דני קרפן, ישעיהו אלבאום, דניאלה יוסטר, אנה דמש, חנה מרון, דורית שרצר, שושנה ריבנר, דורית זלץ, גלינה ויינר, ענת הופמן.

במשך למעלה מ-30 שנה ארגנה מחלקת השחייה את מפעל העשרה לזכרם של עשרת שחייניה שנפלו במלחמת העצמאות. המפעל כלל עשרה משחים כולל משחקק כדורמים, אחד לזכרו של כל נופל. במפעל השתתפו שחייני "מכבי" מרחבי הארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]