הקריה
ערך זה עוסק במתחם ממשלתי במרכז תל אביב. אם התכוונתם לבית יולדות, ראו בית היולדות הקריה.
הקריה הוא שמו של מתחם במרכז העיר תל אביב-יפו המשמש כיום את צה"ל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים. הקריה נמצאת בין הרחובות שאול המלך מצפון, הארבעה מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.
בחלקו הצפוני של המתחם שוכן בסיס המטכ"ל - מחנה רבין, על שם רב-אלוף יצחק רבין. בשפת היום יום משתמשים במונח הקריה כדי לתאר את מחנה רבין.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
 |
ערכים מורחבים – תנועת הטמפלרים והמושבה שרונה |
בשנת 1871 הוקמה המושבה שרונה על ידי טמפלרים בני הדור השני של המושבה הגרמנית ביפו. בני המושבה בחרו בגבעה הקרובה לצירי תנועה מרכזיים באותה תקופה ולנחל איילון. לרוב עסקו הטמפלרים בחקלאות ובעיקר בגידול גפנים והכנת יין. כרוב המושבות הטמפלריות נבנו רחובות המושבה שרונה בצורת צלב בדומה לקארדו והדקומנוס הרומיים. שני רחובות אלה הם בתוואי של רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו. בתי המושבה תוכננו על ידי תיאודור זנדל ונבנו מאבן כורכר[1].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו הטמפלרים למצרים על ידי שלטונות המנדט הבריטי עקב היותם נתיני אויב. לאחר המלחמה, עם יסודו של הממשל האזרחי בשנת 1920, חזרו הטמפלרים למושבה ושיקמו אותה. לקראת מלחמת העולם השנייה התגייסו חלק מהטמפלרים לצבא הגרמני ועזבו את הארץ. בזמן המלחמה, לאחר שחלק ממושבות הטמפלרים הביעו תמיכה בשלטון הנאצי, הפכה שרונה לשטח הסגר לנתיני אויב. בשנת 1945 גורשו רוב תושבי המושבה לאוסטרליה, והשלטונות הבריטיים תפסו את השטח והפכו אותו למרכז שלטוני לצרכיהם. בתאריך 16 בדצמבר 1947 פינו הבריטים את תל אביב ומסרו את המחנה לנציגי היישוב העברי. על החלק הצפוני של שרונה מרחוב קפלן הוקם המחנה הצבאי, הראשון, הגלוי, מחנה יהושע ע"ש יהושע גלוברמן[2]. השטח מדרום לרחוב קפלן שימש כמשכן הממשלה הזמנית. לאחר קום המדינה הוכרזה תל אביב כבירת המדינה הזמנית עם מעבר הכנסת לירושלים בשנת 1949 עברה גם הממשלה. באולמות הנרחבים של בניין היקב הורכבו מטוסי האוסטר הראשונים, ששימשו את מדינת ישראל במלחמת העצמאות. זמן קצר לפני הקמת המדינה הוחלט, כי משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה העתידיים ישוכנו זמנית בשרונה ושמה השתנה שוב ל"הקריה", בה הוקמו ושוכנו מוסדות שלטוניים חשובים, כמו לשכת נשיא המדינה, מוסד מבקר המדינה, המטה הארצי של המשטרה, וקול ישראל (שנשאר בה עד עכשיו, ביחד עם משרד הביטחון). בבניין היקב התמקם המדפיס הממשלתי. ב-1951 נפתח בצידה המזרחי של הקריה בית היולדות הקריה במבנה ששימש את בית הספר של שרונה, ואשר פעל במקום עד שנת 1997, עת נסגר ומחלקותיו הועברו אל בית החולים ליס לנשים וליולדות.
מחנה רבין [עריכה]
|
ערך מורחב – מחנה רבין |
במחנה רבין שוכנים משרד הביטחון, המטה הכללי של צה"ל ובו מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע, הידוע גם כ"הבור"), מטה חיל האוויר ומטה חיל הים, לשכת דובר צה"ל, לשכת הרב הצבאי הראשי, לשכת אלוף פיקוד הדרום, לשכת אלוף פיקוד המרכז, לשכת אלוף פיקוד הצפון, נציבות קבילות החיילים, נציבות קבילות המילואים, הנהלת ארגון עובדי צה"ל, ספריית המטכ"ל ע"ש הרמטכ"ל חיים לסקוב, בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב שלמה גורן ולשכת ראש הממשלה.
חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל המתאפיין במנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית המתנשא לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות רבות. בנייתו הסתיימה בשנת 1987. בניין בולט נוסף, ותיק יותר, הוא בנין 22, אליו הועברה לשכת הרמטכ"ל בשנת 1954.
מגדלי הכנרית הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של מחנה רבין, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י.
מיזם דרום הקריה [עריכה]
בשנת 1988 הוחלט להפוך את שטח הקריה למרכז עסקים ראשי בעלות של 400 מיליון דולר. שטח המיזם הוא 19 דונם כשמתוכו יועדו 498,000 מ"ר למסחר, מגורים ובילוי ו-39 דונם ישמשו כפארק. באזור יבנו מגדלי מגורים, מסחר ומלונאות ויפונו ממנו כל המבנים הצבאיים. באזור תבנה דרך תת-קרקעית עבור רכבים שתתחבר לרחובות קפלן ומנחם בגין (מחלף קפלן) ותורחב דרך בגין, הארבעה ולאונרדו דה וינצ'י. רחוב לאונרדו דה וינצ'י יתחבר לרחוב הארבעה שיחובר לדרך מנחם בגין, רחוב קפלן יורחב מארבעה לשמונה נתיבים. רחוב הארבעה יתחבר אל רחוב דרך בגין. לאזור צפוי להגיע הקו האדום של הרכבת הקלה של תל אביב שתעצור ברחוב דרך מנחם בגין[3].
מגדל הקריה [עריכה]
|
ערך מורחב – מגדל הקריה |
מגדל הקריה (ידוע גם כמגדל היובל ומגדל קריית הממשלה) הוא מגדל בגובה 158 מטרים הנמצא בפינת הרחובות קפלן ודרך מנחם בגין. שטח הבניין הוא כ-110,000 מ"ר. קומותיו הנמוכות של הבניין משמשות את משרדי הממשלה בעוד הקומות העליונות מושכרות לצורכי מסחר. המגדל מצופה באבן וזכוכית, ונבנה בעלות של כמיליארד ש"ח[4].
המגדל נבנה במסגרת מיזם דרום הקריה כמגדל נמוך יותר, והרחבתו אושרה במהלך הבניה. הוא הוקם על ידי אפריקה ישראל וחברת מנרב בבעלות משותפת בשנת 2004. באותה שנה רכשה אפריקה ישראל את הזכויות על הבניין ממנרב תמורת כ-100 מיליון ש"ח במטרה לשווק את הקומות להשכרה לעסקים. הקומות המיועדות עבור משרדי הממשלה הושכרו באמצעות חוזים ארוכי טווח ל-20 שנה אך השכרת הקומות למסחר נתקלה בקשיים ובשנת 2009 הציעה אפריקה ישראל את רוב הבניין לקרן בריטית[5][6][7].
פרויקט שימור בתי שרונה [עריכה]
במסגרת המיזם הוחלט לשמר 37 מבנים טמפלריים. 25 מבנים ישמשו לצרכים מסחריים ו-12 יהפכו למוזיאונים. מסביב למבנים יטופח פארק דרום הקריה, שישמר את העצים שנשתלו על ידי הטמפלרים. במסגרת הרחבת רחוב קפלן לשמונה נתיבים הוזזו חמישה מבתי המושבה כשלושים מטר דרומה. המבצע כלל ניסור יסודות הבתים, חיזוקם והזזתם באמצעות מסילה למקומם החדש, עלות הפרויקט הייתה כ-26 מיליון שקלים במימון מינהל מקרקעי ישראל[8].
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1955-1948, הוצאת כרמל, תשע"ב 2012.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- פרויקט דרום הקריה - מינהל מקרקעי ישראל
- מיזם דרום הקריה
- הזזת בית הדואר של המושבה, גוגל וידאו.
- פרופ' מוטי גולני וד"ר ניר מן, שרונה בשנות המאבק: 1939-1948, באתר הערוץ האקדמי, 22 בנובמבר 2009
- ניר מן, חברי המטכ"ל בלב המטרופולין - כשהפצצה תיפול על הקריה בתל אביב, באתר הארץ, 9 ביוני 2012
- יונתן גת, ממושבה גרמנית - למחנה המטכ"ל, באתר גלי צה"ל, 30 באוגוסט 2012
- יחיעם וייץ, "הקריה בשנות כינונה": כמעט בירת ישראל, באתר הארץ, 11 בינואר 2013
 1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
הערות שוליים [עריכה]
- ^ http://www.telavivinf.com/info/infoitem.asp?item=224&lang=heb
- ^ http://www.iaf-museum.org.il/site/museum.asp?pi=13&doc_id=210
- ^ http://www.telavivinf.com/info/infoitem.asp?item=38&lang=heb
- ^ http://www.emporis.com/en/wm/bu/?id=131200
- ^ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000442971&fid=607
- ^ http://www.calcalist.co.il/home/1,7340,L-3704-15603,00.html
- ^ http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=mr20090111_001401
- ^ דוד הכהן, הקריה: הושלם פרויקט הזזת בתי הטמפלרים, באתר ynet, 7 בדצמבר 2005
