הקריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°4′29.25″N 34°47′16.62″E / 32.0747917°N 34.7879500°E / 32.0747917; 34.7879500

מחנה הקריה מכיוון שדרות שאול המלך. במרכז נראה מגדל מרגנית עם האנטנות בראשו. מימין לו מגדל הקריה עת היה בבנייה. משמאל מגדל המטכ"ל עם מנחת המסוקים העגול על גגו, וברקע מאחוריו מגדלי עזריאלי

הקריה הוא שמו של מתחם במרכז העיר תל אביב-יפו המשמש כיום את צה"ל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים. הקריה נמצאת בין הרחובות שאול המלך מצפון, הארבעה מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

בחלקו הצפוני של המתחם שוכן בסיס המטכ"ל - מחנה רבין, על שם רב-אלוף יצחק רבין. בשפת היום יום משתמשים במונח הקריה כדי לתאר את מחנה רבין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תנועת הטמפלרים והמושבה שרונה
רחוב קפלן החוצה את הקריה. מימין נראים בתי שרונה ההיסטוריים לאחר העתקתם למקומם החדש, וברקע מגדל הקריה ומרכז עזריאלי

בשנת 1871 הוקמה המושבה שרונה על ידי טמפלרים בני הדור השני של המושבה הגרמנית ביפו. בני המושבה בחרו בגבעה הקרובה לצירי תנועה מרכזיים באותה תקופה ולנחל איילון. לרוב עסקו הטמפלרים בחקלאות ובעיקר בגידול גפנים והכנת יין. כרוב המושבות הטמפלריות נבנו רחובות המושבה שרונה בצורת צלב בדומה לקארדו והדקומנוס הרומיים. שני רחובות אלה הם בתוואי של רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו. בתי המושבה תוכננו על ידי תיאודור זנדל ונבנו מאבן כורכר‏[1].

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו הטמפלרים למצרים על ידי שלטונות המנדט הבריטי עקב היותם נתיני אויב. לאחר המלחמה, עם יסודו של הממשל האזרחי בשנת 1920, חזרו הטמפלרים למושבה ושיקמו אותה. לקראת מלחמת העולם השנייה התגייסו חלק מהטמפלרים לצבא הגרמני ועזבו את הארץ. בזמן המלחמה, לאחר שחלק ממושבות הטמפלרים הביעו תמיכה בשלטון הנאצי, הפכה שרונה לשטח הסגר לנתיני אויב. בשנת 1945 גורשו רוב תושבי המושבה לאוסטרליה, והשלטונות הבריטיים תפסו את השטח והפכו אותו למרכז שלטוני לצרכיהם. בתאריך 16 בדצמבר 1947 פינו הבריטים את תל אביב ומסרו את המחנה לנציגי היישוב העברי. על החלק הצפוני של שרונה מרחוב קפלן הוקם המחנה הצבאי, הראשון, הגלוי, מחנה יהושע ע"ש יהושע גלוברמן[2]. השטח מדרום לרחוב קפלן שימש כמשכן הממשלה הזמנית. לאחר קום המדינה הוכרזה תל אביב כבירת המדינה הזמנית עם מעבר הכנסת לירושלים בשנת 1949 עברה גם הממשלה. באולמות הנרחבים של בניין היקב הורכבו מטוסי האוסטר הראשונים, ששימשו את מדינת ישראל במלחמת העצמאות. זמן קצר לפני הקמת המדינה הוחלט, כי משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה העתידיים ישוכנו זמנית בשרונה ושמה השתנה שוב ל"הקריה", בה הוקמו ושוכנו מוסדות שלטוניים חשובים, כמו לשכת נשיא המדינה, מוסד מבקר המדינה, המטה הארצי של המשטרה, וקול ישראל (שנשאר בה עד עכשיו, ביחד עם משרד הביטחון). בבניין היקב התמקם המדפיס הממשלתי. ב-1951 נפתח בצידה המזרחי של הקריה בית היולדות הקריה במבנה ששימש את בית הספר של שרונה, ואשר פעל במקום עד שנת 1997, עת נסגר ומחלקותיו הועברו אל בית החולים ליס לנשים וליולדות.

מחנה רבין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחנה רבין
מגדל המטכ"ל במחנה רבין (מימין לו מבנה מרפ"מ)

במחנה רבין שוכנים משרד הביטחון, המטה הכללי של צה"ל ובו מוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע, הידוע גם כ"הבור"), מטה חיל האוויר ומטה חיל הים, לשכת דובר צה"ל, לשכת הרב הצבאי הראשי, לשכת אלוף פיקוד הדרום, לשכת אלוף פיקוד המרכז, לשכת אלוף פיקוד הצפון, נציבות קבילות החיילים, נציבות קבילות המילואים, הנהלת ארגון עובדי צה"ל, ספריית המטכ"ל ע"ש הרמטכ"ל חיים לסקוב, בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב שלמה גורן ולשכת ראש הממשלה.

חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל המתאפיין במנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית המתנשא לגובה 138 מטרים, ובראשו מוצבות אנטנות רבות. בנייתו הסתיימה בשנת 1987. בניין בולט נוסף, ותיק יותר, הוא בנין 22, אליו הועברה לשכת הרמטכ"ל בשנת 1954.

מגדלי הכנרית הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של מחנה רבין, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י.

מיזם דרום הקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייני משרדים בדרום הקריה
מגדל הקריה

בשנת 1988 הוחלט להפוך את שטח הקריה למרכז עסקים ראשי בעלות של 400 מיליון דולר. שטח המיזם הוא 19 דונם כשמתוכו יועדו 498,000 מ"ר למסחר, מגורים ובילוי ו-39 דונם ישמשו כפארק. באזור יבנו מגדלי מגורים, מסחר ומלונאות ויפונו ממנו כל המבנים הצבאיים. באזור תבנה דרך תת-קרקעית עבור רכבים שתתחבר לרחובות קפלן ומנחם בגין (מחלף קפלן) ותורחב דרך בגין, הארבעה ולאונרדו דה וינצ'י. רחוב לאונרדו דה וינצ'י יתחבר לרחוב הארבעה שיחובר לדרך מנחם בגין, רחוב קפלן יורחב מארבעה לשמונה נתיבים. רחוב הארבעה יתחבר אל רחוב דרך בגין. לאזור צפוי להגיע הקו האדום של הרכבת הקלה של תל אביב שתעצור ברחוב דרך מנחם בגין‏[3].

מגדל הקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגדל הקריה

מגדל הקריה (ידוע גם כמגדל היובל ומגדל קריית הממשלה) הוא מגדל בגובה 158 מטרים הנמצא בפינת הרחובות קפלן ודרך מנחם בגין. שטח הבניין הוא כ-110,000 מ"ר. קומותיו הנמוכות של הבניין משמשות את משרדי הממשלה בעוד הקומות העליונות מושכרות לצורכי מסחר. המגדל מצופה באבן וזכוכית, ונבנה בעלות של כמיליארד ש"ח‏[4].

המגדל נבנה במסגרת מיזם דרום הקריה כמגדל נמוך יותר, והרחבתו אושרה במהלך הבניה. הוא הוקם על ידי אפריקה ישראל וחברת מנרב בבעלות משותפת בשנת 2004. באותה שנה רכשה אפריקה ישראל את הזכויות על הבניין ממנרב תמורת כ-100 מיליון ש"ח במטרה לשווק את הקומות להשכרה לעסקים. הקומות המיועדות עבור משרדי הממשלה הושכרו באמצעות חוזים ארוכי טווח ל-20 שנה אך השכרת הקומות למסחר נתקלה בקשיים ובשנת 2009 הציעה אפריקה ישראל את רוב הבניין לקרן בריטית‏[5][6][7].

פרויקט שימור בתי שרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המיזם הוחלט לשמר 37 מבנים טמפלריים. 25 מבנים ישמשו לצרכים מסחריים ו-12 יהפכו למוזיאונים. מסביב למבנים יטופח פארק דרום הקריה, שישמר את העצים שנשתלו על ידי הטמפלרים. במסגרת הרחבת רחוב קפלן לשמונה נתיבים הוזזו חמישה מבתי המושבה כשלושים מטר דרומה. המבצע כלל ניסור יסודות הבתים, חיזוקם והזזתם באמצעות מסילה למקומם החדש, עלות הפרויקט הייתה כ-26 מיליון שקלים במימון מינהל מקרקעי ישראל[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הקריה בוויקישיתוף
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
ידיעות אחרונות שכונת מונטיפיורי נתיבי איילון תחנת הרכבת תל אביב השלום גשר עזריאלי דרך בגין רחוב דובנוב רחוב אבן גבירול קריית מאיר מכון תל אביב לחזנות התיאטרון הקאמרי המשכן לאמנויות הבמה ספריית בית אריאלה מוזיאון תל אביב לאמנות היכל המשפט רחוב ויצמן בית החולים איכילוב בית שלום עליכם בית אסיה בית אמריקה מגדל אמות השקעות בית הדר דפנה שדרות שאול המלך בית העיתונאים על שם סוקולוב מגדל הקריה בית אמות משפט לונדון מיניסטורס גינת דובנוב בית אירופה בית ציוני אמריקה מגדל דניאל פריש מגדל מרגנית מגדלי עזריאלי מגדל המטכ"ל הקריה שרונה רחוב קפלן בית הסופר מגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. בית ידיעות אחרונות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]