ג'ואן בנואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ואן בנואה סמואלסון
Joan Benoit Samuelson
לידה 16 במאי 1957 (בת 66)
קייפ אליזבת, מיין
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
משקל 46 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.57 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת מרתון, ריצת חצי מרתון, ריצת 10000 מטר, ריצת 3000 מטר
הישגים
שיאים אישיים
פרסים והוקרה
  • Honda Sports Award for Cross Country (1980)
  • היכל התהילה של נשות מיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב לוס אנג'לס 1984 ריצת מרתון
המשחקים הפאן אמריקאיים
זהב קראקס 1983 ריצת 3000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ואן בנואה סמואלסוןאנגלית: Joan Benoit Samuelson; נולדה ב-16 במאי 1957) היא אתלטית עבר אמריקאית, האלופה האולימפית הראשונה (לוס אנג'לס 1984), פעמיים ברציפות ראשונה בעולם (1982 ו-1983) ושיאנית עולם בריצת מרתון. נוסף לכך, היא פעמיים אלופת מרתון בוסטון (1979 ו-1983) ושיאנית מרתון בוסטון במשך 11 שנים, אלופת מרתון שיקגו (1985) ושיאנית מרתון שיקגו במשך 16 שנים, אלופת מרתון אוקלנד (1980), שיאנית עולם בחצי מרתון, אלופת המשחקים הפאן אמריקאיים (קראקס 1983) בריצת 3000 מטר ואלופת ארצות הברית (1981) בריצת 10000 מטר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנואה נולדה וגדלה בקייפ אליזבת, מיין.

1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנואה זכתה במדליית כסף בריצת מרתון ברמודה בשנת 1978 בתוצאה של 2:50:54 שעות.

1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרתון בוסטון שנערך בשנת 1979 זכתה בנואה במדליית זהב בשיא חדש של 2:35:15 שעות, שיפור לשיא בן ה-4 שנים של ליאן וינטר ממערב גרמניה (2:42:24 שעות). באותה שנה היא זכתה במרתון נייקי שנערך ביוג'ין, אורגון בשיא תחרות חדש של 2:35:41 שעות וזכתה במדליית כסף באליפות ארצות הברית בריצת 10000 מטר בתוצאה של 32.52.5 דקות.

1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרתון אוקלנד, ניו זילנד שנערך ב-3 בפברואר 1980 זכתה בנואה במדליית זהב בתוצאה של 2:31:23 שעות.

1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאנית עולם בריצת חצי מרתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריצת חצי מרתון שנערכה בסן דייגו, קליפורניה ב-18 בינואר 1981 קבעה בנואה שיא עולם חדש של 1:11:16 שעות. במרתון בוסטון השני שלה שנערך ב-21 באפריל היא זכתה במדליית ארד בתוצאה של 2:30:17 שעות, אחרי המנצחת ז'קלין גרו מקנדה ששיפרה את שיאה (2:34:28 שעות) ובאותה שנה היא זכתה באליפות ארצות הברית בריצת 10000 מטר בתוצאה של 33.37.5 דקות.

1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרתון נייקי שנערך ביוג'ין ב-12 בספטמבר 1982 היא זכתה במדליית זהב בשיא תחרות חדש של 2:26:12 שעות.

1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאנית עולם בריצת מרתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרתון בוסטון השלישי שלה שנערך ב-18 באפריל 1983 היא זכתה במדליית זהב בשיא עולם חדש של 2:22:43 שעות, שיפור לשיא שנקבע יום קודם לכן במרתון לונדון על ידי גרטה וייץ מנורווגיה (2:25:28.7 שעות). שיא זה החזיק מעמד שנתיים ונשבר במרתון לונדון על ידי אינגריד כריסטיאנסן מנורווגיה (2:21:06 שעות).

במשחקים הפאן אמריקאיים שנערכו בקראקס, ונצואלה באוגוסט אותה שנה היא זכתה במדליית זהב בריצת 3000 מטר, הריצה הארוכה ביותר לנשים במשחקים אלה, בתוצאה של 9:14.19 דקות.

בריצת חצי מרתון שנערכה בפילדלפיה, פנסילבניה ב-18 בספטמבר אותה שנה היא החזירה לעצמה את שיא העולם והעמידה אותו על תוצאה של 1:09:10 שעות.

1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלופה האולימפית הראשונה בריצת מרתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

17 ימים לפני המבחנים האמריקאים לאולימפיאדת לוס אנג'לס שנערכו במאי 1984 היא עברה ניתוח ארתרוסקופיה בברך בגלל פציעה. באופן יוצא דופן היא החלימה במהירות והצליחה להשתתף במבחנים ולנצח בתוצאה של 2:31:04 שעות, 30 שניות לפני ג'ולי בראון, בעבר שיאנית עולם בריצת 10000 מטר. במשחקים עצמם היא זכתה במדליית זהב בריצת מרתון בתוצאה של 2:24:52 שעות, לפני אלופת העולם גרטה וייץ (2:26:18 שעות) ורוזה מוטה מפורטוגל (2:26:57 שעות). אותה שנה היא שיפרה את שיאה העולמי בריצת חצי מרתון שנערך בפילדלפיה והעמידה אותו על 1:08:34 שעות, שיא זה החזיק מעמד 3 שנים ונשבר על ידי אינגריד כריסטיאנסן (1:06:40 שעות)

1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריצת מרתון שיקגו שנערך ב-20 באוקטובר 1985 היא זכתה במדליית זהב בשיא ארצות הברית חדש של 2:21:21 שעות, 15 שניות משיא העולם הטרי בן ה-6 חודשים של אינגריד כריסטיאנסן (2:21:06 שעות), לפני כריסטיאנסן (2:23:05 שעות) ורוזה מוטה (2:23:29 שעות). שיא ארצות הברית זה החזיק מעמד 18 שנים ונשבר במרתון לונדון על ידי דינה קסטור (2.21.15 שעות).

1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרתון ניו יורק שנערך בשנת 1988] זכתה בנואה במדליית ארד בתוצאה של 2:32:40 שעות.

1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרתון בוסטון שנערך בשנת 1991 היא סיימה במקום רביעי בתוצאה של 2:26:54 שעות ובמקום שישי במרתון ניו יורק שנערך באותה שנה בתוצאה של 2:33:49 שעות.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1985 זכתה בנואה בפרס ג'יימס א' סאליבן, פרס לספורטאי החובבן הטוב ביותר.

שיאיה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים בתחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תחרות מקום תוצאה
1978 מרתון ברמודה 2:50:54
1979 מרתון בוסטון 2:35:15
1980 מרתון אוקלנד 2:31:23
1981 מרתון בוסטון 2:30:17
1982 מרתון נייקי 2:26:12
1983 מרתון בוסטון 2:22:43
1984 אולימפיאדת לוס אנג'לס 2:24:52
1985 מרתון שיקגו 2:21:21
1988 מרתון ניו יורק 2:32:40
1991 מרתון בוסטון מקום רביעי 2:26:54
מרתון ניו יורק מקום שישי 2:33:49

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ואן בנואה בוויקישיתוף