ג'ון גיל מיליי
 | |
| ג'ון גיל מיליי, 1900 בערך | |
| לידה |
24 במרץ 1865 פרת', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1931 (בגיל 66) הורשם, הממלכה המאוחדת |
| תחום יצירה |
בוטניקה |
| פרסים והוקרה |
עמית האגודה הזואולוגית |
| בן או בת זוג |
Fanny Margaret Skipwith (31 באוקטובר 1894–?) |
  | |
ג'ון גיל מיליי (באנגלית: John Guille Millais; 24 במרץ 1865 – 24 במרץ 1931) היה אמן בריטי, חוקר טבע וסופר מסעות שהתמחה בציור חיות בר ופרחים.[1]
ראשית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון גיל מיליי היה בנם הרביעי וילדם השביעי של סר ג'ון אוורט מיליי, צייר האחווה הפרה-רפאליטית, ואשתו אפי גריי. ג'ון גדל בלונדון ובפרתשיר עם השכלה נרחבת בהיסטוריה של הטבע, כולל ציד חיות גדולות ועופות בר. כילד הכין אוסף של ציפורים שנורו סביב חוף פרתשיר בסקוטלנד שם בילה חלק ניכר מילדותו. אוסף זה היווה את הבסיס לאוסף של כל הפוחלצים שלו שמנה כ-3,000 דגימות שהותיר במוזיאון פרטי בהורשם (Horsham) במערב סאסקס, אנגליה.
חיי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיליי החל את הקריירה שלו בצבא, אך לאחר שש שנים התפטר כדי לטייל בעולם. הנדודים שלו היו ללא ספק מבוססים על רצון לראות, לתעד ולצייר את עולם הטבע. לשם כך הוא טייל רבות באירופה, אפריקה וצפון אמריקה. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19, הוא חקר את קנדה וניופאונדלנד ועזר למפות אזורים לא מוכרים באלסקה.[2]
בשנת 1903 מיליי הקים את החברה לשימור הפאונה הפראית של האימפריה (SPWFE). בשנת 1909 היה חבר מייסד של מועדון ספורט הצייד. מיליי התלהב מצייד ובין עמיתיו היו הצייד המפורסם פרדריק סלוס והחוקר והצייד פרנק וואלאס. המועדון עדיין קיים וכולל את הדוכס מאדינבורו בין חבריו.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(14780486511).jpg)
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, מיליי הועבר לשירות החשאי של הצי המלכותי הבריטי בנורווגיה ובאיסלנד. כפי שהסביר מאוחר יותר בספרו האוטוביוגרפי ״נדודים וזיכרונות״, הוא היה מעורב בריגול נגדי, קיבל דרגת סגן מפקד ומונה לסגן היועץ הבריטי בהמרפסט בצפון נורווגיה שם שהה עד 1917. באוגוסט 1915 הוא נפגש עם שני מרגלים גרמנים בכריסטיאניה, ונסע איתם ללופוטן.
הוא עסק בהקמה ותמיכה ברשת של ריגול נגדי. חשיבותה של נורווגיה למאמץ המלחמתי הייתה שהים הצפוני סיפק מסלול שייט למזון ולחומרים שהגיעו לנמלי בריטניה. מיליי דיווח מנורווגיה כי בעוד שהרשויות הנורווגיות היו בדרך כלל פרו בריטיות, חלק גדול מהאוכלוסייה היה פרו גרמני. בדצמבר 1917 הוא כמעט נלכד על ידי הגרמנים אך בעזרתו של מנהל הנמל הצליח לצאת מנורווגיה וחזר לניוקאסל.[3]
לאחר המלחמה מיליי כתב ופרסם ספר על חייו ועל מעללי הציד באפריקה ובסקוטלנד. הספר ״נדודים וזיכרונות״ תיאר את תשוקתו לצייד חיות גדולות ואת חיבתו לסקוטלנד של ילדותו. הספר עבר כמה הדפסות חוזרות, כולל מהדורה אמריקאית.[4] בשנת 1921 נסע עם בנו ראול מיליי לדרום סודאן ומיפה לראשונה אזורים נרחבים בבחר אל-ע'זאל, מסע שהוביל לספר על הנילוס העליון, שיצא לאור בשנת 1924.
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(14783654655).jpg)
_(14803449503).jpg)
מיליי הוא אחד החשובים ביותר מבין האורניתולוגים ואמני הציפורים הבריטיים, והפיק בין השנים 1890–1914 סדרת ספרים בנושא ציפורים ונושאי טבע אחרים. במחקר האורניתולוגיה הוא נודע בזכות דיוקנאותיו של עופות הבר, נושאי שלוש יצירותיו המפורסמות ביותר: "היסטוריה טבעית של ברווזי האכלה בריטית",[5] "ברווזי צלילה בריטיים" ו"ציפורי הבית הבריטיות". הם מדורגים בין היצירות הטובות ביותר בנושא עופות בר שפורסמו אי פעם. כל ציפור זוכה לטיפול פרטני בטקסט ובציורים מפורטים, חלקם על ידי חברו ואמן הציפורים הבולט ארצ'יבלד תורבורן (אנ') (1860–1935). כל מין מיוצג על ידי שניים או שלושה פרטים בעמדות האכלה, מנוחה וחיזור.
הספרים המפוארים שהופיעו ב-400 עד 600 עותקים במהדורות מקור בלבד, מוערכים כעת כדוגמאות לסוג מסוים של פאר ויקטוריאני גבוה. כישוריו של מיליי הם ויקטוריאניים בעיקרם, מכיוון שהעושר הפרטי איפשר לו לממש את תשוקותיו בקנה מידה גדול. הוא ללא ספק היה עקשן. בנו ראול דיבר עליו כ"איש מדהים עם כוח ריכוז שהיה כזה שברגע שהוא התייחס לנושא הוא מעולם לא עזב אותו עד שידע עליו יותר מכל אחד אחר."
עקשנות זו לבצע עבודה כמיטב יכולתו הודגמה היטב בהכנותיו לספר על היונקים של בריטניה הגדולה ואירלנד (1904). הוא בילה חודשים עם צי ציידי הלווייתנים באוקיינוס האטלנטי כדי ללמוד ממקור ראשון על קבוצה של יונקים שזכו למעט תשומת לב. היצירה שהופיעה במהדורה מוגבלת בשנת 1904 מכילה גם איורים וכרומוליטוגרפיות (אנ') מאת ג'ורג' אדוארד לודג' (1860–1954) וארצ'יבלד תורבורן.
בשנת 1917 פרסם מיליי את הכרך הראשון מבין שני הכרכים על רודודנדרונים ועל הכלאותיהם השונות. המהדורה הוגבלה ל-550 עותקים עם 17 לוחות צבעוניים מלאים של גנים וצמחים בביתו בהורשם. בהקדמה מיליי מסביר כי החל לטפח רודודנדרונים בהדרכת שכנו חוקר הטבע והבוטנאי סר אדמונד לודר.[6]
מיליי כתב ביוגרפיות על אביו, ג'ון אוורט מיליי,[7] ופרדריק קורטני סלוס. בנוסף הוא הפך לסמכות בנושא רודודנדרונים, אזליאות ומגנוליות.
חיי משפחה בסאסקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיליי התחתן עם פרנסס "פאני" מרגרט סקיפוורת', בתו של בעל אדמות בלינקולנשייר. הוא יישב את משפחתו בהורשם שבמערב סאסקס. ילדתם הראשונה, דפנה, נולדה בשנת 1895 (נפטרה מדלקת התוספתן בשנת 1904). ג'ופרוי ג'ורג' נולד בשנת 1896 (נהרג במלחמת העולם הראשונה, אוגוסט 1918). ראול נולד בשנת 1901; הוא הפך לאמן ידוע בפני עצמו. רוזמונד נולדה בשנת 1904.
בשנת 1900 דאג מיליי לבנות בית בשם Compton's Brow בהורשם, ממנו יצר מוזיאון פרטי המורכב מ־14,000 פריטים. האוסף שנוצר בהורשם שיקף את תחומי העניין הרחבים שלו וכלל דגימות של חיות גדולות, צבאים, עופות מים, עטלפים וכלבי ים. האוסף כלל אפילו דוב גריזלי שלם וסלמון טיי במשקל 50 קילו.
הוא יצר כל העת איורים וצייר את אוסף הטבע שלו. מיליי היה יוצא באופן קבוע במשך חודשים לציד לנסיעות, ומחזיר דגימות רבות לאוסף העצום שלו. נסיעות אלה נמשכו עד שנות העשרים של המאה העשרים.
בהורשם יצר מיליי גן מיוחד ביופיו. הוא טיפח מספר רודודנדרונים חדשים, כולל אחד שכינה על שם אשתו פאני ובתו רוזמונד. בשנת 1917 פרסם את הראשון מתוך שני הכרכים על רודודנדרונים וסוגיהם השונים, בשנת 1923 הוענק למיליי גביע רודודנדרון לודר, ואחריו קיבל בשנת 1927 מדליית הכבוד של ויקטוריה על ידי אגודת הגננות המלכותית.
בשנת 1927 פרסם מיליי את יצירתו הגדולה האחרונה מגנוליאס.
הבית והגן לא שרדו אחרי מותו, אך נשמרו כמה צמחים קטנים יותר, שחלקם נשתלו מחדש בפארק הגדול של וינדזור על ידי אחיינו אדוארד גריי מיליי (1918–2003),[8] האוסף העצום של עורות של בעלי חיים וציפורים התפזר ונמכר. מוזיאון הורשהם המקומי שומר על מספר עורות ופסלים.
מיליי נפטר בהורשם ביום הולדתו השישים ושש.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ג'ון גיל מיליי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Millais, John Guille", A. & C. Black, 1907. (באנגלית)
- ^ Knowledge and Family in Millais's "The Ruling Passion", victorianweb.org
- ^ John Guille Millais, Wanderings and memories / by J.G. Millais with 4 collotype plates and 11 other illus. from author's drawings and photos., London :: Longmans, Green,, 1919
- ^ J G Millais, A Sportsman's Wanderings, Houghton Miffen Company, Boston (1920)
- ^ J G Millais, Natural History of British feeding Ducks, (1902)
- ^ J G Millais ,Rhododendrons and Their Various Hybrids, Longmans (1917)
- ^ J G Millais, The Life and Letters of Sir John Everett Millais, President of the Royal Academy. London (1899)
- ^ JARS v58n1 - In Memoriam: Edward Gray Millais, scholar.lib.vt.edu