ג'ון פיטר ראסל
 | |
| לידה |
16 ביולי 1858 סידני, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1930 (בגיל 71) סידני, אוסטרליה |
| מקום לימודים |
בית הספר סלייד לאמנות יפה |
| זרם באמנות |
פוינטיליזם |
| בן או בת זוג |
Marianna Mattiocco |
  | |
ג'ון פיטר ראסל (באנגלית: John Peter Russell; 16 ביוני 1858 – 30 באפריל 1930) היה צייר אימפרסיוניסטי אוסטרלי.[1]
נולד וגדל בסידני, ראסל עבר לאירופה בשנות העשרה המאוחרות שלו כדי ללמוד בבית ספר לאמנות. שם התיידד עם התלמיד עמית וינסנט ואן גוך ובשנת 1886 צייר את דיוקן השמן הראשון של האמן, הנמצא במוזיאון ואן גוך. באותה שנה צייר ראסל עם קלוד מונה בבל איל (אנ').
הוא חזר לסידני בגיל מבוגר שם נפטר בשכחה יחסית. בת דודתו, האמנית האוסטרלית תיאה פרוקטור, עשתה רבות לפרסום אמנותו של ראסל לאחר מותו, ובסוף המאה ה־20, מספר ביוגרפיות ותערוכות סייעו להחזיר לו את המוניטין כאמן משמעותי. [2]
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראסל נולד ב־16 ביוני 1858 בפרוור דרלינגהרסט בסידני, הבכור מבין ארבעה ילדים של המהנדס יליד סקוטלנד ג'ון ראסל ורעייתו שרלוט, לבית ניקול, מלונדון. ראסל היה גם אחיינו של סר פיטר ניקול ראסל (אנ').[1]
הכשרה באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל שמונה-עשרה נסע לאנגליה ללמוד הנדסה. בינואר 1881, לאחר מות אביו, הוא השתמש בירושה הניכרת שקיבל כדי להירשם לבית הספר סלייד לאמנות (אנ') ביוניברסיטי קולג' בלונדון, שם למד אצל אלפונס לגרוס במשך שלוש שנים. [3] ראסל נסע משם לפריז ללמוד ציור אצל פרננד קורמה. חבריו ללימודים כללו את אנרי דה טולוז-לוטרק, אמיל ברנאר, וינסנט ואן גוך ההולנדי, איתם יצר קשר ידידות לכל החיים. שני האמנים נקשרו במיוחד בהיותם זרים בעולם האוונגרד הפריזאי. [4] הם שמרו על התכתבות, וכמה ממכתביו הפרטיים של ואן גוך חושפים את חיבתו העמוקה לראסל ולאמנותו.
דיוקן של וינסנט ואן גוך מאת ראסל (אנ'), שצויר בשנת 1886, היה התיאור האהוב ביותר של ואן גוך על עצמו: האמן ההולנדי אפילו סיפר כי כתב לאחיו תאו, עשרה חודשים לפני מותו, כשהוא קורא לו "לדאוג היטב לדיוקן שלי מאת ראסל, שמשמעותי מאוד עבורי". [5] הציור של ואן גוך נרכש על ידי מוזיאון ואן גוך באמסטרדם בשנת 1938.
בל איל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראסל התחתן עם היפהפייה הנודעת מריאנה אנטוניאטה מאטיוקו, איטלקית ודוגמנית של אוגוסט רודן. [6] הם התיישבו בבל איל מול חופי ברטאן, שם תכנן את ביתו והקים מושבת אמנים. היו לו 11 ילדים עם מריאנה, מהם שרדו שישה, חמישה בנים ובת. [7]
קלוד מונה עבד לעיתים קרובות עם ראסל בבל איל והשפיע על סגנונו. בשנת 1890 עזב ראסל את בל איל ונסע לאנטיב שם שכר בית לחורף והפיק כמה מעבודותיו המוערכות ביותר. בשל הכנסתו הפרטית הגדולה, ראסל לא ניסה לפרסם את תמונותיו. בשנות ה־80 וה־90 של המאה ה־19, ראסל אימץ את סגנון האימפרסיוניזם הצרפתי הטהור.
בשנת 1907 נפטרה מריאנה ראסל (אנ') בפריז מסרטן. מוכה בצער, ראסל לקח את גופתה לבל איל בסירת משוטים וקבר אותה ליד ביתו. לאחר מכן הוא השמיד כ־400 מציורי השמן וצבעי מים שלו. אוגוסט רודן התייאש מהשמדת "אותם פלאים", ובאחד ממכתביו האחרונים לראסל אמר: "עבודותיך יחיו, אני בטוח. יום אחד תהיה מוכר באותה רמה כמו חברינו מונה, רנואר וואן גוך." [8]
שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראסל התחתן עם רעייתו השנייה בשנת 1912, הזמרת האמריקאית קרוליין דה וויט מריל, שהייתה חברה של בתו של ראסל ועבדה בשם הבמה פליז מדורי. ראסל ורעייתו החדשה עברו בין איטליה, שווייץ ואנגליה, שם שירתו חמשת בניו של ראסל בכוחות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1922 התגורר ראסל לזמן קצר בניו זילנד, שם עזר לאחד מבניו להקים חוות הדרים.
בשנת 1921 חזר ראסל לאזור סידני, שם התגורר בבית דייגים בפרוור ווטסונס ביי והיה לו סטודיו עץ קטן בנמל סידני.
הוא לקה בהתקף לב קטלני בשנת 1930 בזמן שהרים סלעים לבניית קיר מחוץ לקוטג' שלו.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעודו באירופה, ראסל ניהל התכתבויות עם הצייר האימפרסיוניסטי האוסטרלי טום רוברטס, ועדכן אותו בהתפתחויות באימפרסיוניזם הצרפתי. מאחר שנשאר באירופה חלק ניכר מהקריירה שלו ונשכח לאחר מותו, נודע ראסל כ"אימפרסיוניסט האבוד "של אוסטרליה.
בתו של ראסל, הצהירה שהוא בנה אוסף של יצירות אימפרסיוניסטיות - ואן גוך, גוגן, ברנאר - שאותן התכוון להעניק לאוסטרליה, אך ידוע שאף אחת לא שרדה. אחרי מותו.
האמנית מסידני תיאה פרוקטור, בת דודה של ראסל, עשתה רבות לקידום עבודתו בשנותיה המאוחרות יותר. [9]
הוא היה גם חבר לכל החיים של טום רוברטס, אחת הדמויות המרכזיות של אסכולת היידלברג. ראסל לא היה מעורב ישירות בתנועה זו, אך העניקו לו את התואר "האימפרסיוניסט האבוד של אוסטרליה".
סגנון ועבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראסל התעניין לראשונה באימפרסיוניזם בפריז, שם התנסה במגוון טכניקות שונות. בשנת 1885, הוא עשה טיול לקורנוול וביקר במושבות הציירים שם. ב־1897 וב־1898 אנרי מאטיס ביקר בבל איל. ראסל הכיר לו את האימפרסיוניזם ואת עבודתו של ואן גוך (שהיה יחסית לא ידוע אז). הסגנון של מאטיס השתנה באופן קיצוני, ומאוחר יותר הוא אמר "ראסל היה המורה שלי, וראסל הסביר לי את תורת הצבעים." ראסל היה ידוע במיוחד בזכות מיומנותו בצבע - במהלך שהותו בבל איל הוא טחן וערבב את כל הפיגמנטים שלו.
בסוף שנות השמונים של המאה ה־19 הוא פגש את קלוד מונה. ראסל התייחס למונה כ"נסיך האימפרסיוניסטים". הם היו חברים קרובים ולעיתים קרובות התראו. מאוחר יותר קנה ראסל אדמות באי בו נפגשו השניים והתגוררו שם בעשרים השנים הבאות.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Ann E. Galbally, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ John Peter Russell. Part 2 – Belle Île, Monet and Matisse, my daily art display, 2013-10-09 (באנגלית)
- ^ "John Russell :: The Collection :: Art Gallery NSW"
- ^ "John Russell, an Australian impressionist in France – in pictures". The Guardian (באנגלית בריטית). 2018-07-22. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2021-04-17.
- ^ Author jonathan5485, John Peter Russell. Part 1. Van Gogh and portraiture, my daily art display, 2013-10-04 (באנגלית)
- ^ "John Russell: Van Gogh's little-known Aussie Impressionist mate"
- ^ Bonhams : John Peter Russell (1859-1930) Dadone c.1900, www.bonhams.com (באנגלית בריטית)
- ^ "The Art of John Peter Russell" Women's Weekly. 3 May 1967. p. 34
- ^ Roger Butler, 'Proctor, Alethea Mary (Thea) (1879–1966)', Australian Dictionary of Biography, Volume 11, Melbourne University Press, 1988, p. 301.