חווה חקלאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חווה חקלאית בססקצ'ואן, קנדה

חווה חקלאית היא צורת התיישבות המתבססת על חקלאות בה מתגוררים בדרך כלל בני משפחה אחת, המעבדים שטחי קרקע נרחבים, בדרך כלל בעזרת עובדים שכירים. אדם העוסק בחקלאות מכונה איכר.

בחווה חקלאית מספר מבני מגורים בודדים המשמשים לבעלי המקום ולעובדיהם. החוות מתבססות בדרך כלל על ענפי חקלאות בודדים. קיימות חוות לגידול חיות משק: פרות וצאן להפקת חלב ומוצריו ובשר, אך גם חוות לגידולי שדה: חיטה, כותנה ועוד. בעידן המודרני חוות חקלאיות עשויות להיות גם בבעלות חברות מסחריות או קהילות.

בעברית לא קיים מינוח מיוחד לסוגים מסוימים של חוות. באנגלית יוחד המונח ranch לחוות לגידול בעלי חיים, בעוד שהמונח הכללי לחווה הוא farm.

חוות לגידול גידולי שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חווה לגידול גרעינים (דגן), אונטריו, קנדה

חוות שדה הן בדרך כלל בעלות שטחי עיבוד נרחבים. מגדלים בהם גידולים ככותנה, ירקות, דגנים ופרחים. את התבואה מאחסנים באסם.

רבות מחוות אלה מצוידות כיום בציוד חקלאי ממוכן לעיבוד שטחים בהיקף נרחב, כמערכות השקיה ניידות ומכונות חקלאיות מתקדמות. דוגמה לחווה כזו היא חוות יזרעם שבנגב הצפוני.

חוות לגידול חיות משק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוות אלו מגדלים בעיקר חיות משק להפקת בשר, כפרות, כבשים, חזירים וכדומה. קיימות גם חוות לגידול סוסים וחיות משק אחרות שאינן משמשות לבשר.

בחווה ישנם מבנים שונים המתאימים לגידול חיות שונות: את הפרות מגדלים ברפת, את הצאן בדיר, את הסוסים באורווה ואת התרנגולות בלול. את המזון של הבהמות שמים באבוס או שנותנים להן לרעות במרעה.

הבוקר הוא האדם האחראי על הבקר ועל סוסים. על הצאן משגיח רועה צאן.

חוות לייצור חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרות חלב מזן הולשטיין רועות באחו, בחווה בניו סאות ויילס, אוסטרליה

המאפיין חוות לייצור חלב הוא גודלן המשתנה. גודל החווה נגזר ממספר ראשי הבקר או הצאן החולבות בה, ומשיטת ההזנה הנהוגה בה. חווה לייצור חלב עשויה להחזיק החל מעשרות ועד לאלפי ראשי בקר או ראשי צאן. החווה עשויה להחזיק בשטחי מרעה גדולים, לגדל חלק או את כל המספוא הדרוש לה, או לחלופין לרכוש את מזון הבהמות בשוק. כאשר הבהמות ניזונות ממזון מוכן, הן מוחזקות ברפת, ומובלות משם לחליבה מספר פעמים ביום. גידול זה נקרא "גידול אינטנסיבי" והוא נועד לשפר את תפוקת החלב של הבהמות לעומת גידול במרעה. יש לציין שהמונח "גידול אינטנסיבי" מצביע על גידול בחצר סגורה, האכלה מבוקרת וחליבה קבועה ואינו מציין דווקא הזרקת הורמונים או תוספים למיניהם.

כל חווה כזו מצוידת במתקן לתחמיץ, ובמתקני איחסון לגרעינים.

חוות לולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות לולים מתחלקות לשני סוגים: חוות גידול עופות לבשר, וחוות להטלת ביצים. בחוות אלו מספר העופות עשוי להגיע למאות אלפים ואף למיליונים. בחוות הטלה תעשייתיות גדולות עשוי להיות צמוד לחווה מפעל לשבירת ביצים, ומפעל לעיבוד תעשייתי של התוצרת.

חוות חקלאיות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות חקלאיות נפוצות במיוחד בארצות הברית ובקנדה. חוות לגידול בקר נפוצות גם בדרום אמריקה (בעיקר בצ'ילה וארגנטינה), שם הן ידועות בשם אסטנסיה (Estancia), ובאוסטרליה, בה מצויה החווה החקלאית הגדולה ביותר בעולם לגידול בקר - חוות אנה קריק שבדרום אוסטרליה, המשתרעת על שטח של 24,000 קילומטר מרובע (יותר משטחה של מדינת ישראל).

בעידן הסובייטי היו נפוצות בברית המועצות חוות חקלאיות שיתופיות - הקולחוזים והסובחוזים, שהופעלו על ידי איכרים במשותף, והיו בלתי יעילים.

במדינת ישראל קיימות חוות למגוון מטרות. בעשרים השנים האחרונות הוקמו עשרות חוות, בעיקר בנגב (חוות בודדים) על הנתיב שמכונה "דרך היין" בכביש 40, בתחום מועצה אזורית רמת הנגב. חוות הבודדים הללו מתבססות ברובן על תיירות לא פחות מאשר על חקלאות. לאחר מלחמת ששת הימים אומצה השיטה ברמת הגולן, בשטחיה הוקמו חוות לגידול בקר. מאז 1980 החלו להקים חוות גם בשטחי יהודה והשומרון, ומספר החוות באזור זה מגיע לעשרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]