גאור
|
|
|
|---|---|
| מצב שימור | |
| מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| סוג: | פר |
| מין: | גאור |
| שם מדעי | |
(סמית, 1827) |
|
גאור (שם מדעי: Bos gaurus לפני כן Bibos gauris), נקרא גם סלנדנג או ביזון הודי (על אף ששם זה אינו נכון טכנית) הוא מין בסוג פר, המצוי בדרום אסיה ודרום מזרח אסיה. האוכלוסיות הגדולות ביותר שלו מצויות כיום בהודו.
[עריכה] מאפיינים
הגאור הוא המין הגדול ביותר של בקר בר, והוא גדול אף מהתאו האפריקני, תאו המים ההודי והביזון.
הצורה המבויתת של הגאור נקראת גאיאל או מית'ון. הם הכבדים והחזקים ביותר מכל מיני בקר הבר. לזכרים גוף שרירי ביותר עם רכס גבי המאפיין אותו ועור מדולדל גדול, המקנים לו הופעה חזקה במיוחד. הנקבות קטנות יותר, והרכס הגבי והעור המדולדל מפותחים פחות אצלן. גאורים הם חיות ענקיות, והם הפריים היחידים המצויים בבר המגיעים לגובה כתפיים של שני מטרים.
אויבו הטבעי של הגאור הוא הטיגריס הבנגלי, המנסה לעתים לתקוף עגלים צעירים. תועדו אף מקרים של טיגריסים שהרגו גם פרטים בוגרים. משקלו של הגאור יכול להגיע ל-2,000 קילו.
[עריכה] תתי-מינים
לגאור ארבעה תתי-מינים:
- Bos gaurus laosiensis (מיאנמר עד סין). גאור דרום-מזרח אסיאני. לעתים ידוע בתור
Bos gaurus readi תת-המין הנדיר ביותר. כיום, הוא מצוי בעיקר בהודו-סין ותאילנד. האוכלוסייה במיאנמר הושמדה כמעט כליל. גאורים דרום-מזרח אסיאניים מצויים באוכלוסיות קטנות ביערות המפוזרים במחוז.
- Bos gaurus gaurus (הודו, נפאל). גאור הודי. הקרוי גם "ביזון הודי" הוא תת-המין הנפוץ ביותר. אוכלוסייתו כוללת יותר מ-90% מכול אוכלוסיית הגאור בעולם.
- Bos gaurus hubbacki (תאילנד, מלזיה). מצוי בדרום תאילנד ובחצי-האי מלזיה. הקטן מבין ארבעת תתי-המין.
- Bos gaurus frontalis גאור מבוית. כנראה הכלאה של גאור ופרה.