ביזון אירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgביזון אירופי
С118.jpg
מצב שימור

מצב שימור: פגיע (VU)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: פגיע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: ביזון
מין: ביזון אירופי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bison bonasus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Bison bonasus historic holocene.png

ביזון אירופי (שם מדעי: Bison bonasus) הוא מין מהסוג ביזון. אורך גופו של ביזון אירופי בוגר ממוצע הוא 2.9 מטר, גובהו נע בין 1.9 ל-2 מטרים ומשקלו נע בין 300 ל-1000 ק"ג. הביזון האירופי מסיבי יותר מהביזון האמריקני (B. bison). לביזון האירופי שיער קצר בצווארו ובחלקו הקדמי של הגוף. זנבו וקרניו ארוכים יותר מאשר אלו של הביזון האמריקני. הוא חי בתוך היער, וזאת בניגוד לביזון האמריקני שחי בערבות הרחבות של אמריקה. למרות שהביזון הוא חיית יער, הוא אינו חי ביערות באופן תמידי, אלא גם משוטט באדמות הדשא שבסביבות היער. טורפיו העיקריים של הביזון הם הזאבים והדובים. הביזון תואר מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי קרולוס לינאוס.

לפני 2,000 שנה חי הביזון האירופי במרבית אזורי אירופה – מבריטניה במערב ועד לסיביר במזרח, מספרד בדרום ועד לשבדיה בצפון. במערב אירופה הביזון האירופי נכחד במאה ה-11 לספירה, להוציא אזור הארדנים, משם הוא נכחד רק במאה ה-14. בטרנסילבניה הביזון האחרון מת בשנת 1790. במזרח אירופה נחשב הביזון לרכושם של מלכי פולין, ובהתאם רק לאנשי המלך ולמלך עצמו הותר לצוד אותו. ציד ביזונים היה מעשה חמור בפולין, עד שעונשו של הצייד הלא חוקי היה עונש מוות. חרף העונש החמור ואמצעים אחרים לשימור הביזון, אוכלוסייתו הדלדלה בצורה דרסטית בכל ארבע המדינות בהן נשארו ביזונים. בשנת 1919 נהרג הביזון האחרון בטבע בפולין על ידי צייד לא חוקי. בשנת 1927 מספר הביזונים היה נמוך מ-50, וכולם היו בגני חיות. הם הושבו בהצלחה לטבע בתהליך שהחל בשנת 1951. הביזונים הושבו למקומות כמו למערב קווקז שברוסיה ויער ביאלוויזה שבפולין ובבלארוס.

הביזון חי כיום בפולין, בליטא, בבלארוס, באוקראינה, ברומניה, ברוסיה, בסלובקיה, בלטביה, בקירגיסטן, ומ-2006 הוא חי גם במולדובה. בנוסף, ישנן תוכניות להשבת הביזון לצפון גרמניה. מאז שנת 2000 קיימים כ-3,000 ביזונים אירופאים בכל העולם, וכל אלו התרבו מאותם תריסר ביזונים ששרדו ולקחו חלק בתוכנית הרבייה הראשונית של הביזונים באירופה. בגלל שונות גנטית נמוכה של הביזונים האירופים, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות כמו מחלת הפה והטלפיים. מאז שנת 1996 הוגדר הביזון האירופי בסכנת הכחדה.

תוחלת חייהם של הביזונים בשבי היא 28 שנים, ואילו בטבע היא קצרה יותר. משך שנות הפוריות אצל נקבות הביזון נע בין 4 ל-20, ואילו אצל הזכרים הוא בין 6 ל-12 שנים. גודל הטריטוריה של הביזון הוא לרוב כ-100 קילומטרים רבועים.

ביזון אירופי יכול להזדווג עם ביזון אמריקני ולהמליט ביזון מעורב. תוכנית רבייה גרמנית מיוחדת ירדה לטמיון לאחר מלחמת העולם השנייה. תוכנית זו ניסתה ליצור מחדש את שור הבר על ידי הכלאה בין הביזון האירופי למין מסוים של פרה ובכך ליצור את שור הבר מחדש. ברוסיה נעשה ניסוי דומה, והעגל שנולד הזכיר את שור הבר, אותו בן תערובת הורבע ולבסוף נוצרה אוכלוסייה ששוחררה בשמורת הטבע בקאוקאסין שברוסיה. אוכלוסיית בני תערובת זו מנתה כ-550 פרטים בשנת 1999.

שני ביזונים אירופים על בול סובייטי מ-1969

לביזון האירופי מספר תת מינים:

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]