תאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתאו
Asiatic water buffalo in zoo tierpark friedrichsfelde berlin germany.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: תאו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bubalus
תאו המים ההודי

תאו (שם מדעי: Bubalus) הוא סוג בתת-משפחת הפרים. התאו הוא בעל חיים גדול וחזק, בעל פרווה דקה שחורה-חומה וקרניים חזקות. באנגלית נקרא התאו באפלו ובערבית ג'מוס - ושני השמות הללו משמשים לעתים גם ככינוי נוסף עבור התאו בשפה העברית. שמו של התאו המקובל היום, מקורו בזיהויו המוטעה עם בעל החיים המכונה "תאו" במקרא, שהוא ככל הנראה שור הבר. יש המזהים את בעל-חיים המכונה בלשון חז"ל[1] "כּוֹי" כתאו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאו הוא בהמה מעלת גרה וצמחונית. מזונו כולל צמחים, קש וכולי. ישנם תאואים אשר חיים בקרבת מים, כגון, ביצות, אגמים ונהרות, וניזונים מצמחי הגדות. הם רובצים ברוב שעות היום במים, ובכך מתרעננים ומונעים עקיצות חרקים. התאואים חיים בלהקות גדולות, ובכך מקטינים את הסכנות הצפויות להם. הלהקה מסוגלת להתגונן כנגד טורפים על ידי דריסה או ניגוח. בלהקה מעורבים גם זכרים וגם נקבות. כאשר התאו מזדקן הוא עובר לגור לבדו בטריטוריה משלו, שם אין לו אויבים וסכנות, מלבד אריות, שאותם הוא יכול לנגוח למוות.

תאו הפיליפינים, הנקרא גם "תאו מינדורו" משום שהוא חי אך ורק באי מינדורו, הוא החיה הגדולה בפיליפינים. הוא נמצא בסכנת הכחדה ומונה פחות ממאה פרטים.

בסוג תאו קיים תת-הסוג "אנואה" ובו שני מינים: "אנואה השפלה" (Bubalus depressicornis) ו"אנואה ההרים" (Bubalus quarlesi).

בתת-משפחת פרים סוג אחר הנקרא התאו האפריקני (הוא אינו שייך לסוג תאו), אשר נפוץ בערבות אפריקה. הוא שוקל 1000-700 ק"ג, חי ביבשה, ובעל קרניים עבות בצורת חרוט. התאו האפריקני חי בקשרים סימביוטיים עם מספר ציפורים כמו זרזיר הבקר ואנפית הבקר, שאוכלות את הטפילים מעל עורו ואת החרקים שהוא מעיף מעליו.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההריון של נקבת התאו נמשך 11 חודשים, ובסופו נולד עגל אחד שמשקלו 40-30 ק"ג. הוא נעמד על רגליו תוך פחות מחצי שעה, ומתחיל לינוק חלב מאמו. כעבור כמה ימים הוא מסוגל לנוע כשאר חברי הלהקה.

התאו והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר תאואים המצוי בשמורת טבע עין אפק

האדם החל להשתמש בתאו לפני אלפי שנים, לנשיאת משאות ולטחינה. התאו הפיליפיני (מינדורו)ניצוד בידי האדם עד כדי סכנת הכחדה. התאואים נדחקו למקומות הנידחים באי, וכדי להגן על עצמם, הם החלו לפעול בלילה. בהודו משתמשים בחלב התאו, כתחליף לחלב הפרות, האסור בשימוש מטעמים דתיים. התאואים מגודלים בהודו בעדרים של מאות ומסביבם התפתחה תעשיית חלב עניפה. בישראל פגשו ראשוני העולים את התאו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 כשהגיעו לייבש את הביצות. מאז נעלמו התאואים מישראל לשנים רבות.

בשנת 1978 נצפו מספר תאואים ביערות צפת, מאז ישנן מספר עדויות על מפגשים אקראיים עם האוכלוסייה המקומית. המפגש האחרון תועד בשנת 1996 ומאז לא נצפה העדר בהרכב מלא באזור זה. ההשערה היא כי פרטים אלה נדדו דרומה.

ב–1995, אחרי שנה של מאבקים בירוקרטים, הוטס לארץ עדר התאואים הראשון, שכיום מונה כשלוש מאות פריטים החיים בעמק החולה. מספר פריטים מצויים גם בשמורת טבע עין אפק הסמוכה לקריית ביאליק.

מחלב נקבת התאו מכינים את גבינת המוצרלה המקורית.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה מסכת חולין פרק ו משנה א