גרג לוגניס

גרג לוגניס
Gregory Efthimios Louganis

לידה	29 בינואר 1960 (בן 64) סן דייגו, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה באירוויין תיכון סנטה אנה אוניברסיטת מיאמי Valhalla High School
משקל	73 ק"ג
גובה	1.75 מטרים
www.louganis.com
ספורט
ענף ספורט	קפיצה למים
הישגים
פרסים והוקרה	היכל התהילה הבינלאומי של השחייה
מאזן מדליות קופץ למים מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב לוס אנג'לס 1984 מקפצה של 3 מטרים זהב לוס אנג'לס 1984 מקפצה של 10 מטרים זהב סיאול 1988 מקפצה של 3 מטרים זהב סיאול 1988 מקפצה של 10 מטרים כסף מונטריאול 1976 מקפצה של 10 מטרים אליפות העולם בשחייה זהב ברלין 1978 מקפצה של 10 מטרים זהב גואיאקיל 1982 מקפצה של 3 מטרים זהב גואיאקיל 1982 מקפצה של 10 מטרים זהב מדריד 1986 מקפצה של 3 מטרים זהב מדריד 1986 מקפצה של 10 מטרים המשחקים הפאן אמריקאיים זהב סן חואן 1979 מקפצה של 3 מטרים זהב סן חואן 1979 מקפצה של 10 מטרים זהב קראקס 1983 מקפצה של 3 מטרים זהב קראקס 1983 מקפצה של 10 מטרים זהב אינדיאנפוליס 1987 מקפצה של 3 מטרים זהב אינדיאנפוליס 1987 מקפצה של 10 מטרים אוניברסיאדה זהב אדמונטון 1983 מקפצה של 3 מטרים זהב אדמונטון 1983 מקפצה של 10 מטרים

גרגורי "גרג" אפתימיוס לוגניס (באנגלית: Gregory "Greg" Efthimios Louganis; נולד ב-29 בינואר 1960) הוא קופץ למים אמריקאי, אשר שלט בענף הקפיצה למים בין השנים 1978–1988 ונחשב לאחד מגדולי הקופצים למים בכל הזמנים.

לוגניס הוא אלוף אולימפי בעל 4 מדליות זהב אולימפיות (לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988), אלוף עולם בעל 5 מדליות זהב מ-3 אליפויות עולם בשחייה (ברלין 1978, גואיאקיל 1982 ומדריד 1986), בעל 6 מדליות זהב מהמשחקים הפאן אמריקאיים (סן חואן 1979, קראקס 1983 ואינדיאנפוליס 1987) ו-2 מדליות זהב מהאוניברסיאדה (אדמונטון 1983).

ביוגרפיה

לוגניס נולד באל קחונה, הנמצאת סמוך לסן דייגו שבקליפורניה. מוצאו סמואי-שוודי אולם הוא אומץ על ידי משפחה יוונית-אמריקנית בגיל תשעה חודשים. בגיל שנה וחצי, כאשר ראתה אמו שהוא מביע עניין בשיעורי הריקוד של אחותו הוא התחיל ללמוד ריקוד ואקרובטיקה, ובהמשך גם הופיע והתחרה בצמד יחד עם אלינור סמית' אך עזב את המקצוע לטובת קפיצה למים בתחילת העשור השני לחייו.

במהלך ילדותו סבל לוגניס מהערות חוזרות ונשנות ואלימות מצד חבריו לספסל הלימודים מפאת צבע עורו והדיסלקסיה שממנה הוא סובל ובעקבות כך עבר ניסיון התאבדות שכשל בגיל 12.

כבר בגיל 16, באולימפיאדה במונטריאול (1976), זכה במדליית כסף בתחרות הקפיצה מ-10 מטרים, שני לקלאוס דיביאזי מאיטליה. פרישתו של דיביאזי פינתה את הדרך ללוגניס, שזכה באליפות העולם בשחייה בברלין, 1978.

הדומיננטיות של לוגניס בקפיצה למים נמשכה גם בעשור הבא, אולם החרם האמריקני על אולימפיאדת מוסקבה (1980) מנע ממנו להראות יכולותיו בזירה הספורטיבית החשובה ביותר.

במשחקי האוניברסיאדה שנערכו באדמונטון שבקנדה ב-1983 היה לוגניס באותה עת הקופץ היחיד בעולם שביצע קפיצה מסוכנת במיוחד ממגדל הקפיצות ל-10 מטר אשר מכונה "קפיצת המוות" (שלוש וחצי סלטות לאחור). הקופץ הסובייטי סרגיי שליבשווילי ניסה לבצע קפיצה זהה, בה עומד הקופץ, פניו אל המים, והוא מתחיל את הקפיצה בסלטה לאחור. בעת ביצוע הסלטה, נחבט עורפו של הקופץ הסובייטי במקפצת הבטון והוא נפל חסר הכרה ומדמם אל המים. לוגניס שעמד על שפת הבריכה, היה הראשון לקפוץ אל המים. הוא הצליח למשות את הקופץ חסר ההכרה, אך זה מת מפצעיו לאחר שבוע. למרות תוצאותיה הטרגיות של הקפיצה, לא נרתע לוגניס והמשיך לבצע בעצמו את הקפיצה המסוכנת. זו גם הייתה הקפיצה המסיימת שלו באולימפיאדת לוס אנג'לס בגמר תחרות הקפיצה ל-10 מטר.

באולימפיאדת לוס אנג'לס ובסיאול הוא זכה בארבע מדליות זהב (שתי המדליות האפשריות בכל אחת מהפעמים), בקפיצה ממשטח מ-10 מ' ובקפיצה ממקפצה מ-3 מ' (היחיד שזכה בשני סוגי הקפיצות בשתי אולימפיאדות רצופות). זאת תוך כדי שהוא שובר שיאי ניקוד כוללים: 710.91 נק' בקפיצה ממשטח ו-754.41 נק' בקפיצה ממקפצה - הראשון שעבר 700 נק' בקפיצה ממשטח, והיחיד עד היום שעשה זאת בשני סוגי הקפיצות. כך לוגניס ניצח את יריביו בפערים גדולים.

לוגניס זכור לא רק בזכות הישגיו הספורטיביים, אלא גם בשל תקרית שארעה לו באולימפיאדת סיאול, אשר חשיבותה נודעה רק שנים לאחר המעשה. תוך כדי קפיצה בתחרות ה-3 מ', פגע ראשו של לוגניס בקרש הקפיצה וגרם לו לדמם. לוגניס ידע בשלב זה, שהוא נושא את נגיף ה-HIV, אך הדבר לא היה ידוע בציבור ולוגניס החליט שלא לגלות זאת לרופאים שטיפלו בו בבריכת הקפיצות ולקופצים האחרים.

רק מאמנו באותה התקופה, רון אובראיין, שנחשב לאחד מגדולי מאמני הקפיצה למים באותה התקופה, ידע על כך ממנו באותו זמן.

למרות הפציעה, לוגניס המשיך להתחרות, וחזר לקרש הקפיצה כעבור כ-20 דקות ובהמשך התחרות אף זכה בשתי מדליות הזהב (מקפצה של 3 מ' ובקפיצה ממשטח של 10 מ').

ב-1994 יצא לוגניס מהארון והשתתף במשחקים הגאים בניו יורק, ארצות הברית, אירוע ספורט בו מתחרים הומואים ולסביות. שנה לאחר מכן, ב-1995, הוא גילה ברבים שהוא נושא את הנגיף, ושהוא ידע זאת מאז ראשית 1988. לוגניס ספג ביקורת נוקבת, משום שהתברר שידע על היותו נושא את הנגיף בזמן הפציעה באולימפיאדת סיאול, ונטען כי הוא סיכן ביודעין את אנשי הצוות הרפואי שטיפל בו תוך הסתרת מצבו מהם. השערורייה שפרצה גרמה לכך שכל נותני החסות שלו נטשו אותו, למעט חברת ספידו שהמשיכה לתמוך בו גם מאז.

באוליפיאדת לונדון 2012, לוגניס הצטרף לנבחרת ארצות הברית כחונך, וחלק את הידע שלו בהתמודדות פיזית ומנטלית עם הקופצים הצעירים ואף נסע איתם לשם.

מאז פרישתו ידוע לוגניס כחובב ומגדל כלבים. ב-1997 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "לשבור את פני השטח" (breaking the surface) אשר הייתה בראש רשימת רבי המכר של הניו- יורק טיימס ואף הפכה לסרט, בכיכובו של מריו לופז. בשנת 2014 יצא סרט דוקומנטרי מבית HBO בכיכובו של לוגניס ובבימויו של שריל פוריאניק, אשר נקרא "גרג לוגאניס- בחזרה אל המקפצה" ושודר ברשת yes הישראלית.

ב-12 באוקטובר 2013 נישא גרג לג'וני ציילוט (לוגניס) והשניים נשואים עד היום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרג לוגניס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גרג לוגניס (באנגלית)
• גרג לוגניס, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• גרג לוגניס, באתר olympedia.org
• רועי בית לוי, הקפיצה הגדולה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2008
• אמיר ענבר, כשגרג לוגניס קפץ ראש לתוך שלולית דם, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2014
• גרג לוגניס יחד עם אריק מרכוס, breaking the surface
• גרג לוגניס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)