המשחקים הגאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס הסיום של המשחקים הגאים 2006

המשחקים הגאיםאנגלית: Gay Games), או בשם הלא פורמלי אולימפיאדת הגייז, הוא אירוע ספורטיבי ותרבותי בינלאומי, המתקיים אחת לארבע שנים ומאורגן עבור גברים ונשים המזהים עצמם כלהט"ב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחקים הגאים הראשונים התקיימו בשנת 1982 בסן פרנסיסקו ונוסדו על ידי ד"ר טום ואדל, רופא בכיר ואתלט אמריקאי, ומתקיימים מאז אחת לארבע שנים. אף שמדובר בתחרויות, אופי האירוע אינו תחרותי והמשחקים הם ברוח השוויון והשיתוף האוניברסליים. ואדל הגדיר את המשחקים הגאים כ"רעיון חדש, מהבחינה הזאת, שלמרות היותו ספורט הוא מבוסס על קבלה יותר מאשר על גירוש. כל אחד מורשה לקחת חלק במשחקים האולימפיים הגאים, בלי קשר לגזע, מין, מוצא, לאום, נטייה מינית או יכולת אתלטית"‏[1]. על מנת להתקבל למשחקים הגאים אין צורך בתקן מינימום להישגים, ודי ברצון להתחרות. כאירוע שהדגש בו הוא על תרבות של שוויון וקבלה יותר מאשר על תחרותיות, קרוי כל אירוע בשם ייחודי, הנילווה לשנת קיומו.

הקרע בארגוני הספורט הלהט"בים בנוגע למשחקים הגאים השביעי במספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 קבעה התאחדות המשחקים הגאים כי האירוע השביעי במספר בשנת 2006 יתקיים בעיר מונטריאול, קנדה. בהמשך, בעקבות חילוקי דעות קשים, בסוף שנת 2003 בין ההתאחדות לבין הוועדה המארגנת במונטריאול, החליטה ההתאחדות לבטל את האירוע במונטריאול ולהעבירו לשיקגו, ארצות הברית. ההתאחדות ערכה מכרז בין לוס אנג'לס ושיקגו שהשתתפו במכרז הקודם לאירוח האירוע של שנת 2002.

שלוש נקודות מרכזיות היו במחלוקת:

  • גודל האירוע
  • גודל התקציב
  • שקיפות כלכלית

הוועדה המארגנת תכננה אירוע ענק עם 24,000 משתתפים, גדול פי שניים מהמשחקים הגאים שנערכו בסידני 2002, ואילו ההתאחדות הייתה מעוניינת באירוע קטן יותר ותקציב שמרני. כמו כן התעוררו בעיות כלכליות ולא הייתה שקיפות כלכלית מספיקה לדעתה של ההתאחדות.
הוועדה המארגנת של מונטריאול לא ויתרה והחליטה לייסד אירוע ספורט ותרבות דומה בשם האאוטגיימס העולמי הראשון במימון התאחדות הספורט הבינלאומי של ההומואים והלסביות וכן תמיכה של מחוז קוויבק וממשלת קנדה. באירוע החדש השתתפו כ-10,248 ספורטאים ו-1,500 משתתפים בכנסים בינלאומיים בנושאים להט"בים וזכויות אדם. את האירוע הפעילו 5,200 אנשים בהתנדבות. האאוטגיימס העולמי השני אמור להתקיים ב-25 ביולי - 2 באוגוסט 2009 בקופנהגן, דנמרק, ואאוטגיימס העולמי השלישי בשנת 2013, באנטוורפן, בלגיה.
בעקבות הפיצול, נאלצו רבים מהמשתתפים לבחור בין שני האירועים שנערכו בהפרש של שבוע ימים זה מזה. טקס הסיום של המשחקים הגאים בשיקגו נערך ב-22 ביולי ואילו טקס הפתיחה של האאוטגיימס העולמי הראשון החל ב-29 ביולי. הקירבה בין האירועים, הפיצול והאילוצים הספורטיביים גרמו לירידה באיכות התחרויות בשני האירועים גם יחד. עבור משתתפים שבאו מיבשות אחרות או מארצות רחוקות, הקירבה בין האירועים הן מבחינת הזמן והן מבחינת המיקום, היווה יתרון וחיסכון כלכלי.

המשחקים הגאים בשיקגו הסתיימו ללא חוב כספי וכל החשבונות שולמו. לעומתו האאוטגיימס העולמי הראשון סיים בגירעון של 5.3 מיליון דולר קנדי.

האירוע השמיני של המשחקים הגאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 2005 התאחדות המשחקים הגאים הודיעה שהערים המועמדות לאירוח האירוע השמיני הן קלן, יוהנסבורג ופריז. בסופו של דבר, במפגש השנתי שנערך בשיקגו ב-14 בנובמבר 2005 זכתה העיר קלן, גרמניה לארח את המשחקים הגאים מספר שמונה בשנת 2010.

רשימת אירועי המשחקים הגאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האירוע מועד פתיחה מספר המשתתפים עיר מארחת תמונה
המשחקים הגאים 1982 - האתגר 28 באוגוסט 1982 1600 סן פרנסיסקו, Flag of the United States.svg  ארצות הברית SF From Marin Highlands3.jpg
המשחקים הגאים 1986 - הניצחון 9 באוגוסט 1986 3500 סן פרנסיסקו, Flag of the United States.svg  ארצות הברית Olympic Club 18th hole lakeside.jpg
המשחקים הגאים 1990 - החגיגה 4 באוגוסט 1990 9500 ונקובר, Flag of Canada.svg  קנדה Vancouver david lam park.jpg
המשחקים הגאים 1994 - האחדות 18 ביוני 1994 11,000 ניו יורק, Flag of the United States.svg  ארצות הברית Trump-Tower-2.jpg
המשחקים הגאים 1998 - החברוּת 1 באוגוסט 1998 14,700 אמסטרדם, Flag of the Netherlands.svg  הולנד Thèrése Schwartzeplein Amsterdam.jpg
המשחקים הגאים 2002 - תחת שמיים חדשים 2 בנובמבר 2002 12,000 סידני, Flag of Australia.svg  אוסטרליה SydneyCBDBotanical.jpg
המשחקים הגאים 2006 - המקום בו נפגש העולם 15 ביולי 2006 12,500 שיקגו, Flag of the United States.svg  ארצות הברית MichiganAveFromMilleniumPark ChicagoIL.jpg
המשחקים הגאים 2010 - היה חלק מכל זה 31 ביולי 2010 12,000 קלן, Flag of Germany.svg  גרמניה Fischmarkt.jpg
המשחקים הגאים 2014 - 2014 - קליבלנד, Flag of the United States.svg  ארצות הברית Downtown Cleveland from Edgewater State Park.jpg

Flag of Israel.svg ישראל במשחקים הגאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1998 לא יצאה מישראל נבחרת מסודרת כלשהי. בתחרויות עצמן השתתפו ספורטאים ישראלים בודדים באופן פרטי.

המשחקים הגאים 1994 - "האחדות", בניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן דנילוביץ' השתתף בריצת מרתון.

המשלחת הישראלית למשחקים הגאים, 1998
ברברה בקר (מימין) והדס סנדלר לאחר זכייתן במדליות הראשונות לישראל, 1998

המשחקים הגאים 1998 - "החברוּת", באמסטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה בתולדות מדינת ישראל יצאה נבחרת בת 39 ספורטאים וספורטאיות להשתתף באירוע, במימון עצמי. הנבחרת כונתה "גלית" ("Gay And Lesbian Israel Team"). הנבחרת השתתפה בענפי ספורט רבים, בהם: שחייה, אתלטיקה, נבחרת בכדורסל נשים, באולינג, ריקודים סלוניים, סקווש ואופניים. הבמאי רן קוצר צילם סרט תעודה על המשלחת "משחקים עליזים" שיצא לאקרנים בשנת 1999.

הזוכים במדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה

  • הדס סנדלר (25-29) - 3 מדליות זהב, ב-100 מטר גב, ב-200 מטר גב וב-400 מטר חופשי. מדליית כסף ב-200 מטר חופשי.
  • ברק עטר (30-34) - מדליית זהב ב-800 מטר חופשי ומדליית כסף ב-400 מטר חופשי.
  • ברברה בקר (50-54) - מדליית ארד ב-50 מטר גב. [1]

אופניים

  • אמיר ברטורה (18-29) - מדליית כסף ברכיבה של 1.5 שעות. [2]

סך הכל 8 מדליות (4 זהב, 3 כסף, 1 ארד).

המשחקים הגאים 2002 - "תחת שמיים חדשים", בסידני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת בת 10 ספורטאים וספורטאיות יצאה להשתתף באירוע, במימון עצמי. הנבחרת השתתפה בענפי ספורט רבים, בהם: שחייה, אתלטיקה, טריאתלון, באולינג וסקווש. אחראי על הנבחרת היה יובל חץ.‏[2]

הזוכים במדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה

  • ברק עטר (35-39) - מדליית כסף ב-1500 מטר חופשי, 3 מדליות ארד ב-800 מטר, ב-400 מטר חופשי וב-200 מטר גב.

אופניים

  • יובל חץ (30-34) - מדליית ארד במרוץ נגד השעון ל-15 ק"מ ומדליית כסף במירוץ נגד השעון קבוצתי (קבוצה מעורבת ממספר מדינות) ל-22.5 ק"מ.
  • רות (40-44) - מדליית זהב ב-8.5 ק"מ ומדליית ארד במירוץ נגד השעון קבוצתי (קבוצה מעורבת ממספר מדינות) ל-15 ק"מ.

סך הכל 8 מדליות (1 זהב, 2 כסף, 5 ארד).

המשחקים הגאים 2006 - "המקום בו נפגש העולם", בשיקגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא יצאה משלחת מסודרת מישראל, אך באירוע עצמו השתתפו 7 ספורטאים וספורטאיות מישראל באופן פרטי.

  • יובל חץ - 2 מדליות כסף במירוץ נגד השעון ל-10 מייל ובמרוץ כביש ל-40 ק"מ וכן במדליית ארד במירוץ נגד השעון קבוצתי, ביחד עם עוד שלושה רוכבים מסנט לואיס, ארצות הברית.

המשחקים הגאים 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת ישראלית מתאם האגודה השתפה באירוע, בראשות נטלי שדה מנכ"לית האגודה ומיכל שר חברת הוועד המנהל ובחסות "אדידס". המשלחת כללה 7 ספורטאים שזכו כולם במדליות, 10 מדליות בסך הכל, מהן 4 מדליות זהב, 4 מדליות כסף ו-2 מדליות ארד.

בטקס הפתיחה הופיעה הזמרת הישראלית ​מיטל ​דה רזון. אליה הצטרפו משלחת של אמנים, ביניהם אמיר פיי גוטמן ודי ג'יי יואב ארנון[3].

הזוכים במדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טריאתלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ברק גרשון - מדליית זהב בטריאתלון
שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יקיר מלול - שלוש מדליות כסף, במשחה ל-50 מטר חזה, במשחה ל-100 מטר חזה ובמשחה ל-200 מטר מעורב אישי
  • שגיא קריספין – מדליית ארד במשחה ל-50 מטר חזה
  • דניאל שליבו - מדליית ארד בשחייה במים פתוחים ל-4 ק"מ
שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אלעד שטרומאיר - מדליית זהב בשיט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הספר "מאה גאים", מאת פול ראסל, הוצ' אסטרולוג, 2008, הפרק: 'ד"ר טום וואדל' , עמ' 383-385
  2. ^ אמיר בוגן, יובל חץ: "נשארתי ישראלי גאה, למרות הכל", ynet,‏22 בנובמבר 2002
  3. ^ ג'ורג' אבני, גאווה ישראלית: שלוש מדליות כחול-לבן במשחקי ה"גיי גיימס", באתר mako גאווה‏, 10 באוגוסט 2014


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
Rainbow flag and blue skies.jpg
חברה ותרבות
כללי סרטי להט"ב · הומוארוטיקה · המשחקים הגאים · דראג · קאמפ · ויגסטוק · כסף ורוד · תיירות גאה · קולנוע קווירי
סלנג ומונחים גיי פרנדלי · גיידאר · סטרייט אקטינג · אקטיביות ופסיביות · דובים · פאג האג · ארוניסט · גיי
קטגוריות מחזות להט"ב · סדרות להט"ב · ספרות להט"ב · סרטי להט"ב · עיתונות להט"ב
לקטגוריה · לפורטל