אולימפיאדת מונטריאול (1976)
| משחקי האולימפיאדה ה-XXI | |
|---|---|
|
סמל אולימפיאדת מונטריאול (1976) |
|
| עיר מארחת | מונטריאול, קנדה |
| מדינות משתתפות | 92 |
| ספורטאים משתתפים | 6,084 (4,824 גברים, 1,260 נשים) |
| תחרויות | 198 תחרויות ב-21 ענפים |
| טקס הפתיחה | 17 ביולי 1976 |
| טקס הנעילה | 1 באוגוסט 1976 |
| נפתח רשמית על ידי | אליזבת השנייה, מלכת קנדה |
| השביע את המשתתפים | פייר סינט-ז'ין |
| הדליק את הלפיד האולימפי | סטיב פרפונטיין וסנדרה הנדרסן |
| האצטדיון הראשי | האצטדיון האולימפי, מונטריאול, קנדה |
| הערים שהתמודדו על האירוח | מוסקבה, לוס אנג'לס |
אולימפיאדת מונטריאול (1976) היא האולימפיאדה ה-21 בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים מ-17 ביולי עד ה-1 באוגוסט 1976. השתתפו בתחרויות 6,028 ספורטאים מ-92 מדינות. 28 מדינות, רובן באפריקה, החרימו את המשחקים במחאה על השתתפותה של ניו זילנד במשחקים על-אף שנבחרת הרוגבי של המדינה שיחקה נגד נבחרתה של דרום אפריקה, בניגוד לחרם הספורטיבי שהוטל על דרום אפריקה עקב מדיניות האפרטהייד.
תוכן עניינים |
אירועים בולטים [עריכה]
אתלטיקה [עריכה]
| ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת מונטריאול (1976) |
גבים [עריכה]
- האתלט ויקטור סנייב מברית המועצות זכה בפעם השלישית ברציפות במדליית זהב בקפיצה משולשת.
- האתלט אלברטו חואנטורנה מקובה היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזכה במדליות זהב בריצת 400 מטר ו-בריצת 800 מטר באולימפיאדה אחת.
- האתלט לאסה וירן מפינלנד זכה בשתי מדליות זהב בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר פעם שנייה ברציפות, בנוסף סיים במקום חמישי בריצת מרתון.
נשים [עריכה]
- האתלטית ברבל ווקל ממזרח גרמניה שזכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 200 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר.
- טטיאנה קזנקינה מברית המועצות שזכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 800 מטר בשיא עולם חדש ובריצת 1500 מטר.
- אנגרט ריכטר ממערב גרמניה שזכתה ב-3 מדליות, 1 זהב ו-2 כסף. מדליית זהב בריצה היוקרתית ביותר, ל-100 מטר בשיא עולם חדש ובשתי מדליות כסף בריצת 200 מטר ובריצת שליחות 4x100 מטר.
- רנטה שטכר ממזרח גרמניה שזכתה ב-3 מדליות אחת מכל סוג, מדליית זהב בריצת שליחות 4x100 מטר, מדליית כסף בריצת 100 מטר ומדליית ארד בריצת 200 מטר.
- רות פוקס ממזרח גרמניה שזכתה בפעם השנייה ברציפות בהטלת כידון.
- אירנה שווינסקה יהודיה מפולין שזכתה במדליית זהב בריצת 400 מטר בשיא עולם חדש, 12 שנים לאחר זכייתה ב-3 מדליות אולימפיות (טוקיו 1964) כולל אחת מזהב.
התעמלות [עריכה]
גברים [עריכה]
- המתעמל ניקולאי אנדריאנוב מברית המועצות זכה במספר המדליות הרב ביותר, 7 במספר מהן 4 זהב כולל בתחרות הקרב רב אישי.
- נבחרת הגברים של יפן זכתה בפעם החמישית ברציפות בתחרות הקבוצתית במידה רבה הודות לנחישותו של שון פוג'ימוטו. פוג'ימוטו שבר את ברכו בעת שביצע את תרגיל הקרקע האישי שלו, אך המשיך להתחרות וביצע תרגיל על סוס הסמוכות (עליו קיבל ציון 9.5) ועל הטבעות (9.7). המשך השתתפותו החמיר את פציעתו, והוא נאלץ לפרוש מפעילות ספורטיבית מיד אחר כך.
נשים [עריכה]
- המתעמלות נדיה קומנץ' מרומניה ונלי קים מברית המועצות התחלקו במדליות הזהב האישיות במשחקים אלו.
- נדיה קומנץ' הייתה הספורטאית הראשונה בהיסטוריה שזכתה בציון המושלם של 10.0 נקודות. כמו כן, היא זכתה ב-5 מדליות מהן 3 זהב כולל בתחרות הקרב רב.
- נלי קים זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב ו-1 כסף וסייעה לנבחרתה לזכות במדליית זהב בתחרות הקבוצתית.
קפיצה למים [עריכה]
- הקופץ למים קלאוס דיביסי מאיטליה זכה בפעם השלישית ברציפות בקפיצה ממקפצה של 10 מטר.
שחייה [עריכה]
| ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת מונטריאול (1976) |
- נבחרת הנשים של מזרח גרמניה בשחייה זכתה בכל מדליות הזהב פרט לשתיים. השחייניות הבולטות היו קורנליה אנדר עם 5 מדליות מהן 4 זהב, אנדריאה פולק עם 4 מדליות מהן 2 זהב ו-2 כסף ואולריקה ריכטר עם 3 מדליות זהב שלושתן ממזרח גרמניה. שירלי בבשוף מארצות הברית זכתה ב-5 מדליות מהן 1 זהב ו-4 כסף.
- נבחרת הגברים של ארצות הברית בשחייה זכתה בכל מדליות הזהב פרט לאחת. השחיינים הבולטים היו ג'ון נייבר עם 5 מדליות מהן 4 זהב וג'ים מונטגומרי עם 4 מדליות מהן 3 זהב ובנוסף היה לשחיין הראשון בהיסטוריה ששחה את המשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי מתחת ל-50 שניות (49.99 שניות).
מדליות [עריכה]
המדינות שגרפו את מרב המדליות:
| מקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סה"כ |
| 1 | 49 | 41 | 35 | 125 | |
| 2 | 40 | 25 | 25 | 90 | |
| 3 | 34 | 35 | 25 | 94 | |
| 4 | 10 | 12 | 17 | 39 | |
| 5 | 9 | 6 | 10 | 25 | |
| 6 | 7 | 6 | 13 | 26 | |
| 7 | 6 | 9 | 7 | 22 | |
| 8 | 6 | 4 | 3 | 13 | |
| 9 | 4 | 9 | 14 | 27 | |
| 10 | 4 | 5 | 13 | 22 |
המארחת, קנדה, זכתה ב-5 מדליות כסף ו-6 מדליות ארד, והיא המדינה היחידה בהיסטוריה שאירחה אולימפיאדה (במשחקי הקיץ) ולא זכתה בה במדליית זהב.
המשלחת הישראלית [עריכה]
| ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מונטריאול (1976) |
המשלחת הישראלית לאולימפיאדה כללה 11 ספורטאים ב-9 ענפים אישיים, כמספר הנרצחים בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ארבע שנים קודם, ו-17 שחקני נבחרת הכדורגל אשר העפילה לטורניר האולימפי בפעם השנייה (הראשונה הייתה במקסיקו סיטי ב-1968, בסך הכל 28 ספורטאים (המשלחת השנייה בגודלה עד אז) בעשרה ענפים (שיא באותו זמן).
במשלחת למונטריאול הייתה ספורטאית אחת בלבד שהייתה גם במינכן. האתלטית אסתר רוט, והיא זו שנשאה את הדגל בטקס הפתיחה. רוט, אשר בעקבות הטבח שבו נרצח מאמנה דאז עמיצור שפירא פרשה משלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, השלימה את המשימה שנקטעה במינכן והצליחה להעפיל לריצת הגמר בריצה הזו, בה סיימה במקום הששי עם תוצאה של 13.04 שניות. היה זה הגמר האולימפי הראשון בתולדות הספורט הישראלי, והישגה של רוט-שחמורוב מהווה עד היום הישג שיא במקצועות המסלול באתלטיקה.
הישג מעולה נוסף היה המקום החמישי שהשיג אדוארד וייץ בענף הרמת המשקולות. ספורטאי מצטיין נוסף היה המתאבק רמי מירון, שהישגו בתחרות היה השביעי בטיבו (אם כי הדירוג הרשמי אז היה רק עד המקום הששי). הישגים אלה היו טובים יותר מכל ההישגים בתחרויות אישיות באולימפיאדות הקודמות. הישגו של וייץ מהווה הישג שיא בהרמת משקולות בכל הזמנים.
הייתה סמליות רבה בכך ששלושת הספורטאים המצטיינים ייצגו את חללי מינכן: הספורטאית שאיבדה את מאמנה, והספורטאים משני הענפים שאיבדו בטבח שמונה מאנשיהם, וביניהם כל חמשת הספורטאים שהיו בין הנרצחים.
נבחרת הכדורגל העפילה עד לשלב רבע הגמר, שם הפסידה לנבחרת ברזיל, והשוותה בכך את הישג השיא שלה מאולימפיאדת מקסיקו סיטי, 8 שנים קודם לכן. בשלב המוקדם סיימה ישראל בתיקו את שלושת משחקיה נגד גוואטמלה, מקסיקו וצרפת.
באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענף הג'ודו, בפעם השנייה בהאבקות, שייט, התעמלות וכאמור כדורגל, ובפעם השלישית בהרמת משקולות וסיוף. ישראל המשיכה את ההשתתפות הקבועה באתלטיקה, שחייה וקליעה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| המשחקים האולימפיים (קיץ) | |||
|---|---|---|---|
|