דיבייט בישראל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ערך חסר ערך, הסבר נוסף בדף השיחה. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
דיבייט הוא פעילות תחרותית מפותחת מאוד בישראל, למרות תולדותיה הקצרות יחסית במדינה זו. ניתן למצוא מועדוני דיבייט בחלק ניכר מהמוסדות האקדמיים בישראל ובבתי ספר תיכונים רבים. מתוכם, מועדונים רבים מאורגנים בליגות ומקיימים ביניהם תחרויות ארציות ואירועים משותפים אחרים.
בשנת 1998 התארחה בירושלים אליפות העולם בדיבייטינג לבתי ספר, ובשנת 2002 אירחה אוניברסיטת חיפה את אליפות אירופה בדיבייט. ישראלים אף זכו בהצלחות רבות אחרות בזירת הדיבייט הבינלאומית, בקטגוריות למתחרים שאנגלית אינה שפתם הראשונה. אכן, בדיבייט העל-תיכוני נחשבת ישראל לאחת המדינות החזקות ביותר בתחום בעולם הלא-דובר-אנגלית, יחד עם מדינות כמו הולנד, מלזיה והפיליפינים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
פעילות הדיבייט החלה בישראל בסוף שנות ה - 80 ביוזמת עמותת "שיח ושיג" אשר פעלה בבתי הספר ובאוניברסיטאות. פעילות הדיבייט האקדמאית התמקדה במועדונים אשר הוקמו באוניברסיטאות חיפה, בטכניון, בתל אביב ובירושלים והתמקדה באליפות שנתית ארצית. בשנת 1993 התפרקו מועדוני הדיבייט בחיפה ובתל אביב ופעילות הדיבייט האקדמית דעכה כמעט לחלוטין (למעט מועדון האוניברסיטה העברית אשר המשיך לקיים פעילות באופן רציף). פעילות הדיבייט בתיכונים לעומת זאת שמרה על היקף אחיד, אשר הגיעה לשיא באירוח אליפות העולם לתיכונים.
בשנת 1998 הקים מר אורי זכאי מחדש את מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה, יזם את הקמתם של מועדוני הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, וסייע לפעילותם של מועדוני המרכז הבין תחומי, אוניברסיטת בר-אילן ועוד. במקביל הקים מר זכאי בשנת 1999 את מועצת ליגת הדיבייט שנועדה לאפשר למועדונים לקיים שיגרת פעילות של ליגה פעילה. בשנים הבאות חל גידול עקבי במספר המוסדות הפעילים: הטכניון ומכללת נתניה ב-2002 (נסגר ב-2005), אוניברסיטת בר-אילן ב-2003, אוניברסיטת בן-גוריון ב-2005, האקדמית ת"א-יפו ב-2005 (נסגר ב-2007), מכללת שערי משפט ב-2007, בשנת 2009 נפתחו שלושה מועדוני דיבייט: המסלול האקדמי המכללה למנהל, האקדמית ת"א-יפו, האוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 הוקם מועדון הדיבייט של המכללה האקדמית נתניה, בשנת 2011 הוקם מועדון הדיבייט של המרכז האקדמי למשפט ועסקים.
בשנת 2010 מורכבת ליגת הדיבייט הישראלית מ-15 מוסדות אקדמיים, והיא ממשיכה להתרחב. ליגת הדיבייט הישראלית נחשבת לליגה איכותית מאוד וחבריה נמצאים בצמרת הדיבייט העולמי באופן רציף משנת 1999 ועד לתקופה הנוכחית.
[עריכה] מוסדות להשכלה גבוהה
מועדוני דיבייט קיימים בכל האוניברסיטאות בישראל (מלבד מכון ויצמן ובמספר מכללות ובתי ספר לתלמידי חו"ל. רמת השילוב האקדמי במוסד משתנה ממועדון למועדון. חלקם מהווים פעילות במסגרת קורסים אקדמיים לכל דבר; חלקם מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקמיות המוקצות לפעילות ספורט, התנדבות וכדומה; וחלקם הם חוגים חוץ-לימודיים המנוהלים על ידי אגודת הסטודנטים או דיקנאט הסטודנטים של המוסד. גודל מועדון נע ככלל בין 10 ל-50 משתתפים. המועדונים בעלי ההצלחות הרבות ביותר בתחרויות ארציות ובינלאומיות נמצאים באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי הרצליה.
[עריכה] ליגת הדיבייט הישראלית
בישראל, מאורגנים מועדוני הדיבייט האקדמאיים תחת ארגון הגג "ליגת הדיבייט הישראלית". "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" הינה הגוף המתאם בין מועדוני הדיבייט השונים המאורגנים בחסותה. המועצה מורכבת מנציגי המועדונים החברים בה. יו"ר המועצה הנוכחית היא רינת גרשפלד.
מועדוני הדיבייט האקדמאיים החברים בליגת הדיבייט הישראלית: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי הרצליה (הכולל בנוסף, את בית הספר הבינלאומי RRIS), מכללת שערי-משפט, הקרייה האקדמאית קריית אונו, המסלול האקדמי המכללה למנהל, האקדמית ת"א-יפו, האוניברסיטה הפתוחה, המכללה האקדמית נתניה והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן.
[עריכה] תחרויות ליגת הדיבייט הישראלית
בכל שנה מועדונים אלה מקיימים בתיאום מועצת ליגת הדיבייט הישראלית חמש תחרויות קבועות:
- אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמאיים
- אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
- תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
- "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים
- תחרות "The English Open", אשר הינה תחרות פתוחה באנגלית
גודל תחרויות אלו נע ככלל בין 60 ל-90 משתתפים, כאשר בתחרויות האחרונות שנערכו השתתפו כ-120 בני אדם.
[עריכה] מוסדות משתתפים
אוניברסיטאות
- האוניברסיטה העברית: תא סטודנטים בחסות דיקנאט הסטודנטים
- אוניברסיטת תל אביב: חוג של אגודת הסטודנטים
- אוניברסיטת חיפה: מקנה נקודות זכות
- אוניברסיטת בר-אילן: חוג של אגודת הסטודנטים
- הטכניון: תא סטודנטים
- אוניברסיטת בן-גוריון: חוג של אגודת הסטודנטים
- האוניברסיטה הפתוחה: חוג של אגודת הסטודנטים וחסות של דיקנאט הסטודנטים (לאתר המועדון)
מכללות
- המרכז הבינתחומי הרצליה: מקנה נקודות זכות
- המכללה למנהל: מועדון בחסות דיקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים
- מכללת שערי משפט: קורס אקדמי המקנה נקודות זכות
- האקדמית ת"א-יפו: בחסות דיקאנט הסטודנטים
- הקריה האקדמית אונו
- המכללה האקדמית נתניה: מועדון בחסות מנכ"ל המכללה
- המרכז האקדמי למשפט ועסקים: קורס אקדמי המקנה נקודות זכות בחסות דיקאן החוג למשפטים
בתי ספר לתלמידי חו"ל
[עריכה] בתי ספר
[עריכה] ארגון
פעילות הדיבייט בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת ברחבי ישראל. חלק מפעילות זו מתנהלת במסגרת ליגה בארגון ובסיוע של עמותת "שיח ושיג", האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת. בנוסף לכך, מתקיימת פעילות דיבייט פרטית בבתי ספר תיכונים ועל-יסודיים.
התאחדות הסטודנטים בישראל רואה בדיבייט ככלי חשוב בקידום תרבות הדיון בישראל ומפעילה פרויקט הדרכת דיבייט ארצי. בפרויקט מלמדים סטודנטים, חברי ליגת הדיבייט הישראלית, את שיטת הדיבייט בבתי-ספר תיכוניים תמורת מלגת מעורבות חברתית לתרומה בקהילה. גמר התחרות הארצית מתקיים בחודשים מרץ-אפריל.
בשנת הלימודים תשע"א, יצאו המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר) בשיתוף משרד החינוך בתחרות דיבייט חדשה. מורים מקבלים הכשרה מקצועית בתחום דיבייט ומקימים בבתי הספר קבוצות אשר לומדות את הנושא, מתנסות ולבסוף מתחרות עם בתי ספר אחרים. בשנת הלימודים תשע"א, פעלה התכנית במתכונת מצומצמת בקרב 40 בתי ספר. נושא התחרויות סבב סביב שוויון בין המינים ומאפיינים לאי-שוויון בתחומי החיים. בשנת הלימודים תשע"ב, התרחב הפרויקט על לכדי 100 בתי ספר מ"דפנה" שבצפון ועד "מצפה רמון". בשנה זו, מתחרים בתי הספר על נושאי "שימור מול פיתוח" במראה חברתית - אזרחית.
במקביל לתכנית זו, השיק המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר) תכנית דיבייט מקבילה בשיתוף מחוז תל-אביב במשרד החינוך בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'. עד כה נרשמו כ-40 בתי ספר. הנושא השנתי אותו ילמדו התלמידים ועליו יתחרו הנו נושא: "זכויות הילד והתלמיד". במקביל עתידה גם תכנית זו להתרחב בשנת הלימודים תשע"ג לכדי בתי ספר רבים נוספים.
[עריכה] תוצאות אליפות ישראל בדיבייטינג לתיכונים
- 2000: באליפות העולם לדיבייטינג לתיכונים (WSDC) שנערכה בפיטסבורג שבארצות הברית, זכתה נבחרת ישראל שעל שורותיה נמנו זהר נוימן, אלונה טולדנו (אברמוביץ דאז), שמעון מרסר-ווד, אריה להרר וטוד סטוק, במקום השלישי לאחר שהובסה בחצי הגמר על ידי נבחרת אנגליה. ההחלטה שעמדה לדיון בדיבייט המכריע הייתה "בית זה מאמין כי המטרה מקדשת את האמצעים". תוצאה זו היא ההישג הגבוה ביותר בה זכתה נבחרת ישראלית עד כה.
[עריכה] יישום הדיבייט בישראל
בשנים האחרונות החלו יחידים וגופים פרטיים בישראל ליישם את הדיבייט בשירותי חינוך, פוליטיקה ועסקים. יישומים אלה כוללים הכשרת עסקית בהעברת מסרים ובמשא ומתן, לימוד של שיטות הוראה חדשניות וסדנאות להעצמת נשים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סטודנטית ישראלית נבחרה לנואמת הטובה בעולם, וואלה! חדשות 08.01.06
- 2 סטודנטים מאוני' חיפה זכו באליפות הארץ ברטוריקה וואלה! חדשות 11.06.06
- הכל דיבורים, nrg כתבה על דיבייט.
- יוני כהן-אידוב, אנחנו אלופי העולם, באתר ynet, 5 בינואר 2012
