עיפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עפרון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עפרון (פירושונים).
עפרונות פשוטים

עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה וציור, לרוב על דפי נייר. העיפרון מורכב ממוט גרפיט, אשר לרוב מצופה בעץ. הגרפיט הוא רך כל כך, שבהשתפשפו בנייר הוא משאיר עליו פירורים זערוריים והללו מהווים את הקווים הנרשמים על ידי העיפרון. העפרון הצבעוני מכיל פיגמנט. העפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה (כמו למשל עטים, צבעי פנדה) בכך שניתן למחוק את תוצריו. לעתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העפרון מחק. בעפרון ממוצע ניתן לכתוב כ-50,000 מילים לפני שהוא נגמר. את העיפרון ניתן לחדד בעזרת מחדד או סכין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז העת העתיקה חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת קסת דיו ושניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך. בתקופה הרומית ואולי לפני הוחל השימוש בחרטי עופרת לכתיבה על פפירוס. חרתים אלה כונו penicillus, ומכאן המילה האנגלית לעפרון, pencil. בשנת 1564 נמצאו מאגרים עצומים של גרפיט בקאמבריה, אנגליה, והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו כדי לסמן כבשים. הגרפיט נמצא במצב צבירה מוצק וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. מרבץ זה היה והינו היחיד ברמת ניקיון כה גבוהה. כיוון שבאותה עת הכימיה הייתה בחיתוליה, החומר החדש לא זוהה, וכונה plumbago (מתנהג כמו עופרת, מהשם הלטיני לעופרת, Plumbum). מכאן מקור שמו של העפרון. במאה ה-17 הוחל בייצור המוני של עפרונות בגרמניה. בשנת 1802 הוציאה חברת קוהינור הארטמות' פטנט לייצור גלעין העפרון העשוי תערובת של גרפיט וחרסית. ב-30 במרץ 1858 ניתן בפילדלפיה, פנסילבניה פטנט מספר 19,783 על חיבור מחק לקצה העיפרון.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ייצור העיפרון:
השיטה הישנה (למעלה):
1. יצירת חריץ בעץ.
2. הכנסת פיסת גרפיט.
3. שבירת יתרה עודפת של הגרפיט.
4. סגירת העפרון בעזרת פיסת עץ.
השיטה החדשה (למטה):
A. מוט עץ עגול מפוצל לשתיים.
B. מוט הגרפיט מוכנס פנימה.
C. שני החצאיים מודבקים חזרה.
זוג עפרונות בדרגת HB
עפרונות מכניים
קופסת חודים בעובי 0.5 מ"מ

בבית החרושת לעפרונות טוחנים את הגרפיט לאבקה דקה ואחר מערבבים אותה בחרסית ובמים. ככל שמרובה יותר החרסית, כן קשים יותר העפרונות. וככל שאחוז הגרפיט גדול יותר כן העפרונות רכים יותר. בעיפרון בדרגת גוון HB התערובת מכילה 65% (משקלי) גרפיט והשאר חרסית. כל דרגת קושי גבוהה יותר (מ-HB ל-F ומשם ל-H וכו') מושגת בהחלפת 2.5% גרפיט בחרסית‏‏‏[1]. מדייסת הגרפיט והחרסית מכינים מוטות דקים וארוכים. לאחר ייבושם מחופים מוטות הגרפיט בעץ. מעטה זה נעשה משני חלקים, אשר לארכו של כל אחד חריץ. בחריצו של אחד החלקים שמים את חוט הגרפיט, ואחר כך מדביקים על גבי זה את החלק השני. לבסוף מועברים מעטי העץ המחוברים והממולאים בחוטי הגרפיט למכונות, והללו מקנות להם את הצורה הגלילית, חותכות אותם לקטעים קצרים ואף צובעות אותם.

דרגות הגוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיפרון השחור משמש לשרטוט ורישום ומיוצר בגוונים שונים בהתאם לשימוש. דרגת הקושי של תערובת הגרפיט - חרסית יוצרת את הבדלי גוני האפור. במידה שהתערובת מכילה יותר חרסית היא קשה יותר (ולכן גם פריכה יותר) , כך הגוון בהיר יותר ונמחק יותר בקלות. סימון הקושי המקובל בישראל הוא בהתאם לתקן האירופי:

9H 8H 7H 6H 5H 4H 3H 2H H F HB B 2B 3B 4B 5B 6B 7B 8B 9B
קשה בינוני רך

הדרגה הנוחה לכתיבה רגילה היא HB. בדרגות H השתמשו בעבר לשרטוט קווי עזר בשרטוטים הנדסיים. על קו זה היו עוברים בקו 2B או בטוש על מנת להבליטו, ומחקו את המיותר. כיום תהליך זה מיותר עם המעבר לתוכנות שרטוט בעזרת מחשב (דוגמת תוכנות CAD והעפרון משמש לשרטוט בעיקר לצורכי הוראה ותהליכים מהירים וראשוניים של תכנון בסקיצה. עפרון בדרגות B משמש גם כיום ככלי מרכזי לרישום יחד עם הפחם והעט.

עיפרון מכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג אחר של עיפרון הוא העיפרון המכני, באנגלית echanical pencil‏‏‏‏m. נקרא בישראל גם "שפיצר", "עט-עיפרון", "עיפרון חודים" או "עיפרון שפיצים". זהו למעשה עיפרון אשר מוכנס לתוכו באופן ידני מקלון גרפיט דק. חלק קטן ממוט הגרפיט בולט החוצה מתוך גוף העיפרון המכני על מנת לכתוב. כאשר החוד נשחק לוחצים על לחצן שמוציא עוד חלק קטן מהחוד החוצה, וכך הלאה. כיום יש גם עפרונות שמנערים אותם "שייקר" והשפיץ יוצא.

כל עיפרון כזה מותאם לעובי מסוים של חוד גרפיט אשר רק הוא יכול להיכנס לתוך העיפרון. עובי מוט הגרפיט נמדד במילימטרים, לדוגמה: חוד 0.5 הוא חוד גרפיט בקוטר חצי מילימטר (0.5 מילימטר), אותו מכניסים לתוך עיפרון מכני 0.5. הסוגים הנפוצים של חודי הגרפיט הם 0.2 ,0.3, 0.5, 0.7 ו-0.9. ומגיעים בדרגות קושי רבות. ככל שהקוטר קטן יותר העיפרון יצייר קו דק יותר אבל יהיה שביר יותר ופחות נוח. הקטרים הנפוצים הם 0.5 ואחריו 0.7. עפרון מכני משמש מגוון רחב של אנשים החל מסטודנטים ותלמידים וכלה בציירים ובאדריכלים. היתרון הגדול של העיפרון המכני הוא שאין צורך לחדד אותו. דבר החוסך זמן יקר לדוגמה כתיבה בזמן הרצאה באוניברסיטה. אין צורך לחדד ולנקות את השאריות. כלומר יש בו את כל היתרונות שיש בעט רגיל ויתרון נוסף ומשמעותי שאפשר למחוק את הנכתב בעזרת מחק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי כתיבה
גיר · דיו · טוש · טיפקס · מדגש · מחברת · מחדד · מחק · עיפרון · עט · קולמוס · קלמר · קסת דיו · נייר פחם · רייספדר · רפידוגרף Ryanscontribs.svg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ Peter J Blau & Joseph K Gardner; Tribological Characteristics of graded Pencil Cores on Paper; WEAR Vol.197, P. 233, 1996‏