פיטר פן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר "Peter and Wendy" משנת 1915
פסל של פיטר פן בגני קנזינגטון, לונדון

פיטר פן הוא גיבור המחזה והספר המפורסמים מאת הסופר והמחזאי הסקוטי ג'יימס מתיו ברי (1860‏-1937). המחזה הוצג לראשונה ב-27 בדצמבר 1904 בתיאטרון הדוכס מיורק (Duke of York). בשנת 1911 ערך ברי את המחזה לספר ילדים בשם "פיטר ווונדי" (Peter and Wendy). בשנת 1928 תרם ברי את הזכויות לספר ולמחזה לבית החולים לילדים גרייט אורמונד סטריט בלונדון לקראת תום זכויות היוצרים ערך בית היתומים תחרות לכתיבת ספר המשך רשמי, הזוכה בתחרות הייתה ג'רלדין מקורקרן ושמו של הספר נקרא פיטר פאן בארגמן.

הרקע לספר הוא נושא למחקר ספרותי רב. ברי המציא את דמותו של פיטר פן לראשונה בסיפורים שסיפר לילדיה של סילביה לואלין דייוויס, איתם פיתח מערכת יחסים חמה ולאחר מות אימם מסרטן גם קיבל עליהם משמורת משותפת עם סבתם ולמעשה אימץ אותם. השם פיטר פן לקוח משמו של הבן השלישי של סילביה לואלין דייוויס, פיטר, שהיה צעיר הבנים כשברי פגש אותם לראשונה; השם "פן" מקורו בשם האל פאן, אל היער מהמיתולוגיה היוונית. נטען גם כי ההשראה לדמות באה לברי מאחיו דייוויד, שנהרג בתאונת החלקה בגיל 13. הדבר השפיע קשות על אימו והנחמה היחידה לה הייתה כי נשאר ילד לנצח. הפעם הראשונה בה השתמש ברי בדמות פיטר פן הייתה בספר משנת 1902 "הציפור הקטנה הלבנה" שהתבסס על יחסיו של ברי עם ילדי משפחת לואלין דייוויס. ב-1906, אותם פרקים מתוך הספר אשר עסקו בפיטר פן התפרסמו בנפרד בשם "פיטר פן בגני קנסינגסטון".

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מספר את סיפורו של פיטר פן, הילד שמסרב לגדול ולהתבגר. פיטר חי בארץ לעולם-לא (Neverland) בבית מתחת לאדמה יחד עם "הילדים האבודים" - ילדים שאבדו להוריהם, ולכן הגיעו לארץ לעולם לא. הם נלחמים נגד פיראטים ונגד אינדיאנים. מדי פעם הוא מבקר בעולמנו כדי להקשיב לסיפורי ילדים שמקריאות אימהות לילדיהן לפני השינה.

באחד הלילות פיטר ישב והאזין לסיפוריה של מארי דארלינג לילדיה וונדי, ג'ון ומייקל. באותה תקופת זמן מארי הייתה מודאגת מטיפוס בשם "פיטר פן", ששמה לב אליו כשקראה את מחשבות ילדיה (לפי הסיפור, כל אמא נוהגת לשבת ליד מיטתו של ילדהּ, לקרוא את מחשבותיו ולארגן את מחשבותיו ליום הבא - את המחשבות הטובות לשים מקדימה, ואת המחשבות הרעות להחביא). כשמארי שמה לב לפיטר, היא מנסה לתפוס אותו, אך היא מצליחה לתפוס רק את הצל שלו, בעזרת השמרטפית של ילדיה - הכלבה ננה. ננה שמה את הצל שלו במגירה. יום אחד פיטר פן חוזר לקחת את הצל שלו. הוא מנסה להדביק אליו את הצל שלו, אך לא מצליח. הוא בוכה ומעיר את וונדי דארלינג, שעוזרת לפיטר לחבר את הצל שלו חזרה וכך זוכה בחיבתו. הוא מזמין אותה לבוא ולהיות "אמא" שלו ושל חבורת הילדים האבודים. וונדי מסכימה בתנאי שאחיה, ג'ון ומייקל, יצטרפו למסע. דבר זה לא מוצא חן בעיני טינקרבל, הפיה של פיטר.

פיטר פן מלמד אותם לעוף בעזרת אבקת הקסמים מטינקרבל ומחשבות חיוביות, וכך הם עפים לארץ לעולם לא - הארץ שבה לעולם לא גדלים. כאשר הם מגיעים, הם עוברים הרפתקאות רבות - וונדי כמעט מתה מתחבולה של טינקרבל נגדה, טינקרבל כמעט מתה בניסיון להגן על פיטר וכמובן - נלחמים באויבו המר של פיטר פן, קפטן ג'יימס מ. הוק ובפיראטים שלו על ספינת הפיראטים The Jolly Roger.

בסופו של דבר וונדי מחליטה שמקומה בביתה שבלונדון. היא לוקחת איתה את אחיְה ואת הילדים האבודים, ולמרות ניסיונות רבים שלה היא לא מצליחה לשכנע את פיטר פן לבוא גם. פיטר פן אף מנסה למנוע את חזרתה הביתה ושב לפניה ללונדון וסוגר את החלון, שם הוא מבין לראשונה שהוא אוהב אותה כמו שאמהּ אוהבת אותה, ועל כן היא לא מוכנה לוותר ובסופו של דבר הוא פותח את החלון בחזרה. פיטר פן מחזיר אותה ואת הבנים, ועושה עסקה עם וונדי ואמהּ - פעם בשנה באביב הוא יבוא לקחת את וונדי לארץ לעולם לא כדי לעזור לו בניקיון האביב. פיטר בא כמה פעמים בהן הוא אפילו לא זוכר את קיומה של טינקרבל, אך לבסוף נעלם לתקופה ממושכת.

בספר הוסיף בארי פרק נוסף בו פיטר חוזר לביתה של וונדי מבלי שהוא מבין שעברו יותר מעשרים שנה מאז חזרה מארץ לעולם לא והיא כבר אישה נשואה ואם לילדה, ג'יין. עוד מוסיף המחבר שפיטר בעיניה היה כקמצוץ אבק בתיבה בה שמרה את צעצועיה. כאשר פיטר מבין זאת הוא פורץ בבכי ומעיר את ג'יין משנתה. היא מבקשת ממנו לקחת אותה לארץ לעולם כדי שתשמש לו אם. פיטר מסכים ולוקח אותה עמו, כשהוא מבטיח לבוא ולקחת אותה בכל שנה. הספר נגמר בכך שפיטר בא כל שנה, חוץ מבשנים בהן הוא שוכח.

הספר המלא תורגם שלוש פעמים לעברית, על ידי בנימין גלאי, אבירמה גולן וגילי בר-הלל.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיטר פן : ילד מעופף שלא גדל אף פעם, מלווה את וונדי ג'ון ומייקל לארץ לעולם לא.
  • וונדי מוירה אנג'לה דארלינג : האחות הגדולה של ג'ון ומייקל.
  • ג'ון דארלינג : אחיה של ונדי אשר תמיד מסתבך בצרה כלשהי.
  • מייקל דארלינג : אחיה הצעיר של ונדי אשר מראה אומץ רב לגילו הצעיר.
  • טינקרבל : פיה וחברה של פיטר פן.
  • הילדים האבודים : בנים שפיטר פן גידל.
  • לילי נמר : אינדיאנית נחמדה וחברה טובה של פיטר,וונדי והילדים ועוזרת להם בכל דבר.
  • קפטן ג'יימס הוק : שודד ים מרושע ולא יוצלח ואויבו המושבע של פיטר פן. מנסה בכל כוחותיו ויחד עם עוזריו לגבור עליו ועל חבריו.
  • סמי : שודד-ים מזדקן אשר משרת את קפטן הוק.
  • שודדי הים : חמישה שודדים שעוזרים לקפטן הוק במאבקיו נגד פיטר וחבריו.
  • התנין המתקתק: כאשר פיטר נלחם בהוק לפני זמן רב, התנין אכל את ידו הימנית של קפטן הוק. מאז התנין מנסה לאכול את קפטן הוק. התנין גם בלע שעון, ומשום כך צליל תקתוק שעון מלווה אותו.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעם הראשונה בה עובד המחזה "פיטר פן" לסרט היה בשנת 1924 לסרט אילם מבית פרמאונט, בו כיכבו בטי ברונסון בתור פיטר וארנסט טורנס בתור קפטן הוק. ב-5 בפברואר 1953 יצאה לאקרנים הגרסה של דיסני לסיפורו של פיטר פן. הסרט השתמש במחזה ובספר שעקב אחריו רק בתור עלילת מתאר, והציג הרפתקאות ופרשנויות שלא הופיעו בספר ובמחזה. השחקן הראשי, בובי דריסקול (שדיבב את פיטר פן בגיל 16), מת בשנת 1968 בגיל 31. את וונדי דיבבה קת'רין בומונט בת ה-15, שדיבבה גם את אליס (אליס בארץ הפלאות) בגיל 13. את הסרט ביימו ווילפרד ג'קסון, קלייד ג'רונימי והמילטון ס. לוסק. דיסני גם שיחררו סרט המשך "חזרה לארץ לעולם לא" המבוסס שוב בקווי מתאר כללים על הפרק הנוסף מהספר המקורי.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, יצא לאקרנים הסרט "הוק" המתאר את עלילות פיטר פן לאחר שהתבגר. פיטר באנינג, כעת עו"ד מצליח, חוזר ללונדון לכבוד טקס לסבתא וונדי, אותה וונדי שאימצה את פיטר פן לאחר שהחליט לעזוב את ארץ לעולם לא. נקודת ההתחלה גם כאן היא הפרק הנוסף בספר המקורי, בו פיטר צריך להיזכר בעברו כדי להציל את ילדיו הנחטפים על ידי קפטן הוק. בסרט כיכבו רובין ויליאמס כפיטר פן המבוגר, דסטין הופמן כהוק, בוב הוסקינס כסמי וג'וליה רוברטס כטינקרבל.

בשנת 2003 יצא הסרט עתיר האפקטים של פי. ג'יי. הוגאן, "פיטר פן". הסרט, בכיכובם של ג'רמי סאמפטר, רייצ'ל הורד-ווד וג'יסון אייזקס, נכשל בקופות. הסרט זכה לביקורות אוהדות על השימוש הנרחב באפקטים מיוחדים, אך ספג ביקורת נוקבת עקב העלילה שמתמקדת במערכת היחסים של פיטר וונדי ומציגה אותה כמערכת יחסים רומנטית.

סרט נוסף שנעשה בהשראת המחזה הוא "למצוא את ארץ לעולם לא" של מארק פורסטר עם ג'וני דפ וקייט וינסלט. הסרט מתאר את האירועים שהובילו את ג'יימס מת'יו בארי לכתיבת הספר וסיפור הקשר שלו עם משפחת לואלין - דייויס.

בשנת 2011 יצא לאור הסרט "ארץ לעולם-לא" (neverland) בשני חלקים המספרים איך הגיע פיטר לארץ לעולם לא איך קיבל את היכולת לעוף ואיך פגש את טינקרבל הילדים האבודים וכמובן את אויבו קפטן הוק

עיבודים לבמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד של המחזה בתרגומו של ניסים אלוני הוצג לראשונה בישראל בתיאטרון חיפה בשנת 1965 בכיכובה של גילה אלמגור כ"פיטר פן".

בשנת 1989 הועלה המחזמר "פיטר פן" על ידי תיאטרון חיפה בעיבודם של אורי פסטר וחנוך רוזן, ובכיכובם של חנוך רוזן כ"פיטר פן" וחני נחמיאס כ"וונדי". עוד כיכבו: ששון גבאי (קפטן הוק), צחי נוי (סמי) וחיה סמיר (לילי הנמרה).‏[1]

בשנת 1997 הועלה גרסה נוספת לעיבודם של רוזן ופסטר, בכיכובם של גיל ססובר בתפקיד פיטר פן, שרון שחל בתור וונדי, זאב רווח בתור קפטן הוק ודפנה דקל בתור לילי הנמרה.

בשנת 2004 הועלה המחזמר "פיטר פן" בעיבודם של ירון כפכפי ונועה ברנר ובכיכובם של עפר שכטר כפיטר פן, מיכל ינאי כוונדי, אפרת בוימולד כטינקרבל, אמיר פיי גוטמן כקפטן הוק, ומיכל אמדורסקי כלילי הנמרה. בשנת 2012 עלתה גרסה נוספת לעיבוד הזה בכיכובם של הראל סקעת כפיטר פן, ישראל קטורזה כקפטן הוק, רוני דלומי כוונדי,ורוני דואני כטינקרבל.

לאורך השנים הוצגו מעל במות ישראל הפקות ועיבודים נוספים לסיפורו של פיטר פן.

ספר המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 ערך בית החולים גרייט אורמונד תחרות למציאת סופר שיכתוב ספר המשך להרפתקאותיו של הילד שסירב לגדול וחבורת הילדים האבודים שלו. בתחרות זכתה ג'רלדין מקורקרן שכתבה את הספר "פיטר פן בארגמן" (Peter Pan in Scarlet) אשר פורסם ב-5 באוקטובר 2006. הספר תורגם עד כה ל-37 שפות. פיטר מוצא את גלימת רב החובל של קפטן הוק (שכזכור מהספר המקורי, אמור להיות טרוף על ידי התנין). ונדי והילדים האבודים חוזרים לארץ לעולם לא (כ-20 שנה אחרי) לילדותם, ומגלים מחדש את קפטן הוק.

שני ספרים נוספים מספרים את מה שקרה לפני שפיטר פגש את ונדי. ב"פיטר ולוכדי הכוכבים" מסופר איך האי "לעולם לא" הפך לכמו שהוא (כולל בנות הים והתנין הענקי) וקיבל את שמו, איך פיטר זכה בנעורי נצח ואיך התנין טרף את יד קפטן ג'יימס שחורשפם (לפני שקיבל את הכינוי "הוק").

ב"פיטר ושודדי הצללים" פיטר חוזר לכדור הארץ כדי להילחם ביצור צללים שמאיים על מסדר טוב עתיק (לוכדי אבק הכוכבים מהספר הראשון).

אנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיטר פן (סרט, 1953)

ב-1953, אולפני דיסני הפיצו את הגרסה הקולנועית המצוירת הראשונה של פיטר פן. בגרסה זו הדיאלוג של הדמויות היה שונה באופן מוחלט מהדיאלוג המקורי בספר. בשנת 2002 הוציאו אולפני דיסני סרט נוסף, פיטר פן 2, בדיבובם של בליין וויבר, קורי ברטון, הארייט אוואן.

בשנת 2013 הוציאו סדרת טלוויזיה לערוץ הילדים שמבוסס על סיפורו של פיטר פן בניהם דניאל מורשת שדיבב את פיטר פן

אנימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989, אולפני ניפון הפיצו את גירסת האנימה הראשונה של "פיטר פן". 23 הפרקים הראשונים הם עיבוד לא מדויק של הסיפור של ברי, בעוד שאר הפרקים מציגים עלילה מקורית לחלוטין עם דמויות חדשות. התוכנית ששודרה בישראל בשנות התשעים בערוץ הראשון אחר כך עברה לערוץ ג'טיקס. חני נחמיאס היא היחידה שהתקבלה לדובב את ונדי מאז המחזמר של 1988.

תסמונת פיטר פן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת פיטר פן הוא מונח שהוגדר על ידי ד"ר דן קיילי ופורסם בשנת 1983. אדם הלוקה בהפרעה אינו מסוגל או רוצה לקבל אחריות של מבוגר. התסמונת לא מוכרת בספרי אבחנות פסיכיאטרים כאבחנה ספציפית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]