דמיון מודרך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דמיון מודרך הוא שיטה המשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי, להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. השיטה משלבת טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזיה (ויזואליזציה) של פרטי עצמים, מצבים ודימוי של שימוש בחושים אחרים.

השיטה מקובלת בשימוש בפסיכותרפיה קצרת-מועד פרטנית או קבוצתית, כסוג של התערבות טיפולית או מתודיקה בהדרכה, כשיטה בטיפול בביופידבק, כהכנה לקראת תחרויות ספורט, מבחנים חשובים או לידה ועוד. התהליך נושא אופי רגוע ושלו. הטיפול מתקיים בקבוצה או באופן פרטני, ונמשך, בהתאם לשיטה, בין חצי שעה לשעתיים. בשיטות מסוימות חוזרים עליו מספר פעמים בשבוע, ובאחרות התכיפות פחותה.

דמיון מודרך משמש לטיפול במצבים כרוניים שונים, בהם כאבי ראש, דחק, לחץ דם גבוה וחרדה. פעילות דמיון מודרך נעשית בדרך כלל בידי אדם אחד (המדריך) המנחה אדם אחר או קבוצה. מטרת המדריך לסייע למודרך לחוות את החוויה במלואה בלי לסטות לחוויות אחרות ולעתים לא רצויות. אנשים המיומנים בשליטה על מחשבותיהם או לומדים מיומנות זו בטיפול, מסוגלים לשלוט בכוחות עצמם על חווית הדמיון המודרך ואינם זקוקים למדריך.

לרוב, כאשר טכניקה זו משמשת לטיפול, המטופל יחזה את עצמו כבריא, חזק וחופשי מהבעיה הבריאותית או הפסיכולוגית ממנה הוא סובל. כדי שההשפעה של הדמיון המודרך תהיה חזקה ככל האפשר, יערב המנחה את מירב החושים בתהליך, וינחה את המטופל לדמות מראות בצבעים עזים, לשמוע קולות, להרגיש את תחושות הגוף – כולל טעם וריח – ואף לחוות את הרגשות בצורה עזה ככל האפשר. ההנחייה תחל לרוב בהרגעה ובהרפייה, לאחריהן יהיה שלב של תנועה אל עבר החוויה המסייעת ניתוק מן המציאות אל עבר העולם הפנימי של המטופל כדי לאפשר את עיקר התהליך. חלק זה יכול לכלול מסרים של המטפל, גירוי של הדמיון, או שחרור רגשות. בסיום יתבצע לעתים קישור בין עולם הדמיון לעולם המציאות, ולבסוף תהליך של יציאה הדרגתית מההרפיה.

שיטות שונות, כגון שיטת סילבה, שיטת קיי וניתוב לשוני פיזיולוגי (NLP), מלמדות בצורה שיטתית את תהליך יצירת הדמיון המודרך ואת השימוש בו למטרות טיפוליות.

ההבדל העיקרי בין דמיון מודרך לבין היפנוזה הוא שבהיפנוזה, הדמיון המודרך מתבצע אך ורק לאחר שהמהופנט נכנס למצב של טראנס היפנוטי (Somnuambulism). במצב של טראנס היפנוטי נחלשת התנגדות אפשרית של המטופל לחוויות שהוא עומד לעבור, ולכן האפקט הטיפולי יהיה חזק יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר ג'רלד אפשטיין, דמיון מודרך, הוצאת אופוס, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]