דני רולינג

דניאל הרולד רולינג
Daniel Harold Rolling
לידה	26 במאי 1954; שריבפורט, לואיזיאנה, ארצות הברית
הוצאה להורג	25 באוקטובר 2006 (בגיל 52); בית הסוהר פלורידה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הכלא של פלורידה

דניאל הרולד רולינג (באנגלית: Daniel Harold Rolling;‏ 26 במאי 1954 – 25 באוקטובר 2006) הידוע גם כמרטש מגיינסוויל, היה רוצח סדרתי אמריקאי אשר רצח חמישה סטודנטים בגיינסוויל, פלורידה, במהלך ארבעה ימים באוגוסט 1990. מאוחר יותר התוודה שאנס חלק מקורבנותיו, ביצע רצח משולש בשריבפורט, לואיזיאנה, וניסה לרצוח את אביו במאי אותה שנה. בסך הכל הודה ברציחתם של שמונה אנשים^[1]. רולינג נידון למוות ב-1994 עבור חמשת הקורבנות מגיינסוויל והוצא להורג באמצעות זריקת רעל ב-2006.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשריבפורט, לואיזיאנה, לג'יימס וקלאודיה. אביו היה שוטר ונהג להתעלל באמו ובאחיו קווין, ונהנה להזכיר לבנו כי מעולם לא היה רצוי במשפחתם. באחת התקריות האלימות בביתם הגיעה קלאודיה לבית החולים לאחר שבעלה ניסה לגרום לה לחתוך את ידיה עם סכין גילוח. היא ניסתה לעזוב אותו פעמים רבות אך תמיד שבה אליו כעבור זמן מה. בפעם אחרת בה ניסה אביו להפגין את המשמעת הנוקשה שהשליט על משפחתו, כבל את רולינג לאדמה ואזק את ידיו, ולאחר מכן הזעיק למקום שוטרים בכדי שייקחו אותו, מפני שלטענתו, גרם לו למבוכה. במקרה אחר, הכה את הכלב של בנו עד שמת בעודו בידיו^[2].

כנער מתבגר נעצר רולינג מספר פעמים בגין מעשי שוד בג'ורג'יה וכן נתפס מציץ לנשים בשעה שהתלבשו. כמבוגר התקשה להשתלב בחברה ולהישאר במקום עבודה יחיד לאורך זמן. עבד תקופה מסוימת במסעדה מקסיקנית בשם פנצ'ו בשריבפורט. במאי 1990 ניסה להרוג את אביו במהלך ויכוח משפחתי בו איבד אביו את עינו ואת אוזנו.

הרציחות בגיינסוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולינג רצח ארבע סטודנטיות וסטודנט (אחד מקולג' סנטה פה וארבעה מאוניברסיטת פלורידה) במהלך סדרת פריצות ומעשי שוד שביצע בגיינסוויל, פלורידה, באוגוסט 1990. הוא השחית את גופות הקורבנות וערף את ראשה של אחת מהן. לאחר מכן סידר אותן בתנוחות שונות.

בשעות הבוקר המוקדמות ב-24 באוגוסט פרץ רולינג לדירתן של סוניה לארסון בת ה-17 ושל כריסטינה פאוול. משמצא את פאוול ישנה על הספה בקומת הקרקע, עמד מעליה במשך זמן מה אך לא העיר אותה, ועלה לחדר השינה העליון בו ישנה לארסון. הוא סתם את פיה בעזרת נייר דבק בכדי להחניק את צעקותיה ובזמן שניסתה להדוף אותו דקר אותה למוות. לאחר מכן שב למטה ואטם את פיה של פאוול, כבל את ידיה מאחורי גבה ואיים עליה עם סכינו תוך כדי שהוא חותך את בגדיה. לאחר מכן אנס אותה ודחף אותה מטה כשפניה כלפי הרצפה, דוקר אותה חמש פעמים בגבה. לפני שעזב את הדירה סידר רולינג את גופותיהן של השתיים בתנוחות מיניות פרובוקטיביות והתקלח^[3].

כעבור יום, ב-25 באוגוסט, פרץ רולינג לדירתה של כריסטה הויט בת ה-18 לאחר שהצליח להיכנס דרך דלת זכוכית באמצעות סכין סימן שתיים ומברג. משגילה את הבית ריק מאדם, הלך לעבר הסלון והמתין. הויט הגיעה בשעה 11:00 ורולינג הפתיע אותה מאחורה באחיזת חנק. לאחר שהתעלפה סתם את פיה עם נייר דבק וכבל את ידיה, מוביל אותה אל חדר השינה, שם חתך את בגדיה ואנס אותה. בדומה לרצח של פאוול, דחף אותה עם הפנים כלפי מטה ודקר אותה מספר פעמים בגבה, קורע את לבה. לאחר שעזב את המקום הבחין שאיבד את ארנקו ובמחשבה כי אולי השאיר אותו בזירת הפשע, חזר לדירתה של הויט וערף את ראשה, מותיר אותו על מדף בצורה בה ישקיף על גופתה^[3].

באותה העת החלו הרציחות למשוך תשומת לב רבה מצד התקשורת וסטודנטים רבים נקטו באמצעי זהירות בכך ששינו את סדרי היום שלהם ועברו לישון בקבוצות. מאחר שמסע ההרג של רולינג נפתח בתחילת סמסטר הסתיו, עזבו חלק מהסטודנטים את המקום ועברו למוסדות לימוד אחרים^[3].

יומיים לאחר מכן, ב-27 באוגוסט פרץ רולינג לביתם של טרייסי פאולס ומאני טבואדה בני ה-23, לאחר שנכנס דרך דלת הזכוכית באותה צורה שחדר קודם לכן לביתה של הויט. הוא מצא את טבואדה ישן באחד מחדרי השינה ורצח אותו לאחר מאבק קצר. פאולס, אשר שמעה את ההמולה, הלכה במורד המסדרון לכיוון חדר השינה של טבואדה ונתקלה ברולינג. היא ניסתה לנעול את עצמה בחדר השינה שלה אך רולינג שבר את הדלת ולכד אותה. הוא סתם את פיה בנייר דבק וכבל את ידיה, חתך את בגדיה ואנס אותה, לפני שהפך אותה על פניה ודקר אותה שלוש פעמים בגבה. לאחר מכן הציב את גופתה בתנוחה מינית, אך הותיר את גופתו של טבואדה במקום בו מת מבלי לגעת בה^[3].

למעט טבואדה, כל הקורבנות היו נשים לבנות בעלות גוף קטן, שיער ברונטי ועיניים חומות^[3]. אף על פי שבתחילת החקירה היו לרשויות מעט מאוד חשודים, הן ניסו להצביע על שניים אפשריים; אחד מהם, סטודנט מאוניברסיטת פלורידה בעל היסטוריה ארוכה של מחלות נפש אשר נשא על פניו מספר חתכים וצלקות מתאונת דרכים, דבר שהפך אותו ל"רוצח המושלם" מנקודת מבטה של המדיה. תמונתו פורסמה פעמים רבות, אולם הרשויות ניקו את שמו בצורה פומבית מכל האישומים לאחר מעצרו של רולינג.

הרציחות בשריבפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטרת לואיזיאנה הזעיקה את הרשויות בפלורידה בשל רצח משולש לא פתור שהתרחש בשריבפורט ב-4 בנובמבר 1989. הבלשים הבחינו במספר נקודות דמיון בין הרציחות בגיינסוויל לבין רציחתם של ויליאם גריסום בין ה-55, בתו ג'ולי בת ה-24, ובנו שון בן ה-8, בשריבפורט. המשפחה הותקפה בביתה בזמן שהכינה ארוחת ערב. גופתה של ג'ולי גריסום הושחתה, נוקתה, והוצבה בתנוחה מינית.

לוח הנצחה לחמשת הסטודנטים שנרצחו על הקיר שברחוב מספר 34 בגיינסויל. נצבע לראשונה ב-1990.

דון מיינס, חוקר התיק מטעם משטרת פלורידה, הגיע לשריבפורט במטרה לבחון את הדמיון בין המקרים; התנוחות בהן הוצבו גופות הקורבנות, שאריות הדבק עליהן, והחומץ שבהן השתמש הרוצח בכדי לנקות אותן. כמו כן חשף מיינס כי בדיקת נוזלי הגוף של הרוצח משתי הזירות גילתה שהוא היה בעל סוג דם B.

זמן מה לאחר הגעתו של מיינס לשריבפורט דיווחה סינדי ג'ורסיץ', תושבת מקומית, כי ייתכן שדני רולינג הוא האחראי לסדרת מקרי הרצח. שלושה חודשים קודם לכן שמעה סינדי דיווח בחדשות על הרציחות בזמן שנסעה לפלורידה, אותן קישרה לדני רולינג, בו פגשה לראשונה בכנסייה ליד ביתה בלואיזיאנה. רולינג אמר דברים "מאוד מטרידים" לה ולבעלה, סטיבן דובין. "הוא בא לבקר אותנו כל לילה במשך תקופה, ואז, לילה אחד, סטיבן בא ואמר לי, 'זה חייב להפסיק'"; דובין אמרה לה שרולינג סבל מבעיה חמורה, ושהוא "אוהב לתקוע סכינים באנשים". היא התעלמה מהדבר מאחר שלא רצתה להאמין שרולינג עשוי להיות אחראי לרציחות. כמו כן אמר לה רולינג כי "יום אחד אני אעזוב את העיר הזאת ואלך למקום עם נשים יפות, שם אוכל לשכב תחת השמש ולהסתכל על נשים יפות כל היום"^[4].

חוקרי המשטרה הקשיבו לטיפ של סינדי ואיתרו במהרה את רולינג, אשר היה עצור באותה העת לאחר שנתפס במהלך שוד סופרמרקט באוקלה ב-7 בספטמבר 1990. השוד בוצע עשרה ימים לאחר מציאת גופותיהם של פאולס וטבואדה. ברגע שהבחינו החוקרים שרולינג היה בעל עבר פלילי ארוך של עבירות שוד מזוין, הבינו כי הוא עשוי להיות חשוד אפשרי גם בשוד בנק שבוצע באותו היום בו נמצאה גופתה של הויט. המחנה המיוער בו שהה רולינג במהלך הרציחות בפלורידה ניצב בסמוך לבנייני דירות של סטודנטים, שם מצאו החוקרים קלטות אודיו אותן הכין אשר קישרו אותו לפשעים.

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישומי הרצח הוגשו נגד רולינג בנובמבר 1991, ומשפטו החל כעבור ארבע שנים. הוא טען שהמניע שהוביל לרציחות היה רצונו להפוך לכוכב מפורסם בדומה לטד באנדי. ב-1994, כאשר משפטו עמד להתחיל, שינה רולינג בצעד מפתיע את עמדתו והודה באשמה בפני כל האישומים. רשת השידור Court TV ערכה בזמן המשפט ראיון עם אמו של רולינג אשר צולם בביתה, ובמהלכו ניתן היה לשמוע את אביו צועק ברחבי הבית. ב-20 באפריל 1994, נידון רולינג למוות. הוא אובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית, הפרעת אישיות גבולית ופאראפיליה^[5]^[6].

הוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט לפני הוצאתו להורג בפלורידה בשל הרציחות שביצע בגיינסוויל, נטל רולינג את האחריות על הרציחות בשריבפורט, ומסר ליועצו הרוחני, הכומר מייק הודספת, ולמשטרת פלורידה, הודאה בכתב והתנצלות^[7]^[8]. לארוחתו האחרונה אכל זנב לובסטר. לפני מותו שר לעצמו מזמור נוצרי קצר, אך סירב לומר מילים אחרונות. הוא הוצא להורג באמצעות זריקת רעל בבית הכלא המדיני בפלורידה ב-25 באוקטובר 2006, לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית דחה את ערעורו. הוא הוכרז כמת בשעה 18:13.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולינג היווה מושא להשראה עבור מספר יוצרים, ביניהם תסריטאים, מחברים, סופרים ויוצרי סרטים שונים.

התסריטאי קווין ויליאמסון אמר כי מסע ההרג של רולינג הוביל אותו לכתוב את התסריט לסרט "צעקה" מ-1996^[9]^[10].
סופרת הפשע האמיתי סונדרה לונדון כתבה את ספרה "לידתו של רוצח סדרתי: הסיפור האמיתי מאחורי הרציחות בגיינסוויל מידי הרוצח עצמו" בסיועו של רולינג^[11].
הספר "מעבר לרצח" מאת ג'ון פילפין וג'ון דונלי עוסק בדמותו של רולינג.
הסופר קווין גיבן הודה שהרוצח הסדרתי דייוויד ריינולדס מספרו "דם נתעב" מבוסס על רולינג.
הסרט העצמאי "המרטש מגיינסוויל" מ-2007 מבוסס על חקירת מקרי הרצח וצולם בגיינסוויל ובג'קסונוויל. בסרט, רולינג מגולם על ידי זכרי ממוס.
סדרת הפשע "דם קר" הציגה את דמותו של רולינג במספר פרקים.
סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית "הסיפור האמיתי" שידרה פרק המסקר את הסרט "צעקה" ואת רציחותיו של רולינג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית	English
ס. רזיוק, מארי; הקצב מגיינסוויל; ספרי דוטון, 1994 (מסת"ב: 0-312-95324-0)	S. Ryzuk, Mary; The Gainesville Ripper; Dutton Books, 1994 (ISBN 0-312-95324-0)
די. ג'וינר, גרי; וו. הייל, כריס; ה. וייט, שריל; ג'יי. פאלומבו, ברנדט; שריבפורט המרושעת; הוצאת ארקדיה, 2012 (מסת"ב: 978-1614233664)	D. Joiner, Gary; W. Hale, Chris; H. White, Cheryl; J. Palombo, Bernadette; Wicked Shreveport; Arcadia Publishing, 2012 (ISBN 978-1614233664)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דני רולינג בוויקישיתוף

דני רולינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דני רולינג נגד מדינת פלורידה 1997; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "וידויו של רולינג על הרציחות בשריבפורט", אן-בי-סי, 28 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.
^ "מי היו הוריו של דני רולינג? מה קרה להם?", הסינמאוליק, קריטי מהרוטרה, 9 באפריל 2021; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ דני רולינג נגד מדינת פלורידה 1997; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.
^ "כיצד סייעה אישה מלואיזיאנה בפיצוח הרציחות של חמישה סטודנטים בפלורידה", איי-בי-סי, אנתוני ריבס, גלן רופל, שון דולי, 2 באפריל 2021; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.
^ "דני רולינג, הקצב מגיינסויל", ספריית הפשע, פיונה סטיל; אורכב מהמקור ב-16 באוקטובר 2012.
^ "הפסיכולוג טוען כי רולינג סובל מהפרעות", סרסוטה הרלד טריביון, 16 במרץ 1994; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.
^ מכתב אחרון, דני רולינג, 25 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-17 ביולי 2011.
^ "רולינג התוודה על הרציחות בשריבפורט לפני הוצאתו להורג", פירסט קואסט ניוז, 28 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-23 בינואר 2013.
^ "כיצד רוצח סדרתי אמיתי היווה השראה עבור קווין ויליאמסון לכתיבת התסריט של סרט הצעקה הראשון", וי מינורד אין פילם, קלי קונדה, 1 ביולי 2015; אורכב מהמקור ב-31 בינואר 2018.
^ "סרט דוקומנטרי חדש חושף כיצד רוצח סדרתי מלואיזיאנה היווה השראה עבור סרט הצעקה המקורי", שריבפורט טיימס, מרדית' ג. וייט, 12 בינואר 2022; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.
^ "הרוצח הסדרתי דני רולינג מגן על סונדרה לונדון", ערוץ היוטיוב של סונדרה לונדון.

[1] "וידויו של רולינג על הרציחות בשריבפורט", אן-בי-סי, 28 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

[2] "מי היו הוריו של דני רולינג? מה קרה להם?", הסינמאוליק, קריטי מהרוטרה, 9 באפריל 2021; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ דני רולינג נגד מדינת פלורידה 1997; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

[4] "כיצד סייעה אישה מלואיזיאנה בפיצוח הרציחות של חמישה סטודנטים בפלורידה", איי-בי-סי, אנתוני ריבס, גלן רופל, שון דולי, 2 באפריל 2021; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

[5] "דני רולינג, הקצב מגיינסויל", ספריית הפשע, פיונה סטיל; אורכב מהמקור ב-16 באוקטובר 2012.

[6] "הפסיכולוג טוען כי רולינג סובל מהפרעות", סרסוטה הרלד טריביון, 16 במרץ 1994; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

[7] מכתב אחרון, דני רולינג, 25 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-17 ביולי 2011.

[8] "רולינג התוודה על הרציחות בשריבפורט לפני הוצאתו להורג", פירסט קואסט ניוז, 28 באוקטובר 2006; אורכב מהמקור ב-23 בינואר 2013.

[9] "כיצד רוצח סדרתי אמיתי היווה השראה עבור קווין ויליאמסון לכתיבת התסריט של סרט הצעקה הראשון", וי מינורד אין פילם, קלי קונדה, 1 ביולי 2015; אורכב מהמקור ב-31 בינואר 2018.

[10] "סרט דוקומנטרי חדש חושף כיצד רוצח סדרתי מלואיזיאנה היווה השראה עבור סרט הצעקה המקורי", שריבפורט טיימס, מרדית' ג. וייט, 12 בינואר 2022; אורכב מהמקור ב-27 במרץ 2022.

[11] "הרוצח הסדרתי דני רולינג מגן על סונדרה לונדון", ערוץ היוטיוב של סונדרה לונדון.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]