חידון התנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אוהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה 1985

חידון התנ"ך הוא חידון שנתי לבקיאות בתנ"ך שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך החידון העולמי לנוער ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ הראשון. בשנת 2011 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל[1].

חידון התנ"ך הפך לנושא לסאטירה מפורסמת במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ונתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".

חידון התנ"ך למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידון התנ"ך הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בן צבי, דוד בן-גוריון, יצחק נבון וטדי קולק בחידון התנ"ך הראשון, ינואר 1958

במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, בשנת 1958, התקיים חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, והבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב.‏[2] יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך ברוך בן יהודה.

בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול חליפה מחבר. הצעיר, עמוס חכם שמו, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש (במקום השני זכה יצחק שלו ובשלישי - הרב יחיא אלשיך שזכה 3 שנים מאוחר יותר בתואר חתן התנ"ך העולמי).

הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי", שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא-יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון "ידיעות אחרונות" יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו, ורבים האזינו לשידור. המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו לגיבורים וכוכבים בינלאומיים. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת, סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהן כמעט ללא קושי, והפך ל"חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".

חידוני התנ"ך עד שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 התקיים בישראל חידון תנ"ך ארצי שני, בו זכה ד"ר יהושע השל ייבין, למרות שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות‏[3]. בחידון הארצי השלישי, בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. באותה שנה התקיים פעם נוספת חידון בינלאומי וכדי לקבוע מי יהיה נציג ישראל התקיים מבחן מכריע בין ייבין ואלשייך, בו גבר אלשייך‏[4], שלאחר מכן זכה בחידון הבינלאומי, כשגבר בשאלה מכריעה לאחר תיקו בגמר החידון, על נציגת ברזיל, הפרוטסטנטית יולנדה דה סילבה‏[5]. בשנת 1964 זכה רואה חשבון נוצרי מאוסטרליה, גראהם מיטשל, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב[6]. קרסניאנסקי לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה‏[7], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון‏[8].

חידון התנ"ך למבוגרים חנוכה תשע"א, 2010

לאחר זכייתו של הרב אהרון בן שושן ב-1981, פסק החידון לכשלושה עשורים.

חידוש חידוני התנ"ך למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת חגיגות ה-60 למדינה בעקבות הפצרותיו הנשנות של הנשיא לשעבר יצחק נבון, הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט‏[9], ובחנוכה תשע"א התקיים חידון תנ"ך ארצי למבוגרים מגיל 18 ומעלה,‏[10] שבו זכה רפאל מיוחס מנתניה. בין המשתתפים היה המורה שאדי אבו עראר, ערבי ראשון מישראל שהשתתף בחידון, מתוך רצון לגשר בין העמים‏[11]. שאדי השתתף במחוז דרום, גרף תוצאות מצוינות בסיבוב הראשון ועלה לסיבוב השני.

בחנוכה תשע"ב התקיים החידון המחודש למבוגרים בשנית, וזכה בו שמואל עמרוסי מאלעד. בשנת תשע"ג לא התקיים חידון ארצי, אלא רק חידון עולמי, בו השתתפו הזוכים בחידון הארצי של ישראל משנים קודמות. זכה בחידון העולמי, רפאל מיוחס מנתניה, זוכה החידון הארצי בשנת תשע"א. בשנת תשע"ד זכה מנחם שמשי מאלון מורה בתואר חתן התנ"ך הארצי‏[12].

חידון התנ"ך לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון שטרית, חתן התנ"ך לילדים, תשי"ט

בעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין[13].

בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".

חידון התנ"ך של צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1960 עד 1972 התקיים מידי שנתיים חידון התנ"ך של צה"ל, לרוב בערב חג שבועות. החידון אורגן על ידי הרבנות הצבאית ושפטו בו הרב הצבאי וסגנו. לחידונים של שנות ה-60 הגיע נשיא המדינה, זלמן שזר[14][15][16][17][18][19][20].

חידוני התנ"ך של צה"ל התקיימו גם בשנות ה-80, הפעם באמצע הקיץ בסביבות ט"ו באב[21]. בתקופה זאת השתתפו בחידוני התנ"ך של צה"ל משתתפים רבים מחידון התנ"ך העולמי לנוער והזוכים היו לרוב חתני תנ"ך עולמיים לנוער, בהם נריה פנחס (1984, חתן לנוער ב-1980), יואב שלוסברג (1988, חתן לנוער ב-1986) ויחזקאל שץ (1990, חתן לנוער ב-1987).

חידון התנ"ך לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961 ביקש פרופ' חיים גבריהו לקיים חידון תנ"ך לנוער. מנהלי החידון לבוגרים הפנו אותו לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שתמך ביוזמה והורה על עריכת החידון כל שנה ביום העצמאות. חידון התנ"ך העולמי לנוער הראשון נערך ב-1963[22]. חידון התנ"ך השני לנוער התקיים רק שנתיים אחר כך, בשנת 1965, וכקודמו התקיים בהשתתפות ראש הממשלה והרמטכ"ל ושפטו בו שר החינוך אבא אבן, פרופסור פייבל מלצר והרב מרדכי פירון.‏[23]. מאז, התקיימו החידונים מדי שנה ביום העצמאות, למרות הצעתו של ראש הממשלה, לוי אשכול להעביר את החידון ליום הזיכרון[24]. עד שנת 1973 התקיים החידון בבית העם בירושלים והחל משנת 1974 הוא מתקיים בתיאטרון ירושלים ממנו הועבר בשידור חי על ידי הטלוויזיה הישראלית.

השאלה הזהה בחידון העולמי נקראת "שאלת ראש הממשלה", למרות שראשי הממשלה, באופן כללי, אינם משתתפים בכתיבת השאלה. בשנת 2010, כאשר בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בחידון, הובהר לקהל שראש הממשלה לא שותף בתוכן השאלה עד מועד החידון. בעשור הראשון של המאה ה-21 הוכנס מרכיב טלוויזיוני לחידון, כאשר שני המתמודדים עם מספר הנקודות הגבוה ביותר משתתפים בהתמודדות "ראש בראש" על תואר חתן או כלת התנ"ך העולמי.

פסלון הפרס המוענק לזוכה בחידון עוצב בידי הפסל יצחק שמואלי.

המתמודדים שמעפילים לחידון מכל העולם ומישראל משתתפים ב"מחנה תנ"ך" של שבועיים וחצי, בו מתקיימים החידון העולמי וחידון התפוצות, יחד עם טיולים ברחבי הארץ ופגישות עם אח"מים.

השופטים והמנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החידון העולמי מופעל על ידי חיל החינוך והנוער של צה"ל, בשיתוף משרד החינוך, הסוכנות היהודית, קק"ל, ההסתדרות הציונית העולמית וארגונים נוספים. השופטים וחברי הנשיאות מתמנים כנציגים של גופים אלו.

בחידון העולמי הראשון לנוער שימש כיו"ר חבר השופטים, שר החינוך אבא אבן. בחידון השני, כיהן שוב אבן כיו"ר השופטים למרות שכבר לא היה שר החינוך, אלא סגן ראש הממשלה‏[25]. בשנת 1967, לאחר שכבר היה אבן שר החוץ, עבר תפקיד יו"ר חבר השופטים לד"ר יוסף בורג, שר הסעד‏[26]. בורג המשיך לכהן בתפקיד זה מעל 30 שנה, גם לאחר שכבר לא היה שר, בשנת 1998. לאחר פרישתו של יוסף בורג מהתפקיד, עבר התפקיד לבנו, אברהם בורג, שהיה יו"ר הכנסת. בעקבות זאת, עבר התפקיד ליו"ר הכנסת שבאו אחריו, ראובן ריבלין (2003, 2012) ויולי אדלשטיין (2013-2014). בשנת 2006 כיהן בתפקיד שמעון פרס, שהיה יו"ר הכנסת בפועל‏[27], שכן דליה איציק נבחרה ליו"ר הכנסת רק למחרת יום העצמאות. בין לבין כיהנו כיו"ר חבר השופטים שרי חינוך לשעבר: אהרן ידלין (2002, 2008) ויצחק נבון (2009-2011).

בחידונים הראשונים כיהן כמנחה החידון עמיקם גורביץ. באמצע שנות ה-80 החזיק בתפקיד דן כנר ומאז ועד היום מכהן אבשלום קור כמנחה החידון העולמי.

חומר הלימוד לחידון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומר הלימוד לחידון התנ"ך לנוער כולל לרוב בין 300-400 פרקי תנ"ך, מתוך קרוב לאלף הפרקים של התנ"ך. החומר מוחלף מדי שנה עד 3 שנים, אך כולל בתוכו כמעט תמיד את הפרקים הסיפוריים בתורה, יחד עם עוד מספר פרקים לא סיפוריים (סה"כ מעל 100 פרקים מהתורה), את נביאים ראשונים למעט פרקי הנחלות ביהושע (כ-135 פרקים בנביאים ראשונים), מבחר של כמאה פרקים בנביאים אחרונים, מספר פרקים בתהילים ובמשלי, מגילת רות, ועזרא נחמיה, ללא פרקי הארמית ורשימות שמיות. בחלק מהשנים נכללים בחומר לימוד גם מספר פרקים באיוב. במיעוט של השנים נכלל ספר דברי הימים ב' בחומר, לעתים במקום ספר מלכים.

בשנים הראשונות כלל החידון גם פרקי אגדה מספר האגדה ופירושי רש"י. אולם מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הוא כולל אך ורק את פסוקי התנ"ך.

נציגות המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידון התנ"ך העירוני בהשתתפות בתי ספר מרחבי העיר קרית גת

לחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות מגיעים נציגים ממדינות רבות. מספר הנציגים מכל מדינה נקבע על פי גודל הקהילה היהודית במדינה. בחלק מהמדינות, דוגמת ארצות הברית יש מסורת של חידונים מקדימים ארציים, בעוד במדינות אחרות הנציגים נבחרים באחד מבתי הספר היהודיים, לעתים אף ללא מבחן מוקדם. במשך שנים רבות יוצגה ישראל על ידי שלושה נציגים בחידון התנ"ך העולמי. עם זאת, היו שנים בהם בגלל שוויון בגמר הועלו מישראל יותר נציגים (למשל, ב-1985 הועלו חמישה נציגים מישראל). לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הוגדל מספר הנציגים מישראל לארבעה, כאשר בחלק מהשנים שוריין מקום לנציג בתי הספר הממלכתיים. בשנים האחרונות משוריינים שני מקומות לנציגי בתי הספר הממלכתיים, כך ששני נציגים מגיעים מבתי ספר דתיים ושניים מבתי ספר ממלכתיים.

בשנים הראושונות זכה כל נציג שהגיע לחידון התנ"ך להשאל שאלה בפני הקהל בחידון העולמי. ברבות השנים גדל מספר המשתתפים בחידון התנ"ך ועל כן במבחן המוקדם נבחרו רק מספר מוגבל של נציגים, לרוב 16, שישתתפו בפועל בחידון.

שלבי החידון בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון של חידון התנ"ך בישראל מתקיים במבחן בכתב המיועד לבחור את המתמודדים בחידונים מחוזיים. בעבר התקיימו המבחנים המוקדמים במנותק מבתי הספר והנבחנים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר בכל מחוז עלו לחידון מחוזי פומבי. בשנת 1983 החליט משרד החינוך לקיים את המבחנים בצמידות לבתי הספר, והמבחן המוקדם נקרא מאז "המבחן הבית ספרי", וכל בית ספר מעלה למבחן המחוזי מספר נציגים שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבית הספר. המבחן מתקיים בכל בתי הספר באותו יום ובאותה שעה ומיועד לתלמידי כיתות ט'-י"ב.

בשלב השני מתקיימים מספר חידונים מחוזיים פומביים במקביל. בעבר היו ארבעה מחוזות והחל מסוף שנות ה-80 מתקיימים חידונים בששה מחוזות. על מנת לעודד השתתפות תלמידים מבתי ספר ממלכתיים הוחל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 לקיים חידונים מחוזיים נפרדים לבתי ספר ממלכתיים לבתי ספר ממלכתיים דתיים. באופן כללי, החידון כולל חלק מוקדם בכתב ולאחר מכן הנבחנים בעלי הציון הגבוה ביותר (בדר"כ 16-18) עולים לשלב הפומבי הנערך על במה בנוכחות קהל. לאחר סבב שאלות בעל פה (שונות לכל אחד) עולים לשלב הבא 7-8 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר שגם בו נשאלות שאלות בעל פה. לאחר מכן עולים 4-5 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר לשלב הפומבי השלישי, הנקרא "שלב השאלה הזהה". במשך שנים רבות שלח כל חידון מחוזי 3-4 נציגים לחידון ארצי. אולם בשנת תשע"ד שונה הנוהג ומכל חידון מחוזי נשלח נציג אחד בלבד לחידון הארצי.

החידון הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידון התנ"ך הארצי לנוער בשנת תשמ"ח

עד אמצע שנות ה-80 התקיים חידון ארצי אחד. אולם במסגרת השינוי שנעשה בסוף שנות ה-80 כדי לעודד השתתפות תלמידים מבתי ספר ממלכתיים, התקיימו חידונים ארציים נפרדים לבתי הספר הממלכתיים ולבתי הספר הממלכתיים דתיים. מכל אחד מחידונים אלו נשלחו 6 משתתפים לחידון ארצי נוסף, מסכם, ששודר בשידור ישיר בטלוויזיה. בשנת תשע"ג שונה נוהג זה והתקיים חידון ארצי אחד בלבד, ממנו נשלחו שני נציגים דתיים ושני נציגי בתי ספר ממלכתיים לחידון העולמי.

חידון התפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציגי הסוכנות היהודית במדינות השונות שולחים את נציגי המדינות השונות לחידון העולמי הנערך בירושלים. החל משנת ה'תש"ם, נערך בארץ חידון מיוחד שמשתתפים בו רק נציגי התפוצות ובו מוכתר חתן התנ"ך של התפוצות וסגניו. החידון נערך מספר ימים לפני החידון העולמי.

זוכי חידון התנ"ך העולמי לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכניה של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשס"ה
זוכי חידון התנ"ך העולמי לנוער לפי שנים
מספר סידורי שנה חתן התנ"ך סגן ראשון סגן שני
1 תשכ"ג‏[28] הרצל קליג' דוד גולדמינץ מקנדה וראובן גואטה יצחק בועז גוטליב מארצות הברית
2 תשכ"ה‏[25] בלפור חקק הרצל חקק (אח של החתן) אסתר פרייליך מארצות הברית
3 תשכ"ו‏[24] אליהו מועלם עזרא הנדל מארצות הברית יוסף טובין מקדימה
4 תשכ"ז‏[26] יצחק חגיז ראובן קפלן אמציה בן ארצי
5 תשכ"ח‏[29] אברהם מלק מארצות הברית שבתאי אשכנזי רבקה גולדברג
6 תשכ"ט‏[30] נועם זוהר שמואל קניג מארצות הברית ירון רייך מארצות הברית
7 תש"ל‏[31] שלמה פרידמן דב בריקנר דבורה לנדר מארצות הברית
8 תשל"א‏[32] ישראל וכרופולוס אפרת רוזנבליט חביב עמר
9 תשל"ב‏[33] אבנר מצרפי אילנה ביטון דוד ברכפלד מבלגיה
10 תשל"ג‏[34] ליאורה רייך מארצות הברית דוד לימן מארצות הברית רחל מצליח מארצות הברית
11 תשל"ד‏[35] חיים ורנר מקנדה גלעד נוימן וישראל פלס
12 תשל"ה‏[36] אפרים קורנגוט יעקב הילדסהיים היידי זלצר ושמואל טולדנו
13 תשל"ו‏[37] יאיר שפירא שמעון לפיד אברהם טננבוים
14 תשל"ז‏[38] חלקיהו כברה דוד גלאט מארצות הברית צבי הירש מבלגיה
15 תשל"ח‏[39] אלי סרוסי אלעזר טננבאום מרדכי ביטון
16 תשל"ט‏[40] רונן פלדמן אלעזר טננבוים ואריה גרינשטיין מארגנטינה
17 תש"מ‏[41] נריה פנחס דוד מוריה נחום סטפנסקי
18 תשמ"א‏[42] נפתלי מכלוף אלון מוגילנר מארצות הברית אשר חפוטא
19 תשמ"ב‏[43] ציון אילוז שמעון אשואל בנימין יזרעאלי
20 תשמ"ג‏[44] רפי נבון מישראל שמעון אשואל עליזה זובין מארצות הברית
21 תשמ"ד בני מושקוביץ הלל נובצקי צחי אסרף
22 תשמ"ה אהד זכריה רותי בר מאיר יעקב שץ, אליקים קניגסברג
23 תשמ"ו‏[45] יואב שלוסברג ישראל שלשווילי וצורי חיון נסים אריאל
24 תשמ"ז יחזקאל שץ עמנואל מושקוביץ שמחה הבר
25 תשמ"ח זהבה חדד וירמיהו וידר מארצות הברית[46] שי אלוני אורן כץ
26 תשמ"ט ירון ינאי דוד גרובר יובל כרמון
27 תש"ן מיכל ויינגורט שחר חזן
28 תשנ"א עדינה לובר ליאת זיוי מירב הרצברג
29 תשנ"ב דורון סופר ויונתן שרעבי ערן מאיר אבי ביטון
30 תשנ"ג ניר כהן אשר מיימון שי וייסבורט
31 תשנ"ד טל פוליטיס אילן גיאת פנחס שץ
32 תשנ"ה משה מזוז אלידע אבן-חיים ישראל אליצור
33 תשנ"ו דורון שחר שלומי בן-אדמון יונתן קיוול
34 תשנ"ז אביב פורטל ואורית ברנד עינת זיוי הידי שרעבי
35 תשנ"ח שמעון מושקאט כרמית זליגר חגי בן-חיים
36 תשנ"ט אורית טורם תמי כהן לאה פולצ'ק
37 תש"ס שרה רחל מהלו שלמה דנציגר וסיון הוידה ברכה ביננפלד מארצות הברית
38 תשס"א‏[47] שי חסן אליאב דנציגר מטורונטו יעל קהלת
39 תשס"ב אביחי שלי ומאיר בן-אדמון מאיר בן-דרור יעקב פרידמן-קול מקנדה
40 תשס"ג‏[48] מורן גומרי נריה קליין דניאל קירש
41 תשס"ד‏[49] דוד צוראל יוני הלפרן מקנדה אורה מואפיק
42 תשס"ה‏[50] דוד שמואל אלפרט משה מאלי שאול פיש
43 תשס"ו‏[27] עדי דיאמנט יצחק ברבי ושירה רוזנגארט
44 תשס"ז‏[51] ישי גיספאן תמר קרונמן צוריאל שושן
45 תשס"ח‏[52] צורית ברנסון אלעד פיניש דב מרדכי נדל מארצות הברית
46 תשס"ט‏[53] ספיר מלכא אורי לוביש אביב ברנבלום
47 תש"ע‏[54] אור אשואל אלעד נחשון אבנר נתניהו‏[55]
48 תשע"א‏[56] שלומי אדלמן נעם חדד אופיר אבו
49 תשע"ב‏[57] אלחנן בלוך עקיבא אברמוביץ' אבשלום אדלר ואליהו חליפה ממקסיקו
50 תשע"ג‏[58] אליאור בביאן מישראל וישי אייזנברג מניו-ג'רזי ליאורה ברוורמן קורן קאזס מישראל ושלהבת שוורץ מארצות הברית
51 תשע"ד‏[59] איתן עמוס מקנדה תפלה ברנסון איתמר קאליפא

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרי אילני, היום לפני 50 שנה: אינטלקטואלים: חידון התנ"ך יהרוס תרבותנו, באתר הארץ, 29/11/2009
  2. ^ סופרי דבר, ויבינו במקרא, דבר, 1 באוגוסט 1958
  3. ^ ד"ר יהושע ייבין הוכתר חתן התנ"ך, דבר, 22 באוקטובר 1959
  4. ^ הרב אלשייך - חתן התנ"ך תשכ"ב, דבר, 28 בספטמבר 1961
  5. ^ http://www.jta.org/1961/09/21/archive/non-jewish-woman-wins-bible-contest-in-brazil-will-go-to-israel
  6. ^ א. מרדכי, פגישה עם חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 24 בספטמבר 1964
  7. ^ בקשה למחוק תביעת חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 29 ביוני 1965
  8. ^ בג"ץ 2769/04, סעיף 6
  9. ^ חתן חידון התנ"ך: ספיר מלכא, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2009
  10. ^ חידון התנ"ך למבוגרים, אתר משרד החינוך
  11. ^ שאדי יתמודד בחידון התנ"ך: "למען הדו-קיום", באתר ynet‏, 10 במאי 2010
  12. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/266492
  13. ^ רות בונדיראשון מתוך רבבה, דבר, 30 בינואר 1959
  14. ^ על חודה של נקודה, דבר, 3 ביוני 1960
    הערב חידון התנ"ך של צה"ל, דבר, 30 במאי 1960
  15. ^ רב"ט חיים פנחס מההדרכה אלוף התנ"ך של צה"ל לתשכ"ב, דבר, 30 במאי 1962
  16. ^ יעקב העליוןמי מאויבנו התנכל למים שלנו, מעריב, 13 במרץ 1964
  17. ^ יעוד גליבטר אלוף התנ"ך של צה"ל, דבר, 24 במאי 1966
  18. ^ מ. כהן חתן התנ"ך של צה"ל, דבר, 29 במאי 1968
  19. ^ סמ"ר רפי נוירט מחיל הקשר, מעריב, 25 ביוני 1970
  20. ^ טר"ש אבנר כהן חתן התנ"ך בצה"ל, דבר, 18 במאי 1972
  21. ^ אבינעם בר יוסף, פנחס נריה מהשריון חתן התנ"ך בצה"ל, מעריב, 14 באוגוסט 1984
  22. ^ הרצל קלידג' - חתן התנ"ך של הנוער היהודי בעולם, דבר, 30 באפריל 1963
  23. ^ בלפור חקאק מירושלים הוכתר כחתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 7 במאי 1965
  24. ^ 24.0 24.1 אליהו מועלם מבני ברק הוכתר כחתן התנ"ך של הנוער היהודי, דבר, 26 באפריל 1966
  25. ^ 25.0 25.1 בלפור חקאק מירושלים הוכתר כחתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 7 במאי 1965
  26. ^ 26.0 26.1 צבי לביאהפסוק "מדן ועד באר־שבע" הכריע: חתן התנ"ך לנוער - יצחק חגיז מר"ג, מעריב, 16 במאי 1967
  27. ^ 27.0 27.1 עדי דיאמנט מישראל היא כלת התנ"ך העולמית, באתר וואלה!, 3 במאי 2006
  28. ^ הרצל קלידג' - חתן התנ"ך של הנוער היהודי בעולם, דבר, 30 באפריל 1963
  29. ^ יהושע ביצור, כתר אליפות התנ"ך נדד לברוקלין, מעריב, 3 במאי 1968
  30. ^ נועם זוהר - חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 24 באפריל 1969
  31. ^ הישראלי שלמה פרידמן - חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 12 במאי 1970
  32. ^ י. וכרופולוס בן 16 מישראל - חתן התנ"ך העולמי לנוער יהודי, דבר, 30 באפריל 1971
  33. ^ אבנר מצרפי מישראל - חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 20 באפריל 1972
  34. ^ נערה מארה"ב כלת התנ"ך, דבר, 8 במאי 1973
  35. ^ חיים ורנר מקנדה חתן התנ"ך לנוער, דבר, 26 באפריל 1974
  36. ^ חידון התנ"ך לנוער, דבר, 17 באפריל 1975
  37. ^ 3 הישראלים זכו בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, דבר, 6 במאי 1976
  38. ^ תלמיד ישיבה מרחובות חתן התנ"ך לנוער, דבר, 22 באפריל 1977
  39. ^ חתן התנ"ך לנוער, דבר, 12 במאי 1978
  40. ^ רונן פלדמן חתן חידון התנ"ך לנוער, דבר, 3 במאי 1979
  41. ^ פנחס נריה מראש העין חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 22 באפריל 1980
  42. ^ נציג ישראל בחידון התנ"ך העולמי, דבר, 8 במאי 1981
  43. ^ 3 ישראלים במקומות הראשונים בחידון התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 29 באפריל 1982
  44. ^ רפי נבון בן 17, ישראלי יליד אפגניסטן, חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 19 באפריל 1983
  45. ^ חתן התנ"ך, מעריב, 15 במאי 1986
  46. ^ כתבה באנגלית במגזין טאבלט על זכייתו של וידר בחידון
  47. ^ חתן התנ"ך העולמי - שי חסן מאליקים, באתר הארץ, 27 באפריל 2001
  48. ^ מורן גומרי מבאר-שבע - כלת התנ"ך העולמית לנוער יהודי, באתר ערוץ 7, 7 במאי 2003
  49. ^ דוד צוראל מירושלים - חתן התנ"ך, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2004
  50. ^ חתן התנ"ך העולמי: שמואל דוד אלפרט, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2005
  51. ^ חתן התנ"ך העולמי: ישי גיספאן מירושלים, באתר ynet‏, 24 באפריל 2007
  52. ^ כלת התנ"ך: צורית ברנסון בת 15 מנהריה, באתר ynet‏, 8 במאי 2008
  53. ^ חתן התנ"ך העולמי: ספיר מלכא מכוכב יעקב, באתר nrg‏, 29 באפריל 2009
  54. ^ קובי נחשוני, חידון התנ"ך: אבנר נתניהו זכה במקום השלישי, באתר ynet‏, 20 באפריל 2010
  55. ^ הבן של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
  56. ^ עמיחי אתאלי, חתן חידון התנ"ך לשנת תשע"א: שלומי אידלמן, באתר nrg‏, 10 במאי 2011
  57. ^ שרי רוט, הזוכה בחידון התנ"ך העולמי: אלחנן בלוך בן 17 מנתיבות, באתר בחדרי חרדים
  58. ^ קובי נחשוני, ישי מארה"ב ואליאור מבית שמש זכו בחידון התנ"ך, באתר ynet‏, 16 באפריל 2013
  59. ^ חדשות 2, ‏חתן חידון התנ"ך העולמי לשנת תשע"ד: איתן עמוס מקנדה, באתר ‏mako‏‏, ‏6 במאי 2014‏