חידון התנ"ך
חידון התנ"ך הוא חידון שנתי לבקיאות בתנ"ך שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] החידונים הראשונים למבוגרים
במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, בשנת 1958, התקיים חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, והבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב.[1] באופן בולט וסוקר בתקשורת השתתף בחידון התנ"ך המורה שאדי אבו עראר וזה לראשונה בתולדות חידון התנ"ך למבוגרים שערבי משתתף בחידון. בין היתר שאדי ציין שניתן לגשר בין שני העמים בצל המתחים דרך הדתות ובהחלט התנ"ך יכול לשמש בסיס לזה. שאדי השתתף במחוז דרום וגרף תוצאות מצויינות בסיבוב הראשון ועלה לסיבוב השני. השתתפות שאדי בחידון התקבלה בהערכה רבה מגורמים רבים כמי לשכת שר החינוך ומשרד החינוך.
בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול חליפה מחבר. שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.
הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון ידיעות אחרונות יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו ורבים האזינו לשידור. המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".
בשנת 1959 התקיים בישראל חידון תנ"ך ארצי שני, בו זכה ד"ר יהושע השל ייבין, למרות שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות [2]. בחידון הארצי השלישי, בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. באותה שנה התקיים פעם נוספת חידון בינלאומי וכדי לקבוע מי יהיה נציג ישראל התקיים מבחן מכריע בין ייבין ואלשייך, בו גבר אלשייך [3], שלאחר מכן זכה בחידון הבינלאומי. בשנת 1964 זכה רואה חשבון נוצרי מאוסטרליה, גראהם מיטשל, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב[4]. קרסניאנסקי לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה[5], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון[6].
יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך ברוך בן יהודה.
לאחר זכייתו של הרב אהרון בן שושן ב-1981, פסק החידון לכשלושה עשורים. לקראת חגיגות ה-60 למדינה הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט[7], ובחנוכה תשע"א התקיים חידון תנ"ך ארצי למבוגרים מגיל 18 ומעלה,[8] שבו זכה רפאל מיוחס מנתניה. בחנוכה תשע"ב התקיים החידון המחודש למבוגרים בשנית, וזכה בו שמואל עמרוסי מאלעד.
בחידון הארצי בשנת תשע"ב - הודיע שר החינוך גדעון סער על פתיחת חידון התנ"ך העולמי למבוגרים, בחנוכה תשע"ג.
[עריכה] חידונים נוספים
בעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין [9].
בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".
[עריכה] החידון העולמי לנוער
ב-1961 בקש פרופ' חיים גבריהו לקיים חידון תנ"ך לנוער. מנהלי החידון לבוגרים הפנו אותו לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שתמך ביוזמה והורה על עריכת החידון כל שנה ביום העצמאות. חידון התנ"ך העולמי לנוער הראשון נערך בבית העם בירושלים ב-1963 וזכו בו הרצל קלידג', בן 15 מבני ברק, דדו גולדמינץ מקנדה וראובן גואטה מישראל [10]. חידון התנ"ך השני לנוער התקיים רק שנתיים אחר כך, בשנת 1965, וכקודמו התקיים בהשתתפות ראש הממשלה והרמטכ"ל ושפטו בו שר החינוך אבא אבן, פרופסור פייבל מלצר והרב מרדכי פירון. בחידון זכה בלפור חקק במקום הראשון ואחיו הרצל חקק במקום השני. שלישית הייתה אסתר פרייליך מארצות הברית [11]. החידון השלישי התקיים ב-1966 וזכה בו אליהו מועלם. חומר החידון כלל גם פרקי אגדה מספר האגדה. ראש הממשלה, לוי אשכול הציע בחידון להעביר את החידון ליום הזיכרון, אולם הצעתו לא נתקבלה [12]. בשנת 1967 זכה בחידון יצחק חגיז וסגניו היו ראובן קפלן ויצחק בן ארצי [13].
בשנת 2010 זכה אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, במקום השלישי בחידון. לאחר התלבטויות בקרב מארגני החידון האם לאפשר לראש הממשלה נתניהו לשאול את שאלת ראש הממשלה המסורתית, הוחלט כי המעטפה ובה שאלת ראש הממשלה, תמסר לידי ראש הממשלה נתניהו רק לאחר פתיחת הטקס (יצוין כי דווקא בשאלת ראש הממשלה כשל אבנר נתניהו ובסיומו נבחר למקום השלישי). שלושת דודיו של אבנר, מצד אמו, זכו אף הם במקומות ראשונים בחידוני תנ"ך שונים.
מסורת החידונים נמשכה מאז מדי שנה ביום העצמאות. עם השנים החידון עבר מבית העם לבנין תיאטרון ירושלים והועבר בשידור חי על ידי הטלוויזיה הישראלית.
הזוכה הצעיר ביותר היה יונתן שרעבי, תלמיד כיתה ט', שזכה בחידון לשנת 1992.
בחידונים לנוער שימשו כיו"ר חבר השופטים אבא אבן ולמעלה משלושים שנה ד"ר יוסף בורג.
חידון התנ"ך נתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".
על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל[14].
חידון התנ"ך הפך לנושא לסאטירה מפורסמת במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין.
במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך החידון העולמי לנוער ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ הראשון. בשנת 2011 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.
[עריכה] שלבי החידון לנוער יהודי
לחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ביום העצמאות מגיעים נציגים ממדינות רבות. מספר הנציגים מכל מדינה נקבע על פי גודל הקהילה היהודית במדינה. בחלק מהמדינות, דוגמת ארצות הברית יש מסורת של חידונים מקדימים ארציים, בעוד במדינות אחרות הנציגים נבחרים באחד מבתי הספר היהודיים, לעתים אף ללא מבחן מוקדם. במשך שנים רבות יוצגה ישראל על ידי שלושה נציגים בחידון התנ"ך העולמי. עם זאת, היו שנים בהם בגלל שוויון בגמר הועלו מישראל יותר נציגים (למשל, ב-1985 הועלו חמישה נציגים מישראל). לקראת סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הוגדל מספר הנציגים מישראל לארבעה, כאשר בחלק מהשנים שוריין מקום לנציג בתי הספר הממלכתיים.
השלב הראשון של חידון התנ"ך בישראל מתקיים במבחן בכתב המיועד לבחור את המתמודדים בחידונים מחוזיים. בעבר התקיימו המבחנים המוקדמים במנותק מבתי הספר והנבחנים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר בכל מחוז עלו למבחן המחוזי. בשנת 1983 החליט משרד החינוך לקיים את המבחנים בצמידות לבתי הספר, והמבחן המוקדם נקרא מאז "המבחן הבית ספרי", וכל בית ספר מעלה למבחן המחוזי שלושה נציגים שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבית הספר. המבחן מתקיים בכל בתי הספר באותו יום ובאותה שעה ומיועד לתלמידי כיתות ט'-י"ב.
השלב השני הוא חידונים מחוזיים המתקיימים במקביל. בעבר היו ארבעה חידוניים מחוזיים והחל מסוף שנות ה-80 מתקיימים חידונים בששה מחוזות. על מנת לעודד השתתפות תלמידים מבתי ספר ממלכתיים הוחל בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 לקיים חידונים מחוזיים נפרדים לבתי ספר ממלכתיים לבתי ספר ממלכתיים דתיים. באופן כללי, החידון כולל חלק מוקדם בכתב זהה לכל הנבחנים בו ניתן לצבור בערך 50 נקודות (מתוך 99-100) ולאחר מכן הנבחנים בעלי הציון הגבוה ביותר (בדר"כ 18-20) עולים לשלב הפומבי הנערך על במה בנוכחות קהל. לאחר סבב שאלות בע"פ (שונות לכל אחד) עולים לשלב הבא 5-7 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר שגם בו נשאלות שאלות בע"פ. לאחר מכן עולים המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר לשלב הפומבי השלישי, הנקרא "שלב השאלה הזהה". בשלב זה נערך על הבמה מופע אומנותי לקהל, בעוד המשתתפים שנותרו עונים על שאלון זהה בכתב, המנהלים אוספים את השאלונים, בודקים אותם ומסכמים את הניקוד. לאחר מכן מגיע שלב ההכתרה, בו מכתיר המנחה את 3 הזוכים בחידון המחוזי, חתן התנ"ך ושני סגניו.
[עריכה] החידון הארצי
החתנים מהחידונים המחוזיים לבתי ספר דתיים מכל המחוזות משתתפים בחידון הארצי לבתי ספר דתיים והחתנים מהחידונים המחוזיים לבתי ספר כלליים מכל המחוזות משתתפים בחידון הארצי לבתי ספר כלליים. ישנם 6 מחוזות במשרד החינוך, ולכן בכל חידון ארצי משתתפים 18 תלמידים. שלבי החידון דומים לאלו של החידון המחוזי, ובסופם נבחרים 6 משתתפים מבתי ספר דתיים ושישה משתתפים מבתי ספר כלליים לחתני התנ"ך הארציים לבתי ספר דתיים\כלליים וסגניהם. המקום הראשון בשני החידונים הארציים שלב א', הכללי והדתי, משתתפים בחידון הארצי מסכם רק חלקית. למקום הראשון בשני החידונים הארציים שלב א' יש מקום שמור בעולמי, כך שבכל חידון עולמי מבין 4 נציגי מדינת ישראל יש לפחות תלמיד 1 מבי"ס כללי ותלמיד 1 מבי"ס דתי.
6 החתנים/הכלות הדתיים ו-6 החתנים/הכלות מבתי הספר הכלליים נפגשים ומתמודדים בחידון הארצי המסכם. שלבי ומבנה החידון דומים לחידון המחוזי, אלא שהפעם השאלון המקדים זהה לנבחנים מבתי הספר הדתיים והכלליים. בתום החידון נבחרים 4 משתתפים, חתן/כלת התנ"ך הארצי ו-3 סגניו/ה, והם אלו שמייצגים את ישראל בחידון התנ"ך העולמי ביום העצמאות.
[עריכה] חידון התפוצות
נציגי הסוכנות היהודית במדינות השונות שולחים את נציגי המדינות השונות לחידון העולמי הנערך בירושלים. כמה ימים לפני החידון העולמי נערך בארץ חידון מיוחד שמשתתפים בו רק נציגי התפוצות ובו מוכתר חתן התנ"ך של התפוצות וסגניו.
[עריכה] חידון התנ"ך העולמי
ארבעה נציגי ישראל ונציגי הנוער היהודי בתפוצות מתחרים ביניהם על התואר "חתן או כלת התנ"ך העולמי" וסגניהם. המבנה הכללי של החידון הוא כמו מרבית שלבי החידונים המקדימים בארץ: מבחן בכתב ולאחריו שלושה שלבים פומביים, כאשר השלב הפומבי השלישי, שלב השאלה הזהה, נקרא "שאלת ראש הממשלה". בתום החידון מוכתרים חתן או כלת התנ"ך העולמי וארבעת הסגנים וכמו כן מוזמנים לבמה שוב חתן או כלת התנ"ך הארצי של ישראל וחתן או כלת התנ"ך של התפוצות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמעון שטרית, "חידון התנ"ך הארצי והעולמי", בספר ואלה שנות ..., שבעריכת ניסים משעל, 1997.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- רשימה חלקית של הזוכים
- חידון התנ"ך העולמי לשנת תשע"א - התשדיר המלא המוקלט, בערוץ חינוכית
- תמר רותם, מדוע אין חרדים בין משתתפי חידון התנ"ך ביום העצמאות, הארץ, 26/04/10
- יוסי רן, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תש"ע 2010, תרבות הפנאי
- יוסי רן, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי תשע"א 2011, תרבות הפנאי
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סופרי דבר, ויבינו במקרא, דבר, 1 באוגוסט 1958
- ^ ד"ר יהושע ייבין הוכתר חתן התנ"ך, דבר, 22 באוקטובר 1959
- ^ הרב אלשייך - חתן התנ"ך תשכ"ב, דבר, 28 בספטמבר 1961
- ^ א. מרדכי, פגישה עם חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 24 בספטמבר 1964
- ^ בקשה למחוק תביעת חתן התנ"ך הישראלי, דבר, 29 ביוני 1965
- ^ בג"ץ 2769/04, סעיף 6
- ^ חתן חידון התנ"ך: ספיר מלכא, 29 באפריל 2009, אתר ערוץ 7
- ^ חידון התנ"ך למבוגרים, אתר משרד החינוך
- ^ רות בונדי, ראשון מתוך רבבה, דבר, 30 בינואר 1959
- ^ הרצל קלידג' - חתן התנ"ך של הנוער היהודי בעולם, דבר, 30 באפריל 1963
- ^ בלפור חקאק מירושלים הוכתר כחתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 7 במאי 1965
- ^ אליהו מועלם מבני ברק הוכתר כחתן התנ"ך של הנוער היהודי, דבר, 26 באפריל 1965
- ^ יצחק חגיז מישראל נבחר חתן התנ"ך העולמי לנוער, דבר, 16 במאי 1967
- ^ עפרי אילני, היום לפני 50 שנה: אינטלקטואלים: חידון התנ"ך יהרוס תרבותנו, באתר הארץ, 29/11/2009
